הערה: תרגום זה ניתן לצורכי מידע בלבד. הוא לא נבדק ולא אומת בידי מתרגם מוסמך, ואין לראות בו תרגום רשמי.
1
ועתה, יהודה, אדבר בנבואה אליך שוב; כי אני פה יהוה, ויהוה הוא תקוות ישראל;
2
על כן, אומר אני אליכם:
3
מה איתן הוא היסוד הבנוי על יהוה אלהינו!
4
ועל שתייה זו נבנתה ציון: על ידי החוזה, ואלו הרואים.
5
וזהו הסלע שעליו נבראה ונבנתה ארץ זו, ובו חיי ישראל;
6
כי אילו היו בני האדם פוקחים את עיניהם לראות, לא היה לסתן כוח על לבבות בני האדם, והנסתר היה גלוי;
7
כי החוזה יודע, ומעיד כי יש אחד מעל הכל, ואחד למטה,
8
ואחד בין שניים, ושניים המולידים שלישי, ושלושתם הופכים לאחד,
9
ואותו אחד משלח את האור והחיים האלוהיים, ונראים שישה מצד אחד ושישה מהצד השני,
10
והשישה עולים להיות שנים-עשר, והשנים-עשר מגלים את עשרים ושתיים האותיות,
11
והשישה הם חלק מעשרת האלוהים מיום הבריאה הראשון, והעשרה הם האחד.
12
וזו היא השתייה שעליה שוכנת ציון; על כן, עורו, הו יהודה, ועוררו את אחיכם, את ישראל;
13
כי תישפטו בתרדמתכם, וכאשר הגוף מטומא, הנשמה בורחת ממנו:
14
אך ביהוה באים חיים חדשים, ואז לא יהיה עוד מוות; כי יהוה הוא אל עליון, ושלטונו על כל הדברים, אפילו על חיים ומוות;
15
על כן, יהוה הוא תקוות ישראל, ואף אם ילדיכם לא יראו את תקוותו, היא תשכון בתוכם, כדי שילדיהם, ובני בניהם ימצאו אותה.
16
ואף אם תודחו ותושלכו מטה, תמצאו את יהוה שוב, ותיראו אותו פעם נוספת.
17
כך אמר נאום, פה יהוה.