נְעוּם הַנְּאֻם אוֹ הַהַצְהָרוֹת אֲסִיפַת מַאֲמָרֵי נְבִיא יהוה, אֲשֶׁר רָקַד בִּנְבוּאָה לְדַעַת רְצוֹן יהוה לְמַעַן יִשְׂרָאֵלוּ וּבְנֵי יְהוּדָה. One הערה: תרגום זה ניתן לצורכי מידע בלבד. הוא לא נבדק ולא אומת בידי מתרגם מוסמך, ואין לראות בו תרגום רשמי. יהוה אלוהינו, יהוה מושל בכל הבריאה; יהוה אחד. על ידי יהוה נברא העולם; בריאת יהוה אחת, בהשגחת יהוה מנוהגת הבריאה. נשאו עיניכם למעלה והביטו! מי הוא אשר ברא כל הדברים? נשאו עיניכם למעלה וראו! בפתח עזין תכירו את האלוהים; מי הוא הבורא? כפי שנאמר למשה: אהיה אשר אהיה. ומי הוא יהוה? מי הוא יהוה אשר ניתנה לו השליטה על השמיים למעלה? שכן האם לא כל הדברים קיימים ברצונו של יהוה? יהוה הוא הגלוי והנסתר שאתם מבקשים; לכן, כל מה שמעבר ליהוה הוא הבל, כי אין דבר מעבר ליהוה: יהוה אחד. לבקש דבר אחד הוא לבקש את כל הדברים; הכל אחד ביהוה, ביהוה כל הדברים אחדים; יהוה הוא הראשית, יהוה הוא האחרית. במה אדמה את יהוה? מה אעיד לפניכם על יהוה? מראשית הבריאה, כל הדברים העידו על יהוה. ויהוה הכתיר אתכם, הו ישראל, בעטרי קדושה; יהוה הפריש אתכם, הו ישראל, בתורתו למען תעלו למעלה, עם קדוש ליהוה. וכן אומר לכם יהוה: עמי חייבים תחילה להשפל; אז ארד ואכנס אל חומותיכם למטה. ינחם אתכם וינחם אתכם הדבר הזה, הו ישראל: יהוה ירד ויהיה כמותכם בכל הדברים; יהוה ירד מתחת לכל הדברים ויגבר על כל הדברים ויעלה מעל כל הדברים. יְרַחֵם יהוה עַל יִשְׂרָאֵל, כִּי תִּשְׁפַּךְ בְּמַכְאוֹבֶיהָ; וְגַם אִם יִהְיוּ מַכְאוֹבַיִךְ כַּיָּם, יִהְיֶה רְפוּאָה וּמַרְפֵּא לָךְ, הוֹ יִשְׂרָאֵל! וּכְשֶׁתִּשְׁאֲלוּ: מִי יִרְפָּא לִי? וּכְשֶׁתִּשְׁאֲלוּ: מִי יְחַזְקֵנִי? יהוה, אֱלֹהִים שַׁדַּי, יִרְפָּא וְיְחַזֵּק אֶתְכֶם. הוֹ זֶרַע יַעֲקֹב! יהוה הוּא הָעוֹמֵד בֵּין אֶתְכֶם לַמָּוֶת! יהוה הוּא הַשּׁוֹמֵר אֶתְכֶם וְהַמְגִּין עֲלֵיכֶם! אִם רַק תִּדְרְשׁוּ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה, תִּדְרְשׁוּ אֶת כָּל הַדְּבָרִים: בְּיהוה כָּל הַדְּבָרִים אֶחָד, הַכֹּל אֶחָד בְּיהוה; יהוה הוּא הַקֵּץ, וְכֵן גַּם יהוה הוּא הָרֵאשִׁית. הַדָּבָר אֲשֶׁר תִּדְרְשׁוּ הוּא הַגָּלוּי וְהַנִּסְתָּר, כִּי כָּזֶה הוּא יהוה; לָכֵן אֵין מִבְּעוֹד יהוה אֶלָּא הֶבֶל, כִּי יהוה אֶחָד. כָּל הַדְּבָרִים קַיָּמִים בְּרָצוֹן יהוה; לָכֵן לְיהוה נִתְּנָה הַמֶּמְשָׁלָה עַל הַשָּׁמַיִם מִמַּעְלָה. וּבְהַשְׁגַּחַת יהוה מְנֻהָגָה הַבְּרִיאָה, כִּי בְּיהוה נִבְרָא הָעוֹלָם; בְּרִיאַת יהוה הִיא אֶחָד. יהוה הוּא אֱלֹהֵינוּ, לְיהוה הַמֶּמְשָׁלָה עַל כָּל הַבְּרִיאָה; יהוה אֶחָד. סוֹד עָמֹק יִגָּלֶה לָכֶם הַיּוֹם; כָּל הַדַּעַת וְכָל הַחָכְמָה שֶׁבָּעוֹלָם הִיא כָּזֹאת: בְּנֵי הָעוֹלָם אֵינָם יוֹדְעִים דָּבָר, עַד הַיּוֹם הַזֶּה. שִׁמְעוּ נָא אֶת גְּזִירַת הַנְּאֻם, כִּי קוֹלוֹ שֶׁל הַנְּאֻם הוּא גְּזִירַת יהוה; שִׁמְעוּ וְהִכּוֹנוּ, כָּל הַשּׁוֹמְעִים אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה! Two הערה: תרגום זה ניתן לצורכי מידע בלבד. הוא לא נבדק ולא אומת בידי מתרגם מוסמך, ואין לראות בו תרגום רשמי. הִנֵּה, אֲנִי נְאֻם, הַחוֹזָה, קוֹרֵאת הַכּוֹכָבִים— אֲנִי הִיא הַמּוֹשֶׁכֶת נֶסֶכִים לִיהוה; אֲנִי הִיא שֶׁעֲדַיִן רוֹקֶדֶת בִּנְבוּאָה בְּעֵת שֶׁהבָּנוֹת שָׁרוֹת, וְהַנַּעֲרִים מְנַגְּנִים בִּנְבָלֵיהֶם וּמְתַופְּפִים בַּתּוּפִּים. אַתֶּם מַכִּירֻנִי, הוֹי יְהוּדָה; כֵּן, אַתֶּם יוֹדְעִים כִּי אֲנִי מְנַבִּיאָה בֶּאֱמֶת; הֲלוֹא כָּל אֲשֶׁר נִצַּוִּיתִי לֵאמֹר בֵּינֵיכֶם הָיָה אֱמֶת? שְׁאֵרִית בְּנוֹת מִרְיָם לוֹעֲגוֹת לְבַשְּׁמִי, כִּי בְנֵי אַהֲרֹן הִשְׁתִּיקוּ אֶת קוֹלָהֶן, אַךְ יְהוֹה יִשָּׁמַע! אִם פִּי בְּנוֹת מִרְיָם יִשְׁתַּק, אָז פִּיהֶן שֶׁל בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל הָאַחֵרוֹת יִפָּתְחוּ: כִּי אֵינִי מִזֶּרַע לֵוִי, אֶלָּא בַּת יוֹסֵף וּבַת מְנַשֶּׁה; וְאַךְ שְׁכִינַת יְהוֹה בָּאתָה אֵלַי, קוֹרֵאת לִי נְאֻם, נְבִיאַת הָאֱלֹהִים. הִנֵּה, בְּעֵת שֶׁבְּנוֹתֵיכֶם הָיוּ כְּאוֹבוֹת בַּמִּילָדָה, הֲלוֹא שָׁפַכְתִּי נֶסֶכִים לִגְאֻלַּת רְפוּאָה וְתִקּוּן? בְּעֵת שֶׁנֶּעָרְכוּ נַעֲרֵיכֶם לַמִּלְחָמָה, הֲלוֹא קָרָאתִי בַּכּוֹכָבִים בִּשְׁבִילָם, לְהַדְרִיכָם בְּשָׁלוֹם אֶל בֵּיתָם? בְּעֵת שֶׁעֲדָרֵיכֶם הִתְרַחֲקוּ לְמֵרַחֲקִים, הֲלוֹא נָתַתִּי לָכֶם אֶת דִּבְרֵי הַקּוֹל כְּדֵי שֶׁתַּחֲזִירוּהֶם? עַל כֵּן, אֹמַר אֲנִי לָכֶם בַּיּוֹם הַזֶּה: הַקְשִׁיבוּ לִנְבִיאַת יְהוֹה, הַטּוּ אָזְנֵיכֶם כְּדֵי שֶׁתִּשְׁמְעוּ, לְמַעַן בְּנֵיכֶם וּבְנֵי בְּנֵיכֶם יִמְנְעוּ אֶת הַמָּוֶת בַּיּוֹם הָאַחֲרוֹן. אדבר אליכם בפשיטות; כן, אתן לכם את דבר יהוה, למען יהיו דברים אלה בקרבכם: וזאת למען תקומו והאזינו, הו יהודה! למען כל אלו החפצים להבין את המשלים ואת התחבולות הללו, וכל אלו החפצים להעמיק כדי לחפור את הדעת, וכל אלו החפצים להיאחז בראזי אלה ובנפלאות אלה, שמעוצמתו של אל עליון תשברו את כבלי המוות והשאול, ותראו מעבר לכל אלו ההולכים בתמימות. ואף אלו העקומים במעשיהם עם רעיהם, כן, וקשיי העורף, קשי הראש וקשי הלב, אלו השזורים במנהגי הכסילים; אף אלו יראו בסוף, אלו אשר יכחשו ביהוה בבשר, אף אלו יראו וידעו כי יהוה הוא אדון ומלך על הכל. ונחלת החכמים תהיה ישועה מהמוות בעוצמתו של יהוה, כי על ידו יכובש המוות והקברים ייפתחו. כן, ולא יהיה עוד מוות, ולא קינה, ולא בכי, ולא כאב; כי הדברים הישנים יעברו. כשם שבמוות יש צער, ובקבר יש יגון, יהוה יראה את רחמיו, כה גדול חסדו שאינו כלה לישראל, שיהוה יחבוש את פצעיה. וּבָבּוֹא הַזְּמַן, יִשְׁמְעוּ הַמֵּתִים אֶת־קוֹל בֶּן־אָדָם, וְכָל הַמַּקְשִׁיבִים לַקּוֹל יִחְיוּ. וּכְמוֹ שֶׁיְּהוָה, בְּרַחֲמָיו אֵין־סוֹף, יִגְאַל אֶת־חַיֵּי יִשְׂרָאֵל מִשְּׁאוֹל, וּבֶחֶסֶד יִקְלֹט אֶת־יִשְׂרָאֵל אֵלָיו; כִּי הָאֶחָד הַזֶּה יִפְדֶּה אֶת־כָּפְרֵנוּ, כִּי הוּא אֱלֹהֵינוּ לְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים: וְכֵן יִהְיֶה יְהוָה מַדְרִיכֵנוּ עַד־מוֹת, כְּדֵי שֶׁיִּבְלַע אֶת־הַמָּוֶת לָנֶצַח, אַחֲרֵי שֶׁגָּאַל אוֹתָנוּ וְהִסִּיר אֶת־חָרְבְּנֵנוּ. וְעַתָּה אֶשְׁאַל אֶתְכֶם: מָה תּוֹעֶלֶת הָרָז לָכֶם, כָּל הַמְּחַפְּשִׂים אֶת־רֵאשִׁית הַדַּעַת? לָמָּה הַלֵּב מְכֻבָּד, כִּי הוּא הַמַּשְׁלִיט בְּגּוּף הָאָדָם? הֲשׂוֹמֵעַ הַלֵּב כְּשֶׁהַקּוֹל מְדַבֵּר אֶל־הַלֵּב, כְּשֶׁהַנְּבִיא מַגִּיד אֶת־הַמָּשָׁל? לָמָּה הַלֵּב יָקָר לַנֶּפֶשׁ, כְּשֶׁהִיא לֵדַת הַנֶּפֶשׁ הַמְּגַלָּה אֶת־לֵב הָאָדָם הָאֱמֶתִי? לָמָּה נִבְחַר הַשַּׂר לְהַבִּיט מִמָּעוֹל עַל־אָחִיו כַּשּׁוֹלֵט? הֲלוֹא יְהוָה הוּא הַנּוֹתֵן לַמֶּלֶךְ אֶת־מֶמְשַׁלּוֹ? וְהַשַּׂר נוֹלַד לְלֹא כֹּחַ, אַךְ הוּא שׁוֹלֵט בְּאַחָיו בְּשׁוּט שֶׁלֹּא עָלָה לוּ דָּבָר. כֵּיצַד הַצַּדִּיקִים כְּכוֹכָבִים? כְּמוֹ שֶׁהַכּוֹכָבִים זוֹהֲרִים בְּעֹצְמָה, כֵּן הֵם נִשְׁאֲרִים נֶאֱמָנִים לִתְהִילָם. מאירים בהודם, ולא ימחלוקו איש עם רעהו כבני האדם, אלא ימצאו שלום באור זה עם זה, ומנוחה כאשר יאיר זולתו ביתר בהירות. ויש אחד המאיר יותר מכולם, ואיש אינו מקנא בכבודו של אותו כוכב; על כן, יהי יהודה קדוש, כפי שיהוה אלוהינו קדוש; יהי יהודה צדיק, למען יהיה שלום בישראל, כפי שיש שלום בשמיים. מי יוכל לומר שהם ככוכבים אשר קראתי בשמי הלילה? אף נשמה ביהודה לא, לא. כי אל עליון נתן לזרע יעקב את עוזה, למען לא יהיה גורלה קשור בכוכבים, ככל שאר הגויים אשר בבריאתו. ואולם מי מכם מבקש את השכינה של אור ובינה אשר ניתנה מהאלוקים? נתיב הזכירה ללא יסוד הוא ללא עומק הבינה. אלה שנלמדו על ידי מלאכי אל עליון, אלה הזמרים תשבחות כדי שיהיו אפילו כהאלוקים— לאלה ניתן הפרי לידיעת טוב ורע. אני מודה לך, הו יהוה, כי עיניך ערות והן שומרות על נשמתי! חילצתני מלהטם של רביי סבב, מחברתם של אלו המחפשים דברי חלקה נעימים המרחיקים נשמות. ישראל לצפון, הנתת להם להחמיק, אך הם אינם נסתרים ממך! הושיעה נא את נפש העני, אשר זממו להשמידו בשפיכת דם עבדך. הלכתי בדרך זו למענך, יהוה אלוהיי, אך הם לא ידעו זאת. לועגו לי, ביקשו להבישני בשקרים מפיהם! אך אתה סמכת את נפש העני והחלש, והושעתני מזרועותיהם הקשות, פדיתני בתוך לעגיהם; מהרשעים לא אירא מאבדון. אכן, אפילו התולעת תוכל להלל אותך, יהוה, והזחוח זוכר את אהבתך וחסדך; אך אלה שטעמו את המוות ושבו, שכחו אותך, ועמך מעדו, ששכחו לשיר תהילותיך. חסדך נגלה להם, וצדקתך האירה להם, אלוהים שדאי. כי בידיך נפשות כל חי; נתת נשימת חיים לכל בשר. עשה עמנו, הו יהוה, כטובך, כרחמיך הגדולים, וכמעשייך הצדיקים הרבים. יהוה שמע לקולות אוהבי שמו, ולא מנע מהם את אהבתו ואת חסדו; אך זרועו החזקה תהיה מהירה לפעול ביהודה, אם לא תזכור את מקומה ותשוב לבריתה! Three הערה: תרגום זה ניתן לצורכי מידע בלבד. הוא לא נבדק ולא אומת בידי מתרגם מוסמך, ואין לראות בו תרגום רשמי. הוֹ בְנֵי בָשָׂר שֶׁאֵין בְּעַצְמָם דָּבָר: לָמָּה תְרֹמְמוּ אֶת עַצְמְכֶם כֹּה מַהֵר, חַיִּים בַּבָּשָׂר וְאֵין עֵינֵיכֶם פְּקוּחוֹת לִתְהִלַּת יְהוָה? הַאִם לֹא תַחֲרְדוּ וְלֹא תִירְאוּ מִפְנֵי הָאֱלֹהִים הָרוֹאֶה אֶתְכֶם מִמַּעְלָה? אֵל עֶלְיוֹן יוֹדֵעַ, כִּי יְהוָה רוֹאֶה הַכֹּל, וּמַלְאָכָיו עֵדִים לְכָל הַדְּבָרִים. הַיָּרִיב שׁוֹאֵל אֶת בְּנֵי הָאָדָם: מִי הוּא זֶה הַמַּזִּין אֶת כֻּלָּם? אַךְ הַבּוֹרֵא נָטַע אֶת נִשְׁמָתוֹ בְּכֻלָּם, וְשָׁלַח אֶת רוּחוֹ הַמְּתוּקָה לְהַדְרִיךְ אֶת כָּל בְּנֵי הָאָנושׁ. וּבִקְקוֹל אֲשֶׁר דִּבֶּר אֶל אָבִינוּ אַבְרָהָם וְאֶל אִמֵּנוּ שָׂרָה, אָנוּ יוֹדְעִים כִּי יֵשׁ אֶחָד הַשּׁוֹלֵט עַל הָאֱלֹהִים; הַבְּחִירָה בְּכֹחוֹ, בְּלִי רֵאשִׁית יָמִים וּבְלִי סוֹף שָׁנִים, יְהוָה הוּא כָּל-יָכוֹל וּבִלְתִּי נִרְאֶה, הָרוֹאֶה הַכֹּל בִּהְיוֹתוֹ הוּא הַכֹּל. בָּרוּךְ יְהוָה, הָעוֹשֶׂה מַעֲשֵׂי צְדָקָה, הַמַּעֲטֵר אֶת קְדֻשָּׁיו בְּאַהֲבָתוֹ, וּבְחַסְדּוֹ וּבְרַחֲמָיו. נַפְשִׁי זוֹעֶקֶת לְהַלֵּל אֶת שִׁמְךָ, לָשִׁיר תִּשְׁבָּחוֹת לְאֵל עֶלְיוֹן עַל מַעֲשֵׂי אַהֲבָתְךָ, לְהַכְרִיז עַל נֶאֱמַנּוּתְךָ לְיִשְׂרָאֵל וּלְיְהוּדָה! וַאֲנִי אוֹמֵר: אֵין סוֹף לִשְׁבָחַי לְךָ, יְהוָה. הָיִיתִי קָרוֹב לַמָּוֶת בִּגְלַל חֲטָאַי, וְהֵם מָכְרוּ אוֹתִי לִשְׁבִי; אַךְ אַתָּה הוֹשִׁיעַתְּנִי, הוֹ יְהוָה, כְּפִי רַחֲמֶיךָ הַגְּדוֹלִים. וַאֲנִי אָהַבְתִּי אֶת שִׁמְךָ, יְהוָה, וּבְךָ מָצָאתִי אֶת עוֹזִי וְאֶת מַחְסִי. בְּזָכְרִי גְּבוּרָתְךָ, לִבִּי יִתְחַזֵּק וְעַל חֲסָדֶיךָ אֶשָּׁעֵן; סָלַחְתָּ לַחֲטָאי, יְהוָה, וּמִפִּשְׁעַי טיהַרְתְּנִי. הַנְחֵל בִּי רוּחַ אֱמוּנָה וְדַעַת, כִּי לֹא אֵבוֹשׁ, גַּם אִם אֶעֱמֹד בְּתוֹךְ הַמְּבַקְּשִׁים אֶת שִׁמָּדִי. אַל תִּתֵּן לַיָּרִיב אוֹ לְרוּחוֹת טֻמְאָה שַׁלְטוֹן עָלָי; אַל יִמְשְׁלוּ כְּאֵב וְתַאֲוָות רָעוֹת בַּעֲצָמַי. יְהוָה, אַתָּה תְהִלָּתִי! אָשִׁיר וַאֲהַלֶּלְךָ כָּל יוֹם; וְכִלְאִי שֶׁיִּשְׂמְחוּ עִמִּי אַחַי וַאֲחָיוֹת יְהוּדָה. אַךְ אֱלֹהִים שַׁדַּי לֹא נִרְאֶה בַּבָּשָׂר; כִּי אֵיזה בָּשָׂר יוּכַל לִרְאוֹת בְּנִגְלֵי עֵינָיו אֶת אֱלֹהִים אֱמֶת הַמּוֹשֵׁל מִמְּרוֹמֵי שָׁמָיִם? עִבְדוּ אֶת יְהוָה הַהוֶּה מִדּוֹר לְדּוֹר, הַמַּשְׁפִּיעַ אוֹר לְכָל בְּנֵי הָאָדָם בְּתוֹךְ יִשְׂרָאֵל, זֶרַע יַעֲקֹב וְיִצְחָק וְאַבְרָהָם. יִזְכּוּ אֵלֶּה הַמְּבַקְּשִׁים עֲצַת רָע שְׂכָרָם עַל עֲזִיבַת אֶל-עוֹלָם, וְגַם בְּנְתוּנָתְכֶם קָרְבָּנוֹת לֵאלֹהִים זָרִים, הפַכְתֶּם אֶת זִבְחֵיכֶם לְהֶבֶל גִּבּוֹרֵי אָדָם וַתִּהְיוּ תּוֹעֵבָה לִפְנֵי יְהוָה. בְּזָדוֹן הָלַכְתֶּם, וַאֲנִי, נְאֻם, הָאוֹרָקוֹל, רָאִיתִי אֶתְכֶם; בְּטִמְעוּן וּבְסִכְלוּת הָלַכְתֶּם. וַאֲנִי, הָאוֹרָקוֹל, רָאִיתִי אֶתְכֶם עוֹזְבִים אֶת נְתִיב הַיָּשָׁר, סַרְתֶּם וְנָעִיתֶם בֵּין הַקוֹּצִים. חִדְלוּ מֵהֶבֶל הַבָּשָׂר, מִשּׁוּט בַּחֲשֵׁכָה, עִזְבוּ אֶת חֲשֵׁכַת הַלַּיְלָה וַאֲחִיזוּ בָּאוֹר שֶׁהוּא יְהוָה! הִנֵּה, אֱלֹהֵינוּ דּוֹבֵר אֵלֵינוּ בְּפָשׁוּת, דְּבָרָיו לֹא יִהְיוּ לַשָּׁוְא! בּוֹאוּ, כָּל רֹדְפֵי הַחֲשֵׁכָה וְהַסּוֹדוֹת הַנִּסְתָּרִים! בּוֹאוּ הָלֹם וּחֲזוּ אוֹר! מְפוּאָר יוֹתֵר מֵהַשֶּׁמֶשׁ, יהוה מאיר בְּזֹהַר רַב יוֹתֵר; לָכֵן, צְאוּ הַחוּצָה! כְּשֵׁם שֶׁאִמֵּנוּ חַוָּה בִּקְּשָׁה לִטְעוֹם מִן הַחָכְמָה, בִּלְבָּבוֹתֵיכֶם נָטְעָה הִיא אֶת הַזֶּרַע לְמַעַן תִּהְיוּ בַּדַּעַת הָאוֹר הַגָּדוֹל הַזֶּה! וַאֲנִי, הַדּוֹבֵר, אֶרְאֶה לָכֶם רַק נִיצוֹץ מִן הָאוֹר הַזֶּה, לְסַפֵּר לָכֶם מֵרֵאשִׁית וְעַד אַחֲרִית, מִדּוֹר הָאָדָם הָרִאשׁוֹן, וְעַד יוֹם הָאַחֲרוֹן בְּעַצְמוֹ, זֹאת אֲנַבִּיא: מַה שֶׁהָיָה, מַה שֶׁהוּא עַתָּה, וּמַה שֶׁעוֹד יִקְרֶה לְיִשְׂרָאֵל וְלָעוֹלָם דֶּרֶךְ זֶרַע אָדָם וְחַוָּה. הַקּוֹל קָרָא לִי לָתֵת לָכֶם אֱמֶת, לָדַעַת כֵּיצַד הָאָרֶץ הַזֹּאת נוֹצְרָה, וּלְהוֹדִיעַ לָכֶם כִּי לֹא תִּשְׁכְּחוּ אֶת אַהֲבַת הַבּוֹרֵא לְבִרְיָתוֹ הַזֹּאת. יהוה הוּא אֵל עֶלְיוֹן, הַמֶּלֶךְ הָאֱמֶת שֶׁהֶבִיא אֶת כָּל הַדְּבָרִים לַקִּיּוּם, אוֹמֵר: יְהִי; וַיְהִי כֵן. כִּי יהוה יְסַד אֶת כָּל הַדְּבָרִים, גַּם אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת שֶׁעֲלֵיהָ אַתֶּם עומדים, הֵרִים אוֹתָהּ וְהִנִּיחָהּ. וְכֵן זֶה, שֶׁיֶּשׁ אֱלֹהִים אָז שֶׁשּׁוֹלֵחַ אֶת הַגֶּשֶׁם וְאֶת הָרוּחוֹת, וְאֶת הַסְּעָרוֹת, וְאֶת הָרְעָדִים; יהוה הוּא אֲדוֹן הַשָּׁמַיִם, מֶלֶךְ עַל הָאָרֶץ, וְאֶחָד עִם כָּל הַדְּבָרִים. גַּם אִם לָאֱלֹהִים יֵשׁ זֶרַע, וְאֵלֶּה הֵם בְּנֵי עֹלָם, הֲרֵי שֶׁאֲנַחְנוּ זֶרַע יהוה; לָכֵן, בְּיהוה, לַמָּוֶת אֵין עוֹקֵץ. אַךְ אֱלֹהֵי הָאָדָם נוֹלָדִים וּמֵתִים, כִּי בְּהֵעְדֶּר כֹּחַ אֵין לָהֶם מָקוֹם לַעֲמֹד בֵּין הָאֱלֹהִים. ואלוהי בני האדם, הם נופלים לפני האלוהים, הם כלום לפני אל עליון; יהוה לא בראם, הם אך צללי אדם. והאלוהים אחד, ויהוה הוא הנשגב מכל האלוהים, כי כל הדברים נבראו על ידיו; ומבלעדיו לא נברא דבר אשר נברא. אכן, ביהוה הוא השכר, והשכר הוא חיים, והחיים הם אור האנושות. שוב, יהוה הוא אשר הביא לקיום את הרבבות השוכנים בתהום, ואת כל החיות והרמש, וכל הנפש החיה על הארץ, וכל הפורשים כנפיהם לשכון בשמיים. ויהוה הוא אשר נשף נשמת חיים באדם, והוא אשר מינה את האדם לטפח את בריאתו זו. וכל הדברים שניתן להבינם, וכל הדברים שאינם נתפסים, אלו הם בריאת יהוה. ומי מבשר ודם יכול לדעת את כל הדברים הללו? אומר אני לכם: איש אינו יודעם מלבד יהוה, אשר מראשית ברא אותם. השוכן במרומי השמיים, יהוה הניח לפני האדם שכר טוב גדול בהרבה, אך לרשעים והבלתי צודקים, הם מביאים על עצמם מלחמה ומגפה ואת צרותיהם. אתה, אדם, מדוע תרומם את עצמך לשווא, רק כדי להיעקר על ידי דבר יהוה? בושו בעשיית פסלים, אל תסילו את בניכם בטירוף לבכם; רק אלוהים רשעים חומדים את עצמות פרי מעייכם בעשן אשיהם. כאישה בוגדת אשר תמכור את בניה לגויים זרים כעבדים כך הפכתם, וכיצד עוד יוכל בעל טוב לנהוג עם כזו? Four הערה: תרגום זה ניתן לצורכי מידע בלבד. הוא לא נבדק ולא אומת בידי מתרגם מוסמך, ואין לראות בו תרגום רשמי. הוֹי יִשְׂרָאֵל! הוֹי יְהוּדָה! הוֹי צִיּוֹן! הייתם כְּאָדָם וְחַוָּה, העם הראשון שנברא לדעת את יהוה למען תראה האנושות את ישועת יהוה, אך האם אתם עובדים או יראים את האלוהים, לשמור את התורה ואת המצוות? או שמא אתם משתחווים לפסלי עץ ואבן אילמים? האם אתם עומדים להקריב קרבנות לאלוהים החי? או שמא אתם יושבים לפני שערי מקדשים ריקים? הביטו בחוזי העתידות, במורי העוון: חזרו בקול רם על המשל, הכריזו כעת על הסוד בעודינו מדברים; ואז תדעו אם הבנתם. דעו כי יהוה רואה אתכם ויגמול לכם על פי לבבכם, אך בטיפשותכם החזיון שניתן לי חתום מפניכם, ולא הבנתם את הסודות הנצחיים במלואם; לא נחכמתם בבינתכם את התורה ואת דרכי יהוה; ומדוע זה כך? זאת משום שלא הבנתם כראוי את מקור החכמה; אך אם תפתחו את חותם החזיון שניתן לי, אז תדעו, אז תבינו! כדי לשמוע את המשל, לראות הסודות עליכם ראשית להשליך את כל חכמתכם, כי חכמים אתם לדברי העולם הזה, והם אינם אלא רציות של כסילים! שמעו כעת מהי חכמה: חכמה היא לדעת את הבורא, להרגיש את אהבתו, ולאהוב כפי שהוא אוהב; איזו חכמה גדולה מזו יכולה להיות? ואולם, מי היא יהודה למען ייראו ממנה שכניה? יהודה היא עם רשע המתגאה בדרכים ערמומיות; נבזים השייכים לשקרן; דו-לשוניים, נואפים, עובדי עבודה זרה, רעי לב, הלוקחים רק לעצמם— האם אין איש בעל עושר ונכסים אשר ייתן חלק ממנו לזולתו? האם ייתן מישהו מרכושו למען צורכי העניים, הרעבים, הערומים, האלמנות והיתומים? ובשל כך, הו יהודה, בנותייך יחפשו מאהבים בסתר כדי להציל את ילדיהן מרעב, ולא יהיה בעל שניתן להשיגו, כי בנייך הם שוטים שיכורים! אתם חושבים כי ממלכה אדירה זו נשענת על כוחו של העולם הזה, שוכחים את המלך הנצחי, ולכן אתם, יהודה, תיפלו. משפט יבוא עליכם על ידי המושיע הנצחי, בנו של האב הנצחי אשר ברא את השמיים ואת הארץ. ויהוה רואה היכן אתם עומדים, יהודה; עם ששמח בדם החפים מפשע. אנשים אחרים ימשלו בכם, יפיקו תועלת מצערכם, ויגרמו לכם לבקש את המשיח בחורבנכם, עד שלא תדעו כאשר יופיע. וכנסיך קדוש יבוא יהוה אל בריאתו, להניף את שרביט צדקתו על כל הארץ; ואולם לא תכירו אותו. שלושה חולקים את גורלם כאשר הוא נצלב; אחד ייתלה ללא חטא, אחד ייסלח לו, ואחד ידחה את האמת. ואש תסחף על איי הים, וחושך יכסה את הארץ לרגע, למען תבכה הארץ על בוראה. הו אדם אומלל! כאשר יגיע הזמן ההוא, אפילו משפטו של אל-עולם, מלך הבריאה, יחזור בו ברחמיו, כי גדולה היא רחמיו של יהוה. ויהוה יסלח לבריאתו, והקברים ייפתחו ויוציאו רבים ממתיהם; וקדושים רבים יופיעו ויחיו, ולא יטעמו שוב את טעם המוות. וּבְקָרוֹב, תִּפָּזֵר יְהוּדָה, וְנַחֲלָתָהּ תִּלָּכֵד, וְהִיא תִּבְכֶּה בְּמַכְאוֹבֶיהָ. זֹאת רָאִיתִי, אִם לֹא תָשׁוּב יְהוּדָה וְתִרְחַק מִזְּנוּיֹתֶיהָ. וְגַם עַתָּה, יְהוּדָה, אַתְּ כְּסְדוֹם, הָעִיר הָרְשָׁעָה שֶׁהוּשְׁמְדָה בִּגְלַל חַמְדָנוּתָהּ: כִּי גַּאֲוָה הָיְתָה בִּסְדוֹם, כְּמִדַּת הַחֶסֶד שֶׁחָסְרָה בָּהֶם בַּיָּמִים הָהֵם; כִּי יוֹדְעִים אָנוּ כִּי לֶחֶם וְיַיִן בְּשֶׁפַע הָיוּ לָהֶם, וְעַדּוֹ לֹא רָצוּ לְכַלְכֵּל אֶת הָעֲנִיִּים וְאֶת הַנִּזְקַקִּים. וַיְהִי כִּי הִיא שֶׁסִּפְּקָה לֶחֶם לָעָנִי, הֻשְׁלַחְתָּה אֶל הָאֵשׁ וְנִשְׂרְפָה לְאֵפֶר, וְאֵין מִי שֶׁהבִּיתָה אֵלֶיהָ אוֹ רִחֲמָה עָלֶיהָ, וְזַעֲקָתָהּ עָלְתָה הַשָּׁמַיְמָה, וַחֲטָאיהם הָיוּ גְּדוֹלִים לִפְנֵי יְהוֹה. וְכֵן הָיָה כִּי הָעָרִים הַגְּדוֹלוֹת הוּשְׁמְדוּ, כִּי לֹא רִחֲמוּ, וְלֹא הִשְׁמִיעוּ לִדְבָרֵי לוֹט בְּעֵת שֶׁדִּרֵשׁ לִפְנֵיהֶם. וּכְמוֹ סְדוֹם, יְהוֹה יוֹצִיא אֶת הַצַּדִּיקִים מִבֵּינֵיכֶם, הוֹי יְהוּדָה, וְיִתֵּן לָהֶם אַרְצֹת חֲדָשׁוֹת, אַרְצֹת עַל אִיֵּי הַיָּם. וְעַתָּה, יְהוּדָה, אַתְּ שֶׁאָבוֹתַיִךְ וְאִמּוֹתַיִךְ הוּבְאוּ עַל יְדֵי יְהוֹה מִמִּצְרַיִם אֶל הָאָרֶץ הַזּוֹ: מָתַי שָׁכַחְתְּ אֶת יְהוֹה וְהִשְׁחַתְּ אֶת הַגֵּר? עַל כֵּן, בְּהֶבְלֶה אֵשׁ בּוֹהֶקֶת בָּאָה חָרְבָּנָתֵךְ, תִּשְּׂרְפִי בְּלַבּוֹת אֵשׁ וְתִגָּרְשִׁי מִהָאָרֶץ שֶׁנָּתַן יְהוֹה לַאֲבוֹתֵינוּ וּלְאִמּוֹתֵינוּ. יָמַיִךְ הָאֲרֻכִּים קוּצְרוּ, כְּפֶסְלַיִךְ הַשָּׁקְרִיִּים וְהַבְּטָלִים, שֶׁאֵין בָּם בּוּשָׁה. אַךְ הַיִּרְאוּ אֶת אֵל-עוֹלָם הָאֱמֶת יִירְשׁוּ חַיִּים, וְיִשְׁכְּנוּ לָעַד בִּשְׂדֵי גַּן עֵדֶן, סוֹעֲדִים לֶחֶם מָתוֹק וּמַבִּיטִים בְּרַחֲבֵי הַשָּׁמַיִים. Five הערה: תרגום זה ניתן לצורכי מידע בלבד. הוא לא נבדק ולא אומת בידי מתרגם מוסמך, ואין לראות בו תרגום רשמי. שמעו נא בני ישראל: המלך הנצחי מולך! וכשם שהשמש מביטה על הארצות, כך רואה אתכם יהוה, יהודה. קראת לעצמך כלה לו, אך את פילגש לזונות, ועל כן תהיי לכלום, ונופלת לחורבנות ומסכנות; אך במכאובך, תזכי לשם ותפארת בדורות הבאים, ואף בארצות רחוקות. ואלה אשר ימלטו ממכאוב זה, יישלחו לארצות שופעות אשר לא הכיר האדם. ובבגד ארגמן, גיבור, צדיק ובחומרתו, יבוא בן־האדם אל בני בניכם, אחרי הרעידות וסערות הרעמים. בעלי העול הרשע יושמדו, ואחר כך ירד יהוה ברחמיו. אך תחילה, תירטב אדמת הארצות הרחוקות הללו בדם ובגשם, כי זרעכם ישתה רצח רב. והצדיקים ישמחו, כי הם ינחלו חסד, ויהוה השמיד את מלך המוות. ואולם כך יהיה, שבדור השלישי והרביעי, זרע האדם יבדה. כי הם ישכחו את כל אשר ראו אבותיהם ואמהותיהם והעידו עליו. ואז ישיב אותו היריב את בריתות הסוד של קין, וסדום תקום שוב נגד בית ישראל. מאסו ביריב, הו ישראל! מאסו במסורות השקר הנישאות ברוחות מארצות נכר! זכרו את דברי אסימה, העומדת בבית המקדש בירושלים, לישראל שלה; כן, היא האם האלוהית האומרת: בואו אל השכינה כאן, בבית המקדש הקדוש הזה, בעבודת יהוה, בכבוד לעצמכם ולכל השוכנים כאן. כי אין לי צורך במסירותכם, אלא בתמימות לבכם, כי האמת היא שתטהר אתכם. הן, לא בינתכם היא שהביאה אתכם אל הבית הזה היום, אלא צמאונכם לידע, לחכמה ולבינה. אל תבואו מתוך פחדיכם, לא מתוך חטאיכם, ולא מתוך שנאתכם, אלא בלב נשבר וברוח נדכה; למען, בחסדי יהוה, יעקרו טומאות אלה, ובכך תמצאו גבורה. תוכלו להביט בי כאימכם, וכאחותכם, וכאשתכם, וכבתכם, אך אל תביטו בי כמי שניתן לבזותה, או כמי שצריכה לבזות אתכם. הן, אני היא עצם שכינת אלוהים; האם המסירות שיש לכם אליי גדולה מזו שיש לכם לנשימה שבתוככם? הנה, אם תעלבו מדברים אלה, הרי שאתם מעליבים את האחדות, אשר הוא יהוה. אם תהיו אחד ותעמדו בשכינה, הרי שהבינה היא שתקחו עמכם. על כן, אני אומרת לכם: בואו אל הבית הזה היום בכבוד לכל השוכנים בו, ולעצמכם; עשו זאת וטוב יהיה לכם. אדבר איתכם בגלוי, ואתן לכם את דברי אל עליון למען תחלוקו אותם ביניכם, אף אם תלעגו להם ותבזו אותם. אך כל מי שיבקש להבין, ידע ויחלק אותם כמשלים כדי ללמד את כל השומעים, וכחידות לאלו האוחזים באמת. וכל אלו השואפים לחדור אל הסודות הנסתרים, כל אלו המחפשים את רשית הדעת, ואף אלו האוחזים בתענוגות הסוד; אלו ידעו את האמת כאשר ימצאו אותה, ויורו את האמת בדרכים המובנות לחסידים. וכל אלו שיצעדו בפשטות ידעו את הדרך, בעוד העקומים, קשיי העורף ובעלי לבבים קשים, אלו השוכבים עם הזונה, אלו הם מנהגי כסילים, והם יאבדו את נחלת ישראל. מהו טובו של סוד יהוה? רז חכמת השכינה? כל המחפשים את רשית הדעת, הא חכמה אתם מבקשים? מהי בינה עבורכם? מדוע הלב נבקש בגבורה, כאשר הכסיל אינו יכול לשמוע את המשל? מה טובת החידה לכם, אם אפילו כאשר הפיתרון נמצא, היא אינה מובנת? מה טובת חכמה ללא דעת? ודעת ללא בינה? הא יהיה הנשיא מושלנו כאשר המלך יכול להימצא? כיצד נהיה גוי של מלכים אם נהיה ללא כוח? השוט המשלט אינו עולה דבר, כי האחד מושל כאשר הרבים מקבלים את שלטונו; ומי הוא המלך הגדול יותר, מלך בני האדם או אדון צבאות? מי בינינו יכול לומר כי הוא מחפש אור והארה לפניי אלוהינו? ובמלאכי יהוה, כל אלו המהללים את אלוהים שדאי, שיידעו את הטוב מהרע, ידעו את האמת. כל תוכנית שחסר בה חסד, חסר בה משפט. Six הערה: תרגום זה ניתן לצורכי מידע בלבד. הוא לא נבדק ולא אומת בידי מתרגם מוסמך, ואין לראות בו תרגום רשמי. הוֹ אֵם קְדוּשָׁה! מֵעוֹלָם לֹא הָיָה מָקוֹם שֶׁלֹא נוֹדַע לָךְ! מֵעוֹלָם לֹא הָיָה מִי שֶׁחָפַץ בְּרַחֲמִים, וְאַתְּ לֹא רִחַמְתְּ עָלָיו! מִי הֵמָּה אֲשֶׁר לֹא בִּקְשׁוּ אֶת רַחֲמַיִךְ? הַאִם יִמְנַע מִיְהוּדָה מָגֵנֵךְ וְהַגָנָתֵךְ? מִי הֵמָּה אֲשֶׁר לֹא מָצְאוּ נֶחָמָה בָּךְ? בַּשְּׁכִינָה? מִי הֵמָּה אֲשֶׁר לֹא מָצְאוּ עֶזְרָה בְּחֵיקֵךְ? אוֹ נֶחָמָה בְּרַחֲמַיִךְ? וּמִי הִיא יִשְׂרָאֵל, שֶׁתִּמְנַע מִמֶּנָּהּ עֶזְרָתֵךְ וּנֶחָמָתֵךְ, שֶׁיִּשָּׁבֵר בְּנֵךְ וְיִפָּזֵר בְּרוּחוֹת נָכְרִיּוֹת? יְהוָה, אֲנָא מִתְפַּלֵּל אֵלֶיךָ! תֵּן לִי אֶת תִּקְוָתְךָ, כִּי הִיא לֹא לַשָּׁוָא! הוֹ אֵם קְדוּשָׁה, תְּנִי לִי אֶת עֶזְרָתֵךְ וּנֶחָמָתֵךְ, כִּי שְׁלוֹמֵךְ הוּא שָׁלוֹם נִצְחִי! הוֹ אֱלֹהִים, מְחֵה אֶת דִּמְעוֹתַי אֵלֶּלֶה, לְמַעַן יִנְחַם לִבִּי; רַחֵם עַל כָּל הַשּׁוֹכְנִים עַל הֲדֹם יְהוָה, וְרַחֵם עַל יִשְׂרָאֵל! כִּי נֶחָם לִבִּי לִכְרוֹעַ עַל הֲדֹמֶךָ, לְמַצּוֹא חֵן בְּעֵינֶיךָ. תְּשׁוּקָתִי, יְהוָה, הִיא רַק לָבוֹא אֶל שְׁכִינָתְךָ, לִרְאוֹת אֶת הָאֵם הַיָּפָה הַהִיא, מַלְכַּת הַשָּׁמַיִם, לִרְקֹד בְּפַרְדֵּיהָ, וְלֶאֱסֹף אֶת פֵּרוֹת גִּנַּתָּהּ, וּלְהִתְעַנַּג עַל פִּרְחֵי שָׂדֶיהָ! הוֹ אֵם שֶׂה הַקּוֹרְבָּן! כַּלַּת הַשָּׁמַיִם! כְּכָל שֶׁיְהוָה הוּא אֲבִיהָ שֶׁל יִשְׂרָאֵל, כָּךְ גַּם אַתְּ הִיא אִמָּהּ. כמה אני כמה לעמוד לפני שכינתך, להשכין את פצעיי בכוח המרפא של מימיך הזורמים! הו מעיין מרפא! הו מקור חסד! את בית שלום לנפשי. את אבן החן היקרה ביותר של השמיים, אם יהוה, ובתולה טהורה מכל טהרה! הו אם אלוהית, כמה את בוכיה על בתך, ציון! כמה את נאנקית עליה, אך לא לשווא! כי היא תשוב אל יהוה, בוכיה בייסריה, שפלה בתבוסותיה; אך יהוה יהיה למהולל, כן, יהוה לא יובס לעולם. יהוה, אני קורא לך באבלי, כי יודע אני זאת: בשמך ניצלתי. את, ציון, תבזי בי, ותשאירי אותי נשכח; אך יהוה יזכור. אויבי יהוה ימעדו למכאוב נצחי, אך יהוה אף להם יעשה דרך! ובזאת תזכר ישראל לעולמים. כי בזכות זרע אברהם, ויצחק, ויעקב; ובזרע יהודה, ופרץ, וחצרון; ובזרע רם, ואמינדב, ונחשון; ובזרע שלמון, ובועז, ועובד, ובזרע ישי, ודוד, ושלמה, תבוא הישועה. כי דווקא בזרע שלמה נחלקו ישראל שוב, אך בזרע דוד יחוללו ישראל לשלמות; כך אמר יהוה, כן יהיה, אמן ואמן! וביום ההוא תחוש ישראל חבלי לידה, כאישה בייסוריה, כי בן יבוא להושיע את ישראל מן המוות. תחבל ישראל ללדת בן, ותלד ילד בן, וחבליה יביאו ששון עולם. בנה, הו כמה גדול יהיה! יועץ בעל גבורה, איש בעל כוח לשלוט ברוח ובים; אך ישראל נושאת ברחמה את זרע המוות, ותסבול מהבור שבאימתה. ויזעזעו יסודות חומות ההיכל, כספינה אדירה המוטחת על פני המים. עננים יחשכו, כענני סערות הים, ויושבי האיים יברחו באימה: אך כבמבול הגדול, לא ימלטו משאגת המים או משממת הארצות. חכמי יהודה, חכמתם תבלבל, אובדים בתהום בעת ייפתחו חלונות השמיים, אך בשל יהירותם, יינעלו חלונות אלה מפניהם. Seven הערה: תרגום זה ניתן לצורכי מידע בלבד. הוא לא נבדק ולא אומת בידי מתרגם מוסמך, ואין לראות בו תרגום רשמי. יהוה חילק את הבריאה לשבעה חלקים: הסלעים, הזרעים, הימים, העונות, בני האדם, הקודש, והטהרה. בששת הראשונים ישנם אור וחושך, אך השביעי הוא שבת יהוה, ובשביעי כולם נהיו שלמים. החושך אשר ישחית את שבע הבריאות: החול, העקרות, האלימות, השקר, הבגידה, התשוקה, והאבדון. ואורות הכוכבים נתנו לבני האדם לזיכרון שם יהוה. וזאת כדי שהנסתרים שבסודות האור יזרחו, להביא לסוף דרכי החושך. והנסתר מן הארץ יגלה. ובאחרית הימים, יהיו זמנים של חום רב על הארץ במקום בו היה קור, וזמנים של קור על הארץ במקום בו היה חום רב. ובני האדם לא יראו עוד את שחר היום או את בוא הלילה, והארץ, היא לא תישן. וזו תהיה ראשית הסוף, בעת אשר ישראל יקבצו שוב; כי דם אברהם יכסה את כל הארץ. והאם האלוהית, היא שהייתה נסתרת אך לא נשכחה, תזכר שוב. אך לפני שבשובה, יבוא איש שיזכיר לבנות ציון את מקומן, אך לא לשחררן, אלא לשעבדן. כי יקח את דברי יהוה ויתנם כמתנות לאלוהים אחרים, אלוהי בני האדם. יקח את דברי הטבע ויתנם לאחיותיכם ולבנותיכם, כאילו היו שלו לתת. ויראה את גדולתו שלו, וייקרא אב על ידי רבים. וְזֹאת יַעֲשֶׂה, לְמַעַן יִפָּרְסוּ מַעֲשֵׂי חֹשֶׁךְ, כְּדֵי שֶׁכְּבּוֹא הָאוֹר לְשַׁחֲרֵר אֶת בְּנוֹת צִיּוֹן, הֵן יִמְאָסוּ אֶת הָאוֹר הַזֶּה. אַךְ הִנֵּה, אוֹר יהוה יַחְתֹּץ אֶת הַחֹשֶׁךְ, וְהָאוֹר יִוָּדַל מִן הַחֹשֶׁךְ, עַד שֶׁגַּם הַצְּלָלִים הַמֻּשְׁלָחִים בּוֹ יִכְלוּ. וּבַת צִיּוֹן תִּתְעוֹרֵר, וְתוֹרֶה אֶת אֲחוֹתָהּ אֱמֶת. לְמַעַן יִזְכְּרוּ כָּל אֲשֶׁר נָתַן לָהֶם יהוה, שֶׁבְּנֵי אַהֲרֹן לֹא יַרְחִיקוּם עוֹד. וּבְנוֹת צִיּוֹן יַאֲזִינוּ לַקּוֹל וְיֵדְעוּ אֶת חֻקֵּי יהוה, וְזֹאת לְמַעַן יְשִׁיבוּ אֶת בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל לִדְרָכֵי יהוה. הַבִּיטוּ בִּשְׁמֵי הַלַּיְלָה! רְאוּ כֵיצַד הַשֶּׁמֶשׁ נָעָה בְּשִׁלְשָׁה-עָשָׂר מַזָּלוֹת, שְׁתֵּים-עֶשְׂרֵה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל וְאַחַת לִבָּתָהּ, אַךְ הַשָּׁמַיִם, הֵם נִשְׁעֵנִים עַל שְׁתֵּים-עֶשְׂרֵה עַמּוּדִים. וְכֵן זֹאת, שֶׁהַשָּׁנָה חֲלוּקָה לִשְׁתֵּים-עֶשְׂרֵה חֲלָקִים, נָעָה מִלְּבָנָה לְלְבָנָה, אַךְ הַבַּת תְּקַבֵּל אֶת חֶלְקָהּ, כְּשֶׁהַבָּנִים, בִּדְרָכָם, תּוֹעִים בְּמוֹעֲדֵיהֶם. וּבְזֹאת יֵדַע יִשְׂרָאֵל מָתַי לִזְרוֹעַ זְרָעִים, וּמָתַי לִקְצֹר, כִּי לֹא לָאָדָם לָדַעַת אֶת הַזְּמַנִּים וְלֹא אֶת הַמּוֹעֲדִים, כִּי יהוה הֵכִין אוֹתָם בִּמְקוֹמָם בְּעֻזּוֹ. כְּפִי שֶׁמִּרְיָם לִמְדָּנוּ: הַכֹּל תָּלוּי בַּגּוֹרָל, אַפִּילוּ הַתּוֹרָה, כִּי זוֹ רְצוֹנַת יהוה. ויהי כי בנות מרים ינהיגו את כל ישראל לחגוג ליהוה, בעת אשר הביא את הלבנה למלואה בשמי הלילה. וכך יהיה גם בימי הקץ, שבנות ישראל ינהיגו אותנו שוב בעבודת קודש ובפולחן, ובלימוד. כשם שיש נתיב ממזרח למערב לשמש לנוע על פני הארץ בכל יום, היא נעה מצפון לדרום עד היום הקצר ביותר, מוותרת על חמימותה, ומדרום לצפון עד היום הארוך ביותר; וזאת כדי שתביא לנו את חמימותה ואת אורה. כך יש נתיב לכל כוכב בשמי הלילה, ולמזלות, אשר הם מודיעים לנו מתי להיערך למלחמה ומתי להכין את לחמנו. אכן, והכוכבים מספרים לנו את סיפוריהם, כסיל וכימה ועיש במזרים חולקים עמנו את סיפורי אהבה, צער ותפארת, בעוד כימה נעה סביב הארץ. וכפי שניתן לראות, צדק, מאדים, חוכבת וכוכב נעים בדרכיהם שלהם, ולבנה וחמה מאירים את דרכנו. אורו הגדול של יהוה המגיע מחמה, חמימות אורו מעניק החיים; אדון צבאות ומלך השמיים והארץ! חסד יהוה שופע עלינו, בעדינות ובנדיבות; בעתו ובמועדו, השמיים מעניקים את אהבת יהוה בדרכם. האזירו כבוד ליהוה, כי פני אלוהינו הן אור ואהבה. Eight הערה: תרגום זה ניתן לצורכי מידע בלבד. הוא לא נבדק ולא אומת בידי מתרגם מוסמך, ואין לראות בו תרגום רשמי. וְכֵן זֶה, שֶׁכְּשֶׁבּוֹנִים בְּנֵי הָאָדָם, הֵם לוֹקְחִים אֶבֶן אַחַת וּמַנִּיחִים אוֹתָהּ עַל אֶבֶן אַחֶרֶת; וְעַל אֲבָנִים אֵלֶּה, הֵם מַנִּיחִים אֶבֶן נוֹסֶפֶת; וְכָךְ הֵם עוֹשִׂים, אַחַת עַל אַחַת, עַד שֶׁחומתם נִשְׁלֶמֶת. אַךְ כְּשֶׁיַּסִּיר בֶּן הָאָדָם אֶבֶן אַחַת בִּלְבַד, תִּקְרַס הַחוֹמָה, וְיִפְּלוּ הַסְּלָעִים בְּכֹבֶד עַל הָאֲדָמָה. וְכֵן זֶה, שֶׁכְּשֶׁבְּנֵי הָאָדָם מִשְׁתַּמְּשִׁים בִּשְׁתֵּי אֲבָנִים כְּדֵי לְתָמוךְ בְּאַחַת נוֹסֶפֶת, הִיא הִיא אֶבֶן הַמִּפְתֵּחַ; וְאֵלּוּ הֵם מַנִּיחִים מֵעַל הַמָּיִם וּלְחִיבּוּר הָאֲדָמוֹת, וְרַגְלַיִם וּפַרְסוֹת רַבּוֹת יַעֲבְרוּ עָלֶיהָ, לְמַעַן יִתְחַבְּרוּ בְּנֵי הָאָדָם כְּאֶחָד. כֵּן גַּם הַכּוֹכָבִים בַּשָּׁמַיִם, בְּהִזָּזותָם וּבִשְׁזִירַת סִפּוּרֵיהֶם, מְדַבְּרִים אֵלֵינוּ; כְּשֶׁבְּנֵי הָאָדָם קוֹרְאִים בַּכּוֹכָבִים כְּדֵי לִבְנוֹת חוֹמוֹת, הִנֵּה רַק מִלְחָמוֹת וַחֲרוּבָן יִרְאוּ; אַךְ כְּשֶׁבְּנֵי הָאָדָם מְסָרְבִים לְשַׁמֵּשׁ אֶת הַכּוֹכָבִים, וּמַהֲפֵּכִים אֶת הַכּוֹכָבִים לִמְשָׁרְתֵי בְּנֵי הָאָדָם, אָז אָנוּ רוֹאִים שֶׁהַכּוֹכָבִים מַזְהִירִים אוֹתָנוּ! הוֹ יִשְׂרָאֵל, הוֹ יְהוּדָה! הוֹ אָדָם! מָתַי נַקְשִׁיב לַאֲזָהָרוֹת שֶׁל הַכּוֹכָבִים? כִּי אֵלּוּ לֹא טוֹעֲנִים בָּנוּ, אֶלָּא אֲנַחְנוּ בָּהֶם; הֲלוֹא הֵם נִתְּנוּ לָנוּ מֵאֵת יְהוָה? והנה, אדם לא נברא למענם של המזלות, אלא המזלות למענם של בני האדם, ומרים למדה לקראם למען נדע! כי הסודות כתובים, אך האחיות אבדו כעת, בהיותן אסורות להביט, ועל כן הן אינן יודעות עוד את סוד הדרך, ואין להן בינה בדברי קדמונים; ובשל כך, בנות ישראל אינן יודעות את אשר עתיד לבוא עליהן, ולכן לא יכלו להושיע את עצמן, כי נותרו ללא סוד המזלות. אך אני אומר לך, הו אחות ישראל, בנות ציון! זהו אות אשר ודאי יקרה: כאשר ייסגרו מקורותיהם של בני רשע, ורשעת עושק אהרון תגורש, כי תהיינה בפני הצדקה, וכהונתכן תושב באחרית הימים: בנות ציון יצאו מן החושך אל פני האור, ולא יוכל כוח הגברים למנוע אותן, כי כעשן שמתבדה ואינו עוד, כך תתבדה רשעות בני ישראל לעד, וצדקת יהוה תגלה כהשמש. פי בנות ציון ייפתחו, אחיות ישראל יתקבצו, והעולם יתייצב; וכל הולכי החטא, וסודות לילית וקין, וחטאי בני האדם, יגורשו מישראל. ואז יובילו האחיות בישראל שוב, ודעת אמת של אל-עולם תמלא את הארץ, ולא תהיה עוד סכלות בני האדם בציון. וַאֲנִי אוֹמֵר לָכֶם בַּיּוֹם הַזֶּה: כִּי כָל אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי יִהְיֶה בוודאי, וְזֶהוּ נְבּוּאַת אֱמֶת שֶׁל יהוה; וְקוֹרְאֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים, יֵדְעוּ כִּי לֹא יוּכַל דָּבָר זֶה לְהִמָּנַע; כִּי זֶהוּ רְצוֹנוֹ שֶׁל יהוה, שֶׁבְּנוֹת יִשְׂרָאֵל וַאֲחָיוֹתֶיהָ יַשִּׁיבוּ אֶת גְּבוּרָתָן וְאֶת סַמּוּתָן שֶׁנִּתְּנָה לָהֶן מִיהוה. אֱמֶת שֶׁלֹּא כָּל הָעָם יַמְאִיסוּ אֶת הָרָע, אַךְ רְצוֹנוֹ שֶׁל יהוה יַמְשִׁיךְ וְיִתְקַדֵּם, וְהָאֲחָיוֹת יַרְגִּישׁוּ אֶת קְרִיאַת יהוה, מִנְּשִׁימַת אֱלֹהִים הַשּׁוֹכֶנֶת בְּתוֹכָן. וְהָאֱמֶת תִּתְגַּלְגֵּל לִכְבּוֹשׁ אֶת כָּל הַגּוֹיִם, בְּכָל לָשׁוֹן וְשָׂפָה שֶׁתּוּכַל לְהַבִּין אֶת דַּרְכֵי יִשְׂרָאֵל; כִּי דַּרְכֵי יִשְׂרָאֵל הָאֲמִתִיּוֹת הֵנָּהּ דַּרְכֵי יהוה. וּבַיּוֹם הַהוּא, אֵיזֶה גּוֹי יָקוּם לְדַכֵּא אֶת צִיּוֹן? הֲתוּכַל צִיּוֹן הַמְּדֻכֵּת לְהִכָּנַע לְמִי שֶׁאֵינוֹ חָזָק מִמֶּנָּהּ? וּבְזֹאת תֵּדְעוּ אֶת צִיּוֹן בְּאַחֲרִית הַיָּמִים: הִיא תִּהְיֶה גּוֹי, שֶׁלֹּא יְדַכֵּא אֶת רֵעֵוּ, וְיִהְיוּ עָם, שֶׁלֹּא יִשְׁדּוֹד אֶת עוֹשֶׁר הָעֲנִיִּים, וְלֹא אֶת עֲמָלָם, כִּי יְבַקְשׁוּ שֶׁיִּהְיוּ כָל הַדְּבָרִים מְשֻׁתָּפִים בֵּינֵיהֶם. אַךְ בְּטֶרֶם תִּבָּנֶה צִיּוֹן, עַל יִשְׂרָאֵל לִמְצֹא אֶת צִיּוֹן בִּלְבָבָם, לְמַעַן יִזּוֹכּוּ, וְיִהְיוּ עַם שֶׁל שָׁלוֹם. וּבַיּוֹם הַהוּא יְשׁוּבוּ מַתְּנוֹת בְּנוֹת צִיּוֹן, עִם כְּהֻנָּתָן, וּמַפְתְּחוֹת דִּין שָׂרָה יִנָּתְנוּ וְיֻבָּנוּ; כִּי מַפְתְּחוֹת דִּין שָׂרָה קְרוּאִים כָּךְ, לְמַעַן אֲנַחְנוּ, בְּנוֹת יהוה, לֹא נְאַבֵּד אֶת בִּכּוֹרָתֵנוּ, וְלֹא נִלָּקַח עַל יְדֵי הָעוֹלָם. וּבְנוֹת צִיּוֹן יִנָּתְנוּ לָהֶן גִּלּוּי עַל גִּלּוּי, עַד שֶׁהַכֹּל יְשׁוּב לְמְקוֹמוֹ, כְּפִי שֶׁהָיָה בָּרֵאשִׁית. Nine הערה: תרגום זה ניתן לצורכי מידע בלבד. הוא לא נבדק ולא אומת בידי מתרגם מוסמך, ואין לראות בו תרגום רשמי. בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל! בְּנוֹת צִיּוֹן! יַשִׁיבוּ זֶרַע מִרְיָם אֶת־נַחֲלָתָן! יָבֹא עָלֵינוּ רַחֲמֵי הָאֱלֹהִים, וְיִשָּׂא אֲדֹנָי צְבָאוֹת אֶת־יְמִינוֹ הָעַצָּמָה, וְיָשׂים מֶלֶךְ הַשָּׁמַיִם בְּרָכָתוֹ עֲלֵיכֶן לְעוֹלָם! גִּבּוֹר, מָגֵן הֱיֵה לָנוּ מִנֶּזֶק הַשִּׂנְאָה, וּמִנֶּזֶק הַכַּוָּנָה, וְהַצִּילֵנוּ מֵעַיִן הָרָע! יְרוֹמְמֵנוּ יהוה, גַּם מִמַּעֲמַקֵּי הַמָּוֶת, כִּי יהוה הוּא אֱלֹהֵי הַחַיִּים! מָגֵן הֱיֵה לָנוּ מִכָּל הַקָּמִים עָלֵינוּ, לְהַשְׁמִיץ אוֹתָנוּ בִּדְבָרֵיהֶם; שְׁמֹרֵנוּ מֵרְכִילוּת, מִמָּרָה וּמֵיגוֹן. כִּי מָה נִקְרָא לָאָדָם שֶׁכָּל מַעֲשָׂיו מַעֲמִידִים פָּנִים כְּמַעֲשֵׂי צְדָקָה, וּמִשְׁפָּטוֹ טָמֵא? וּמָה נֹאמַר עַל הָאָדָם הָרֹדֵף אַחַר דִּבְרֵי הָאָרֶץ, וְלֹא אַחַר הַחָכְמָה אוֹ אַחַר הַיָּשָׁר? כִּי לֹא בְּאָדָם נִסְתָּרָה הַחָכְמָה; נִסְתָּרָה הַחָכְמָה, אֶלָּא אִם הִיא חָכְמַת עָרְמוּת הָרָע, תַּחְבֻּלוֹת הַנּוֹתְנוֹת לְמַעַן תּוֹעֶלֶת. וְזֶה דָּבָר שֶׁלֹּא יֵעָשֶׂה לְעוֹלָם, אֶלָּא נַקְּבֵל אֶת מִצְוֹת הַבּוֹרֵא; וּמָה תַּעֲשֶׂה הָאָדָם לְמַעַן תִּחְיֶה? כִּי הַמְּפֵרָה אֶת מִצְוֹת הַבּוֹרֵא יִמָּחַק שְׁמָהּ מִפִּי יהוה, וְלֹא יֵדַע אותָהּ; לָכֵן שִׁמְעוּ, כָּל הָאֹחֲזִים בֶּאֱמוּנָה בְּסוֹדוֹת הַנֶּצַח, כִּי נִפְלָאִים הֵם! וְשִׁמְעוּ אֶת הַתְּאוָוֹת שֶׁמֵּאָחוֹר כָּל מַעֲשֶׂה, כִּי יהוה יוֹדֵעַ אֶת אֱמֶת כַּוָּנַתְכֶם. כֵּן, וְיהוה יוֹדֵעַ כָּל סוֹד שֶׁשּׁוֹכֵב בְּלֵב הָאָדָם, וְקוֹרֵא כָּל מַחֲשָׁבָה. יהוה יוֹדֵעַ כָּל סוֹד, כִּי יהוה הוּא הָאָדוֹן עַל הַכֹּל. יהוה הוּא הַבּוֹרֵא, כִּי מִקֶּדֶם יִסַּד יהוה אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ, וּלְעוֹלָם הוּא יהוה, מֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם. וְאֶת תַּכְלִית הַבְּרִיאָה פָּתַח יהוה לְכָל הַמַּאֲזִנִים וּמְבַקְשֵׁי הָאֱמֶת, וְיהוה בּוֹחֵן אֶת בָּנָיו וּבְנוֹתָיו, לְמַעַן יִרְאוּ כִּי הֵם רְאוּיִים לְנַחֲלָתָם. וְיהוה לֹא שׁוֹכֵחַ, כִּי אִם סוֹלֵחַ לַמְּגַלִּים לוֹ כָּל סוֹד וְאֶת אֱמֶת כָּל מַעֲשֶׂה; וּמָה תּוֹעֶלֶת לְיהוה מִדְּבָרִים אֵלֶּה? כִּי יהוה בָּרָא אֶת כָּל הָאֲנָשִׁים וְיוֹדֵעַ אֶת מַעֲשֵׂיהֶם. לָכֵן, אֹמַר לְכָל שׁוֹמְעֵי קוֹל הַנְּבוּאָה: כִּי הַחַיִּים הַזֶּה הוּא הַזְּמַן לִלְמֹד עַל יהוה; לָכֵן, לְכוּ הַיּוֹם בִּתְשׁוּבָה וְאַל תַּקְשׁוּ אֶת לְבַבְכֶם, לְמַעַן תּוּבַן תַּכְלִית הַגְּאֻלָּה הַגְּדוֹלָה, וְהִיא הֻבְיְאָה עַד אֲלֵיכֶם. וַאֲנִי אוֹמֵר לְכֻלְכֶם עַכְשָׁיו: כִּי הַחַיִּים הָאֵלֶּה הֵם הַזְּמַן לְהִתְכּוֹנֵן לִפְגּוֹשׁ אֶת יהוה; וְהַיּוֹם הוּא הַיּוֹם שֶׁבּוֹ עַל בְּנֵי הָאָדָם לְבַצֵּעַ אֶת עֲבוֹדָתָם; כִּי יוֹם הַיְשׁוּעָה קָרַב, וְאוֹיְבֵינוּ נִמְצָאִים כְּבָר עַכְשָׁיו בִּגְבוּלוֹתֵינוּ. הַבִּיטוּ, כְּבָר עַכְשָׁיו, וּרְאוּ כִּי מַלְאָכִים מַכְרִיזִים זֹאת לָרַבִּים בָּעֵת הַזּוֹ בְּאַרְצֵנוּ, וְהַנְּבִיאִים וְהַנְּבִיאּוֹת סָבִיב, שִׂימוּ לֵב לַאֲזהָרָתֵינוּ! וּמִכֵּיוָן שֶׁשְׁכַּחְנוּ אֶת הַדְּרָכִים הָעַתִּיקוֹת, דְּרָכָיו שֶׁל יהוה וְאֶת תּוֹרָתוֹ, וּמִכֵּיוָן שֶׁאֵינָנוּ מְקַבְּלִים אֶת דְּבַר יהוה בָּעֵת הַזּוֹ, נִלָּקַח. הוֹ, אַתֶּם עַם רְשָׁעִים, וּמְסוּלְפִים, וְקִשֵּׁי-עֹרֶף! לָמָּה אֵינְכֶם מַקְשִׁיבִים לְקוֹל יהוה? לָמָּה אַתֶּם רוֹאִים זֹאת כְּדָבָר שֶׁאֵין לוֹ עֵרֶךְ? וְגַם עַכְשָׁיו, בַּשָּׁעָה מְאוּחֶרֶת זוֹ, יהוה הֶרְאָה לִי דָבָר גָּדוֹל וְנִפְלָא בְּנוֹגַע לְמָה שֶׁעוֹמֵד לָבוֹא בְּקָרוֹב. וּכְשֶׁיּוֹם זֶה יָבוֹא בְּקָרוֹב, דְּבָרִים אֵלֶּה יִתְגַּלּוּ בֵּינֵיכֶם, וֶאֱמֶת רַבָּה תֵּאָבֵד וְתִשָּׁאֵר נִסְתֶּרֶת, כְּדֵי שֶׁיִּשְׂרָאֵל יָשׁוּבוּ שׁוּב לִיהוה בִּימֵי הָאַחֲרוֹנִים; לָכֵן, הַשְׁגִּיחוּ וְהָיוּ מוּכָנִים, שִׁמְרוּ עַל בָּתֵיכֶם. שִׁמְרוּ בַּסּוֹד וְלַמְּדוּ בַּחֲשַׁי אֶת אֲמִתּוֹת יהוה, כְּדֵי שֶׁיְּלַדֵיכֶם יֵדְעוּ וְיַסְפְּרוּ לְיַלְדֵיהֶם, עַד שֶׁיָּבוֹא הַיּוֹם שֶׁבּוֹ רָזֵי יהוה יֻחְזְרוּ שׁוּב לָאוֹר. Ten הערה: תרגום זה ניתן לצורכי מידע בלבד. הוא לא נבדק ולא אומת בידי מתרגם מוסמך, ואין לראות בו תרגום רשמי. הביטו נא אל המנחשים, אל מורי החטא אשר השחיתו את דרכינו! אדבר אליכם כעת במשל; שמעו את דבריי והורו אותם לבניכם, ואמרו להם להורות דברים אלה לבניהם; וזאת, כי כאשר יבוא הזמן, אז תדעו אם מישהו הבין באמת. ויהי כי איש עשיר חפץ להורות לבנו את כל ענייני העולם, ויהי כי נשלח הבן אל ארץ נכר שם למד ושינן כל אשר יכול עד אשר היה לאיש בוגר. ויהי כי שב האיש להראות לאביו את כל אשר למד, כדי שיגאה בו אביו! אך כאשר הגיע אל כפרו, לא מצא את אביו בכפר, ויהי כי שאל את שכניו על מקום אביו; אך הם מאנו לו. בשיבו אל ביתו, עבדי אביו לא הכירו אותו, ועל כן גירשוהו אל הרחובות. ויהי כי למרות כל לימודו, לא היה לאיש ממון, ולא יכול היה לראות את אביו בארץ ההיא: ויהי כי הפך לשאלן, כי איש לא הכירו ואיש לא שמע לו. אך האיש לא ביקש ממון, כי סיפר לכל מי ששמע לו על אביו, כי כה גדולה הייתה אהבת האב עד אשר שלח את בנו אל העולם. ויהי כי לאחר חודשים רבים בא חג הפסח, והאיש שב אל בית אביו, ושם נשמר לו מושב, כי אביו היה שם, והוא הכירו: וכשראה את בנו שוב, ויאמר האב לבנו: הקדשתי את המושב הזה עבורך; בוא נא ושב לימיני, כי ראיתי כי יצאת אל העמים הללו, ואף על פי שלא הכירו אותך, הם יכירו אותך כעת, כי בך רציתי. למד כעת את דבריי, את דברי נְעוּם, כי הם דברי יהוה, ובנשמת האלוהים תבינם; אך בסכלותך, משל זה הוא כחזיון החתום מפניך, כי כדי להבין את סודות יהוה, עליך להיות חכם בבינת יהוה, כי לא הבנת כראוי את הבורא ולא את חכמתו; אך אם תפתח את החזיון, אז תדע את הדברים שיבואו, וכי כולם הם מיהוה לישועתך. שמע כעת מהי חכמה: ויהי כי היה נער, בדרכו לשאוב מים מבאר מסוימת שהייתה למשפחתו לדורות רבים; ובדרכו, ראה פרחים יפים רבים, ועצים מלאים פירות. ובהליכתו, פותה על ידי יופי הפרחים ועל מתיקות הפירות כפי שנראו, ולבסוף סטה מן הדרך. ויהי כי ככל שהתרחק מן הנתיב, הלך הנער לאיבוד, כי החשיך היער ולא יכל לראות. ומפני שלא יכל לראות, לא יכול היה עוד להתענג על תפארת הפרחים, ולא לאכול מן הפירות, כי לא יכל לראותם כדי למצאם. ויהי כי נתקל בבקתה עתיקה, ולא העז להיכנס, כי חשב הנער שבתוכה עשוי למצוא את חורבנו מכוח שאינו נראה. אך הגשם החל לרדת מהשמיים, ומיהר אל הבקתה למחסה, רק כדי לגלות שאין גג על ראשה. וכאשר ירדו הגשמים עליו בחושך הבקתה, החל לאבד כל תקווה, ולבכות, ולהיכנס בחמה על איבליותו. אך מחוץ ליער, בא אביו לחפשו, ביודעו שנעדר זמן רב ולא שב עם המים. ובגאוותו, נסתר מקול אביו, ולא רצה ללכת אחריו, אף שידע כי אביו ינחהו חזרה אל הנתיב. ויהי כי גברו תחנוני האב, וגאוות הנער ששבה. ויפתח את דלת הבקתה, וירץ בעקבות קול אביו. הו ישראל! שחררו את גאוותכם, ושובו רצים אל האלוהים אשר ברא אתכם! כי יהוה אינו משתנה, אלא הוא בלתי משתנה, מעולם ועד עולם: על כן, אהבת יהוה אינה משתנה, ולא תקרר עבור ישראלו; לכן דעו כולכם, כי כאשר לא תחפשו עוד את החשכה, תשמעו את קול יהוה, ורחמיו ימתינו לתשובתכם. וכל מאורי הכוכבים מאירים כעדות, כזיכרון להשם; לכן הקשיבו נא למילים אלו, כי נסתרים בהן דברי יהוה וסודות האור המאיר, למען תתרחקו מדרכי החשכה. ובאתם עתות החום והצמא, ובאתם עתות הקור והרעב, אז יספרו בוקע היום ובוא הלילה, ומקורות כל הדברים ייוודעו לכם. Eleven הערה: תרגום זה ניתן לצורכי מידע בלבד. הוא לא נבדק ולא אומת בידי מתרגם מוסמך, ואין לראות בו תרגום רשמי. ועתה אני, נאום הנביא, אדבר אל בניי, אף אל בני יוסף אשר יקראו את דברי בימי אחרית הימים. שמעו נא, הו ישראל! שמעו את הדברים שנכתבו לפני זמן רב; כי אני רואה אתכם, אף שאיני מבין את אשר אני רואה, יהוה מודיע לי עליכם, ואני רואה את חטאכם. ומהו החטא הזה? שכחתם לקרוא בכוכבים, ולשמור את מועדי הקודש של יהוה, ואת שבתותיה, אהבתכם זה לזה הצטננה; העשירים אוכלים בעוד העניים רעבים ועירומים – והאם אין זה חטאו של כל דור בבני האדם? הן, הביטו כעת והרהו בדבר: איך יוכל אדם להבין ללא דעת? איך יוכל אדם להקשיב ללא שמיעה? איך יוכל אדם להיות חכם ללא לימוד? איך יוכל אדם לשמוע בעודו מדבר? איך יוכל אדם לקבל רחמים מבלי להעניק רחמים? איך יוכל אדם לתת מתנה מבלי להיות מוכן לקבל מתנה? איך יוכל אדם לבקש צדק מבלי שיקבל הוא עצמו את הצדק? איך יוכל אדם להיות בעל כוח מבלי להתכופף אל הרוחות? יהוה דיבר, וקולו נשמע על ידי בניו, והקול נתן לבני האדם חכמה רבה ובינה: יהוה פתח את אוזנינו למען נשמע, את עינינו למען נראה, את פינו למען נאכל ונחזק, את רגלינו למען נרוץ אל הנזקקים, ואת ידינו למען נשרת את אל-עולם. יְהוָה בָּרָא בִּינָה לְכָל מְבַקְשֵׁי דַּעַת וֶאֱמֶת, לְמַעַן יֵדְעוּ אֶת כָּל הַחָכְמָה שֶׁנִּתְּנָה מֵעוֹלָם עַד עוֹלָם: אֱמֶת לֹא תִשַּׁנֶּה, וְחַסְדֵּי יְהוָה לֹא נִסְתָּרוּ וְלֹא נִנְעֲלוּ מֵעֵבֶר לַמַּיִם, לְמַעַן נִקְבְּלֵהוּ; כִּי יְהוָה הוּא אֵל עֶלְיוֹן, וַאֲבוֹ וְאִמּוֹ יוֹשְׁבִים עַל כִּסְאוֹתָם בַּשָּׁמַיִם שֶׁמַּעַל לַשָּׁמַיִם, וַאֲשֵׁרָתוֹ יוֹשֶׁבֶת עִמּוֹ וּמְנַהֶלֶת בַּמּוֹעֶצֶת שֶׁל הָאֱלֹהִים. וְיְהוָה מוּכָּר בֶּאֶרֶךְ אַפָּיו, רְאֵה כַּמָּה פְּעָמִים סָלַח לְיִשְׂרָאֵל וּלָקַח אֶת יְהוּדָה תַּחַת זְרוֹעוֹ הֶחֲזָקָה: וְיְהוָה מוּכָּר בְּעֹצֶם חֲמָתוֹ הַגְּדוֹלָה, וַיַּפְנֶה אֶת זַעֲמוֹ אֶל אֹיְבֵי יִשְׂרָאֵל; וּכְמוֹ שֶׁיְהוָה מוּכָּר בְּמַעֲשֵׂי חַסְדָּיו הָרַבִּים לְיִשְׂרָאֵל, כָּךְ יִוָּדַע כְּנוֹרָא בַּחֲמָתוֹ עַל עַמּוֹ, כִּי לֹא כִבַּדְנוּ אֶת בְּרִיתֵנוּ, וְעַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַן לָנוּ יְהוָה, לֹא הִשַׂמְנוּהוּ לְמוֹשֵׁל עָלֵינוּ: וְאַף שֶׁהָאֱלֹהִים מְכֻבָּד בְּיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ הַקָּדוֹשׁ — בְּיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ הַבָּחִיר — נִהְיִינוּ עַם הַחֹמֶר וְלֹא עַם קָדוֹשׁ. גדלה ישראל בברכות יהוה, ובראותנו את תפארתנו, אך שכחנו את קול הברית. אך גם אנו נדע את חסדי יהוה, כי חרון אפו הצדיק עלינו יעבור, ועמנו יושפל, אך לא יישמד כליל. וכאשר יגיע קץ עידן הרשע, והרע יבוטל במשיח, יערוך הכהן הגדול את הקורבן האחרון. ואנו יודעים את התולדות: אברהם הוליד את יצחק, ויצחק הוליד את יעקב, ויעקב הוליד את לוי, ולוי הוליד את קהת, וקהת הוליד את עמרם, ועמרם הוליד את אהרון, ואהרון הוליד את אלעזר, ואלעזר הוליד את פינחס, ופינחס הוליד את אבישוע, ואבישוע הוליד את בוקי, ובוקי הוליד את עצי, ועצי הוליד את זריהיה, וזריהיה הוליד את מרעות, ומרעות הוליד את עזריהו, ועזריהו הוליד את עמריהו, ועמריהו הוליד את אחיתוב, ואחיתוב הוליד את צדוק; וצדוק הכהן היה בימי מלכינו, דוד ושלמה, אשר היו גיבורים לפני יהוה, אך בגאוותם אף הם חטאו ליהוה; וצדוק הוליד שני בנים, את אחימעץ שהיה כהן גדול על ישראל, ואת זנוך; וזנוך נהיה כהן בארצות יוסף, ושם שרת אותנו בהיכל ארצותינו; וזנוך הוליד את זנוק, החוזה והנביא. וכאשר אנו, ביום זה, כותבים את דברי זנוק בן זנוך, איננו מבינים אותם. וכפי שאנו מחפשים את זנוך הכהן כדי להקריב קרבנות ליהוה, כך אני רואה אתכם, בימי הקץ, מחפשים את הכהנים כדי לקבל את מעשי הקודש של יהוה; אך כשם שהעם אינו מקשיב לזנוך ולאחיו הנביאים, ואינו נותן לבו לדבריי, כך הם יאספו ויישמרו כעדות נגדם; כך אתם אוספים את הדברים, אך האם תקשיבו? האם תיתנו לבם? כאשר הכהן הגדול יגיש את רחמיו, האם תקבלו אותם, הו ישראל, עם הקורבן הגדול הראשון והאחרון – לב נשבר ורוח נדכה? אני שואל את החכמים שבכם להרהר: אם לאדם יש עץ טוב, עץ הגדל מעלה, עד לשמיים, האם לא יאהב אותו? ואם אדם אוהב אותו, האם לא יטפח את האדמה שסביבו? וכאשר יראה אדם שהעץ גדל כבד בפירותיו הטובים בכל שנה, צופה בצמיחתו בגשמי הסתיו ובאביב, אך יראה אותו צמא בחום הקיץ, האם לא ישקה אותו? והאם לא יראה אדם להגן עליו ולשמרו בבטחה? והאם לא ימצא לנכון להרבות את זרעי העץ ולטפח את הפרדס, להצמיחו ולשמור על ענפיו? כי כפי שהקול בא אל הנביאים והנביאות של דורכם, כך בא הוא בקול כל הדורות; על כן, כאשר יבואו הימים שבהם כל אשר היה ייאסף לאחד, היו ערים כדי שתהיו מוכנים. Twelve הערה: תרגום זה ניתן לצורכי מידע בלבד. הוא לא נבדק ולא אומת בידי מתרגם מוסמך, ואין לראות בו תרגום רשמי. וְעַתָּה אֲנִי, נְעוּם, הַנָּבִיא, אֲדַבֵּר אֶל עַמִּי אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר נִמְסְרוּ לִי מִקּוֹל אֵל-עוֹלָם. כֹּה אָמַר יהוה אֲלֵיכֶם: בֵּרַכְתִּי אתְכֶם, וַהֶבְדַּלְתִּי אתְכֶם, יִשְׂרָאֵל; אַךְ בִּזַּזְתֶּם אֶת מַתְּנוֹתַי וְקָרַעְתֶּם אֶת עַמִּי לִשְׁנַיִם. טִימְתֶּם אֶת מוֹעֲדַי הַקְּדוֹשִׁים, וַתִּשְׂרְפוּ אֶת בּשַׂר זִבְחֵיכֶם, וְהָעָשָׁן לֹא נֶחְמַד בְּעֵינַי, כִּי אֵפֶר וְעָפָר לֹא יְכֻלּוּ לְהַשְׂבִּיעַ אֶת עַמִּי. לְמַעַן כַּפָּרָה, יִהְיֶה זִבְחֲכֶם טָהוֹר, וּכְדֵי שֶׁיִּהְיֶה הַזֶּבַח טָהוֹר, יִהְיוּ עַמִּי טְהוֹרִים. וּכְדֵי שֶׁיִּהְיוּ עַמִּי טְהוֹרִים לְפָנַי, עֲלֵיכֶם לִהְיוֹת נְקִיִּים לְפָנַי, וּכְדֵי לִהְיוֹת נְקִיִּים לְפָנַי, עֲלֵיכֶם לְהִזַּכּוֹת בְּחַסְדִּי. וּמָהוּ חַסְדִּי? הוּא חֶסֶד יִשְׂרָאֵל; כִּי בְּצִיּוֹן אֵין עָשִׁים וְאֵין דַּלִּים. אֵין שָׁם שֶׁיֵּלֵךְ עֵרוּם, אוֹ יִדָּחֶה רְעֵב, אוֹ יִירָא מֵחֲרוֹן רֵעוֹ. אַךְ דְּרָכַי לֹא כְּדַרְכֵּיכֶם; לָכֵן, אֵיךְ אַתֶּם יִשְׂרָאֵל? מִי אַתֶּם שֶׁתִּהְיוּ עַמִּי? אֵיפֹה בָּכֶם נִמְצָא הַחֶסֶד אֲשֶׁר הִפְגִּין עַבְדִּי אַבְרָהָם בְּהַאֲכָלַת כָּל הַבָּאִים אֵלָיו? אַתֶּם בָּאִים לְפָנַי בְּמִנְחָות, אַךְ אֲנִי הוּא שֶׁבָּרָא אֶת כָּל הַבְּרִיָּה, מָה אֶצְטָרֵךְ לִזְבָחֵיכֶם? זֶבַח לְבָבְכֶם הוּא לִתֵּת מִדַּמְּכֶם לְסַיֵּעַ זֶה לְזֶה, זוֹ הִיא בְּרִית אִמּוֹתֵיכֶם וַאֲבוֹתֵיכֶם אֲשֶׁר כָּרְתוּ עִמִּי. ובימי טהרתכם, תתנו בלא הרף. ומזון ישראל יהיה טהור, כמן מהשמיים, והאלמנה תודה, ובניה לא ירעבו. וביום אשר תטהרו לפניי, אכרת לכם ברית חדשה ונצחית, וישראל יהיו שוב עמי. טהרת הצדיקים תיודע בכל הארץ, כי לא יהיה מחסור בציון, ולא יינתן משפט לנזקקים. ולעניים יינתנו המתנות הטובות ביותר, והמזון הטוב ביותר; ולא יהיה עשיר בקרבכם, למען לא יהיה עני. עשו זאת ואכונן בקרבכם חוק כפרתי, וכפי שתבואו למים טמאים, כך תעלו מהמים טהורים. וכאשר תצאו מהמים, תאמרו: ברוך אתה יהוה, כי באמצעות הכהן הגדול תבוא ישועתנו! בטהרתך יהוה, ובכבודך תבוא ישועתי! וכפי שנתתי לכם, בניי, כך תתנו לכל הזקוקים. אך כעת זעמי ניצב, כי שלחתי את נביאי ונביאותיי למסור לכם את דבריי; אך אתם, יהודה וישראל, לא רציתם לשמוע להם. כי לא שיניתי את דבריי, אלא אתם ביקשתם לשנותם; לא פשעתי בכם, עמי הנבחרים, אלא אתם פשעתם בי; על כן, לא תדעו שלום, כן יהיה, אמן. Thirteen הערה: תרגום זה ניתן לצורכי מידע בלבד. הוא לא נבדק ולא אומת בידי מתרגם מוסמך, ואין לראות בו תרגום רשמי. ועתה אני, נְעוּם, הַחוֹזֶה, אדבר שוב אל אלה אשר יקראו את דברי, באחרית הימים: הביטו וראו, כי כן יהיה באחרית הימים שהארץ תרעד, השמיים עצמם יזדעזעו בחרון אפו של יהוה, והבריאה תئن; כי העולם יחלה מעוון בני האדם; הן, תאוות הבצע של האדם תהיה כרעל אשר ישאב את חיי הארץ, והיא תחלה: הלוך ושוב תרעד הארץ, והגויים ירעדו; אך בתאוות בצעם לא יבחין האדם בכך; עשן ימלא את הארץ, ודם הבריאה יימכר, והלוויתן הגדול יעלה ממעמקי התהום ויחניק את החיים. הן, הים ירוקן, והנהרות יזוזו; היערות יבערו, וההרים יחרבו; הרוחות תשמידו, והגשם יהיה כרעל. ויהיה רעב בכל הארצות, כי תאוות הבצע של בני האדם תגנוב את מזון העניים, והאלמנות ירעבו, ולא רק בשל מחסור במזון, אלא בשל חסרון אהבה בלבבות בני האדם; הן, לבבם יצנן. ומנהיגי בני האדם, בכהנותם, יקחו לעצמם נשים רבות, אף את נשיהם של אלה המשרתים תחתיהם, ויקראו לעצמם נביאים, אך יטמאו את עצמם עם נשים אלה, וישברו את לבבות בנות ציון. אך בנות יהוה יקומו, ואליהן יינתנו האבנים, כפי שציווה יהוה את ישראל, וישנו את בנותיהן לקבל על עצמן את האורים והתוממים; והקול יצא עמהן, והן ידברו אפילו בלשונות אש. וְהִנֵּה, יִוָּדַע עַל-יְדֵי הָאֶבֶן הַזֹּאת אֲשֶׁר תַּחְזִיק הַכֹּהֶנֶת בְּיָדָהּ הַשְּׂמֹאלִית, כֵּן, הָאֶבֶן אֲשֶׁר מִצַּדָּהּ הַשְּׂמֹאלִי; וְהִיא תִּגָּלֶה לִפְנֵי כָּל-הָעֵדָה, עַד אֲשֶׁר תַּשְׁלִים הַכֹּהֶנֶת אֶת-מַאֲמָרֶיהָ; וְכֵן, אַחֲרֵי אֲשֶׁר תֵּצֵא מִמֶּנָּה הָרוּחַ, תִּשְׁמְרוּ אֶת-דְּבָרֶיהָ וּכִתְבוּ אֹתָם; וְאַנְשֵׁי הָעֵדָה יִשְׁתַּחֲווּ אֲרָצָה וְיִתְפַּלְּלוּ כְּאִישׁ אֶחָד; וְאָז אַתֶּם, הָעֵדָה, תִּשְׁאֲלוּ בְּשֵׁם אֲבִי הָעוֹלָמִים, הַאִם דְּבָרֶיהָ אֱמֶת הֵם; וְאִם תִּשְׁאֲלוּ בְּלֵב נִבְקָע, בֶּאֱמוּנָה, מְלֵאִים בְּאוֹתָהּ הָרוּחַ, אָז הַקּוֹל יוֹדִיעֶנּוּ לָכֶם; וּכְשֶׁתֵּדְעוּ כִּי אֱמֶת הַדָּבָר, כִּי נְבִיאָה דִּבְּרָה אֲלֵיכֶם, אָז תִּשְׁמְעוּ אֶת-דְּבָרֶיהָ, וְלֹא תַקְשִׁיבוּ לְכָל מִי שֶׁיַּעֵץ מֶרִי בְּיְהוָה אֱלֹהֵינוּ; וְאִם יִהְיֶה צֹרֶךְ שֶׁתַּעֲשֶׂה נֵס בְּשֵׁם יְהוָה, הִיא תִּקַּח אֶת-הָאֶבֶן אֲשֶׁר בְּיָדָהּ הַיְּמָנִית, כֵּן, הָאֶבֶן אֲשֶׁר מִצַּדָּהּ הַיְּמָנִי; וּכְשֶׁתֵּצֵא הַכֹּהֶנֶת לְהַגִּיל אֶת-רְצוֹן יְהוָה, יִהְיֶה זֹאת כִּלְהָבוֹת אֵשׁ הַיּוֹצְאוֹת מֵהָאֶבֶן הַזֹּאת שֶׁבְּיָדָהּ הַיְּמָנִית; וְזֹאת מִפְּנֵי שֶׁהִיא הָאוּרִים; וְאַחֲרֵי זֹאת, כְּשֶׁתַּעֲלֶה לְהִתְקָרְבָה אֶל-הָעָם, יְהוָה אֱלֹהֵינוּ, אֵל-עוֹלָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, יִשְׁכֹּן שָׁם בְּתוֹךְ הָעֵדָה, וְהֵם יִהְיוּ הַשְּׁכִינָה, כִּי הֵם שׁוֹכְנִים בִּפְנֵי יְהוָה. זכרו את אשר אמר יהוה אל בנות ציון: ויעשונה להן את המטפחות מזהב, ותכלת, וארגמן, ותולעת שני, ובד שש רכיב. וירקעו את הזהב ללוחות דקים ויחתוקוה לחוטים, למעשה התכלת, והארגמן, והתולעת שני, ובד השש, במעשה ידי אומן. ועשו רצועות כתף למטפחת, אשר חוברו לשני פינותיה כדי להדקן. והחגורה המעוטרת של המטפחת אשר עליה הייתה מאותם הדברים, כמעשיה; מזהב, ותכלת, וארגמן, ותולעת שני, ובד שש רכיב, כפי אשר ציווה יהוה את משה וציפורה. ויניחו אותן על כתפי המטפחות עבורן, אורים ותומים. למען יהיו אבני זיכרון לקהל ישראל, על אמונתן של בנות ישראל. אשר לא היו זקוקות לאות בעת שהיה יהוה מוכן להוציא את ישראל ממצרים. על כן, בנות ציון באחרית הימים: אל תיתנו להסית אתכן בכהונה שקרית. כי ינוחו האורים והתומים על כתפיכן, ושיבו למקומכן בישראל. אל תיתנו לאנשים להסית אתכן לכהונות רשעות, המפרידות ביניכן לבין בעליכן, ומותירות אתכן שברי לב. השגיחו כי יסועדו האלמנות והיתומים, וכי אוצרות בריאת יהוה יופצו, למען לא ירעב איש ולא יירא; אמן ואמן. Fourteen הערה: תרגום זה ניתן לצורכי מידע בלבד. הוא לא נבדק ולא אומת בידי מתרגם מוסמך, ואין לראות בו תרגום רשמי. ועתה יהודה, אני, נְעוּם, הדורש, דיברתי אליכם שוב ושוב, אך יודע אני כי לא תקשיבו לדבריי: כדברים אשר כבר דיבר אליכם זְנוֹק: יְהוָה חרון אפים, כי ישראל לא יקבלו את רחמי הבן; ואת האיש הזה, בן כהן לַיְהוָה ונביא לַיְהוָה, איימתם במות, ולמען מה? הא תהרגו אותו בעודו מתחנן למען חיי ישראל? ואף למען חיי יהודה עצמה? הא אינכם יודעים כי אינו מדבר נגדכם, אלא לטובת יְהוָה וברוח רצון יְהוָה, כשם שאתם שומעים אותי מדבר כעת? הא אינכם מבינים כי האיש הזה, זְנוֹק, הומלך בידי המלאך רפאל? על כך העיד, ומעשיו עדות לו! על כן, נאמר על ידי ההולכים אחריו כי הוא מורה הצדק, שכן לו ניתנה הכהונה הגדולה: ואומר אני אליכם עוד: כי אני תלמידו של אותו זְנוֹק ממש; והומלך בידו להיות מורה המגדלה; לכן, אם תרצו להורגו, הא יהיה נכון להורגני גם אותי? אך יודע אני כי לא תעשו זאת, כי הקול דיבר אלי: על כן, שמעוני היום, הו ישראל; כן, שמעו את דברי אל עולם, כשם ששמעתם אותם במימי קדם מפי הנביאות: הן, מצפורה ומרים, ומרחב, ומדבורה, ומאביגיל, ומנואדיה, ומבועלה, ואף מחולדה אשר העידה על ספר התורה; הן, מכולן ועוד, הא אינכם זוכרים? כמה מהר שכחתם את אמותיכם, הו ישראל! וּבְעַוֹנֹתָם שָׁכְחוּ בְּנֵי אָדָם וְחַוָּה אֶת הָאוֹתִיּוֹת, אֲשֶׁר לֻמְּדוּ הוֹרֵיהֶם עַל יְדֵי רְזִיאֵל. כִּי בְּיוֹם בְּרִיאַת הָעוֹלָם, נִכְתְּבוּ הָאוֹתִיּוֹת עַל רְקִיעַ הַלַּיִל. וַיהוה נָתַן לִבְנוֹת יִשְׂרָאֵל אֶת מִצְוֹתֵיהֶן בְּתוֹכָן אִמּוֹתֵינוּ, מִרְיָם וְצִפּוֹרָה— לִלְמֹד אֶת הָאוֹתִיּוֹת; כֵּן, לִלְמֹד לִקְרֹא בִּשְׁמֵי הַלַּיִל. אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם עַתָּה, הוֹ יִשְׂרָאֵל: לַמְּדוּ אֶת בְּנֵיְכֶם וּבְנוֹתֵיכֶם לִקְרֹא, וְלֹא יִכְבֹּשׁ צָבָא אֶת יִשְׂרָאֵל לְעוֹלָם בֶּאֱמֶת! הָאוֹתִיּוֹת הָיוּ עִם יִשְׂרָאֵל מֵרֵאשִׁית, וְגַם אִם יִשְׁתַּנּוּ צּוּרוֹתֵיהֶן, כִּי לְהַכִּירָן הוּא לְהַכִּיר אֶת יהוה אֱלֹהֵינוּ; לָכֵן, אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם בַּיּוֹם הַזֶּה: לְהַכִּיר אֶת הָאוֹתִיּוֹת הוּא לְהַכִּיר אֶת סוֹדוֹת יהוה; כֵּן, לַמְּדוּ אֶת הָאוֹתִיּוֹת לִבְנֵיכֶם, וְיֵדְעוּ אֶת תּוֹרַת הַסּוֹד. הַתּוֹרָה נִגְלָה לְכָל דּוֹר, לְאוֹהֲבֶיהָ; כִּי קוֹלָהּ כְּקוֹל דְּמָמָה דַּקָּה, וּמִסְרָהּ נִתֵּן רַק לְמִי שֶׁמַּגִּישִׁים לָהּ אַהֲבָה. הִיא מַסְתִּירָה אֶת פָּנֶיהָ בְּמָסָוֶה, כִּי יָפְיָהּ אֵין כְּמוֹהוּ; כִּי הִיא פֶּרָעִית, וְאֵין מִי שֶׁיָּכוֹל לְהַחֲזִיק בָּהּ; אַךְ הִיא אוֹהֶבֶת אֶת יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁיהוה אוֹהֵב אֶת יִשְׂרָאֵל, וְלֹא תַעֲזָבֵנוּ, וְלֹא תִזְנַח אֶת יְהוּדָה; כֵּן, הִיא תְּלַמְּדֵנוּ אֶת כָּל יְדֵעָתָה אִם רַק נבקשָׁהּ; אוֹרָהּ יָאִיר אֶת הַדֶּרֶךְ הוֹ יִשְׂרָאֵל, אִם תִפְקְחוּ עֵינֵיכֶם לִרְאוֹתָהּ. וְאֵיךְ תִּרְאוּ אֶת אֲשֶׁר לֹא תֶּאֱהָבוּ? לֶאֱהָבָהּ הוּא לְהַכִּירָהּ, וּלְהַכִּירָהּ, הוֹ יִשְׂרָאֵל, עֲלֵיכֶם לְהַכִּיר אֶת הָאוֹתִיּוֹת. אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם שׁוּב: אִם לֹא תִלְמְדוּ אֶת אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה, הִיא תִּשָּׁאֵר נִסְתָּרָה מִכֶּם, לַמְרוֹת אַהֲבָתָהּ אֲלֵיכֶם; לָכֵן, הוֹ יִשְׂרָאֵל, בַּקְּשׁוּ לִלְמֹד אֶת הָאוֹתִיּוֹת וְנִשְׁמוּ אֶת הַתּוֹרָה בַּעֲמֹקוּת, אוֹהֲבִים אוֹתָהּ בְּלִבְּכֶם, וְהִיא תֹּאחֵז בְּיָדְכֶם וְתוֹבִיל אֶתְכֶם שׁוּב הַבַּיְתָה אֶל יהוה. Fifteen הערה: תרגום זה ניתן לצורכי מידע בלבד. הוא לא נבדק ולא אומת בידי מתרגם מוסמך, ואין לראות בו תרגום רשמי. וּמָה תְּלַמִּדְכֶם הַתּוֹרָה, הוֹ יִשְׂרָאֵל? אֵילוּ סוֹדוֹת הִיא חֲפֵצָה שֶׁתִּלְמָדוּ מִמֶּנָּה? מֵרֵאשִׁית לִמַּד מֹשֶׁה, כִּי יְהוָה הִבְדִּיל בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ. וּכְשֶׁנִּתַּן לִבְנֵי הָאָדָם לְהַבְדִּיל בֵּין טוֹב לְרָע, אוֹ לְהַפְרִיד בֵּין הָאוֹר לַחֹשֶׁךְ, כָּךְ יוּכְלוּ לְהַבְחִין בֵּין הַשְּׁכִינָה וּבֵין הַיָּרִיב. וְכֵן גַּם עַל יִשְׂרָאֵל לִמְסֹר אֶת עַצְמָהּ לְיְהוָה, כְּדֵי שֶׁיַּבְדִּיל הוּא אֶת הָאוֹר מִן הַחֹשֶׁךְ, וְזֶה יִנָּתֵן לָנוּ לֵדַעַת. וּבְאוֹתוֹ אוֹר הַפּוֹרֵץ מִבַּעַד לַחֹשֶׁךְ, תִּבִּיטוּ בַּנְּתִיבִים הַלְּבָנִים וְהַנְּעִימִים. אַל תַּחְשְׁבוּ שֶׁהֵם כַּמַּיִם, כִּי אֵין הֵם נְתִיבֵי חֶסֶד, אֶלָּא נְתִיבֵי חַיִּים עַצְמָם. כִּי שֶׁל הַבָּשָׂר אֵינוֹ שֶׁל הָרוּחַ, כִּי בַּבָּשָׂר שׁוֹכֵן הַמָּוֶת וּבָרוּחַ הַחַיִּים; וְכֵן הַדָּבָר, שֶׁיֵּשׁ שְׁנֵי סְדָרֵי לוּחוֹת: עַל לוּחֵי הַסַּפִּיר רְשׁוּמָה הַתּוֹרָה, וְעַל לוּחֵי הַבָּרֶקֶת סוֹדוֹת הֵיכַל יְהוָה. וּכְשֶׁנִּתְּנָה הַתּוֹרָה לְמֹשֶׁה, לֹא הָיְתָה יִשְׂרָאֵל מוּכָנָה, וְעַל כֵּן נִשְׁבְּרוּ הַלּוּחוֹת וְהֻשְׁמְדוּ בְּיַד מֹשֶׁה. וְכֵן נִצְטַוָּה מֹשֶׁה לְהָכִין סֵט שֵׁנִי שֶׁל לוּחוֹת, גַּם הֵם מִסַּפִּיר, שֶׁעֲלֵיהֶם כְּתוּבָה הַתּוֹרָה: וּתּוֹרַת הַסַּפִּיר הִיא יָמִין אֵל עוֹלָם וְהַבְּרִית; וּתּוֹרַת הַבָּרֶקֶת הִיא שְׂמֹאל אֵל עוֹלָם, הִיא הַחַיִּים. וּבֵינֵיהֶם הִיא תוֹרַת הַשַּׁיִשׁ הַמְּאַחֶדֶת בֵּין הַיָּמִין לַשְּׂמֹאל, וְעֲלֵיהָ כָּתוּב הַלֵּב. וְיֵשׁ שְׁלֹשִׁים וּשְׁנֵי נְתִיבִים הַחֲצוּבִים מֵאוֹתוֹ שַׁיִשׁ הַמְּחַבֵּר בֵּינֵיהֶם, וְזֶהוּ עֵץ הַחַיִּים עַצְמוֹ. וְעֵץ זֶה לֹא יִמָּצֵא אֶלָּא כַּאֲשֶׁר יֹאכְלוּ בְּנֵי הָאָדָם מֵעֵץ דַּעַת הַטּוֹב וְהָרַע, כִּי רַק אָז יוּפְרַד הָאוֹר מִן הַחֹשֶׁךְ, וְתִבָּנֶה הָאָרֶץ מִתּוֹךְ הַתֹּהוּ. וַאֲנִי, נְעוּם הָאוֹרָקוֹל, רָאִיתִי אֶת הָעֵץ בְּעוֹדִי מִתְהַלֵּךְ בַּגַּן בַּחֲזוֹן; וְיֵשׁ אֶת עֵדֶן הָאָרֶץ, וְאֶת עֵדֶן הַשָּׁמַיִם, וְאֵלֶּה הֵם בְּרִיאָה אַחַת. וְהַבְּרִיאָה הִיא כָּזוֹ: חַיֵּי נֶפֶשׁ, שהם לידת הנשמה; חַיֵּי רוּחַ, שהם נשימה ומודעות של הָאֱלֹהִים; חַיֵּי נְשָׁמָה, שהם בינת יהוה; חַיֵּי חַיָּה, שהם אחדות יהוה; וְחַיֵּי יְחִידָה, שהם חיי הבריאה הנצחית של יהוה. וְאֵלֶּה נִרְאוּ בְּאֵין-סוֹף אָדָם קַדְמוֹן: בִּינָה, רוּחַ, בָּשָׂר, נֶפֶשׁ, וְיָחִיד — חַיִּים נִצְחִיִּים הַנִּתָּנִים לָעוֹלָם הַבָּא; לָכֵן, דְּעוּ הוי ישראל, שֶׁאֵין הַתְחָלָה וְאֵין סוֹף לַחַיִּים, כִּי אֵין הַתְחָלָה וְאֵין סוֹף לִיהוה אוֹ לִבְרִיאָתוֹ. לָמָּה אִם כֵּן נִתְּנָה לְיִשְׂרָאֵל תּוֹרַת הַסַּפִּיר, הוי יהודה? אנו שומרים על היכל הספיר, מָתַי נִתֵּן את תּוֹרַת הַבָּרֶקֶת? וּמָה לְגַבֵּי תּוֹרַת הַשַּׁיִּשׁ? הוי יהודה! הוי ישראל! הַאִם לֹא יָדַעְתֶּם שֶׁאֵלֶּה נִתְּנוּ? סוֹדוֹת יהוה לִפְנֵי עֵינֵינוּ, אִם רַק נִרְאֵה אוֹתָם! יָדַע יהוה שֶׁהַלּוּחוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת יִשָּׁמְדוּ, וְהַאִם מוֹטָב הָיָה שֶׁלֹּא נִתְּנוּ? אֹמֵר אֲנִי לָכֶם: לֹא, כִּי יהוה יוֹדֵעַ אֶת כָּל הַדְּבָרִים, לָכֵן יהוה בּוֹרֵא וְיהוה מַשְׁמִיד; יהוה אֱלֹהִים הוּא הַבּוֹרֵא, וְיהוה אֱלֹהֵינוּ הוּא הַמַּשְׁמִיד; אַךְ כָּל אֲשֶׁר יהוה מַשְׁמִיד, יהוה מְרַפֵּא; לָכֵן, יֵשׁ חָכְמָה בְּיהוה שֶׁהַתּוֹרָה הָרִאשׁוֹנָה נִתְּנָה, כִּי בָּאוֹתִיּוֹת הַכְּתוּבּוֹת עַל הַלּוּחוֹת הִיא הַבְּרִית בֵּין יִשְׂרָאֵל לַאֱלֹהֵינוּ. לוּל נִכְתְּבָה הַתּוֹרָה בְּיַד יהוה, לֹא יִהְיֶה יוֹם וְלֹא לַיְלָה, לֹא אֶרֶץ וְלֹא שָׁמָיִם; כִּי הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ, ליהוה הֵם שַׁיָּכִים, הַבּוֹרֵא, וּתְוֹרַת הַסַּפִיר לֹא תוּכַל לְהֵחָשֵׁם, כִּי הִיא חֲרוּתָה עַל הַשָּׁמַיִם, כַּאֲשֶׁר יוֹדְעִים הַקּוֹרְאִים; וּתְוֹרַת מֹשֶׁה נִכְתְּבָה בְּאֶצְבַּע יהוה, לְמַעַן יִוָּדְעוּ הַמַּעֲשִׂים בְּעֵת שֶׁלֹּא יֵיתָרְאוּ הַכּוֹכָבִים, כִּי הַתּוֹרָה תִּמָּסֵר לָעַד מִפֶּה לָאוֹזֶן, אַךְ אֵלֶּה יִשְׁתַּנּוּ כַּאֲשֶׁר תִּשְׁכַּח יִשְׂרָאֵל אֶת אֱלֹהֶיהָ. וְזוֹ תּוֹרָה נִתְּנָה בְּרֵאשִׁית לְכָל הָאָרֶץ, אַךְ לֹא הִמִילוּ בְּנֵי אָדָם אֶת לִבָּם, וְעַל כֵּן נִבְדְּלָה יִשְׂרָאֵל; לָכֵן, בְּיִשְׂרָאֵל תִּגָּמֵר הַבְּרִיאָה, וְיִתְקּוֹן גַּן עֵדֶן, אַךְ לֹא עוֹד; כִּי בְּאַחֲרוֹן הַיָּמִים, תּוֹרַת הַסַּפִיר תִּכָּתֵב עַל מוֹקֵד הָאָרֶץ, וְתֵחָתֵם בִּלְבָבוֹת הַצַּדִּיקִים, וְהֵם לֹא יֵדְעוּהָ. וְחֹם הָאֵשׁ הַהוּא יְקַבְּצֵם, לְמַעַן יִמְצְאוּ מַחְסֶה וְשָׁלוֹם בְּצִיּוֹן: וְגַם אִם תְּבַקֵּשׁ בָּבֶל לִלְחֹם בָּהֶם, לֹא תִמְצָאֵם; וּכְשֶׁתִּמָּצֵא צִיּוֹן, שְׁלוֹמָם יִהְיֶה כֹּה רַב, עַד שֶׁיִּירְאוּ מֵהֶם כָּל הַגּוֹיִם. וְזֶה יֹאמְרוּ: אַל תִּלְחֲמוּ בְּצִיּוֹן, כִּי אִם יִרְאוּ עַמֵּנוּ אֶת דַּרְכָּם, יַעַזְבוּנוּ וְלֹא יַעֲבדוּנוּ עוֹד! וְעוֹמֵד יִהְיֶה אֵל עוֹלָם בִּמְרוֹמִים, וְיהוה יִהְיֶה בִּמְרוֹמֵיהֶם, וּשְׁכִינַת אֱלֹהִים תּקדְּמֵם, כִּי אֶחָד יִהְיוּ. Sixteen הערה: תרגום זה ניתן לצורכי מידע בלבד. הוא לא נבדק ולא אומת בידי מתרגם מוסמך, ואין לראות בו תרגום רשמי. ועתה, יהודה, התכונן לשינתך! ברשעתך שכחת את יהוה, אך יהוה לא שכח את ישראל. כאשר איש או אישה ישנים, נשמתם עוזבת אותם לזמן מה, בעוד רוחם נחה וגופם נרדם; ובעלייה למרומים, יהוה נותן דין וחשבון על מעשיהם ופעולותיהם של בני האדם; על כן, בימי קץ, יתעוררו ישראל משנתם, ויהוה ישפוך את רוח הקודש על ישראל ועל כל העמים: וכשבניכם ובנותיכם יתעוררו, הם יראו, כי ינבאו את האמת, וגבריכם יחלמו חלומות, ונשייכם יראו חזונות, וזקניכם ידעו את האמת ויעידו, ויהוה יחדל להסתר פניו. והכרזן יזעק: אספו וקבצו את כל האמרים הללו, כי הקול דיבר שוב אל בני האדם! כי הייתה דממה בשמיים בעוד הארץ הוכנה לשעה האחרונה להיפתח. אך אז תזרח הלבנה שוב באורה על הארץ, למען לא יהיה עוד חושך בלילה, ושליחים מכונפים יעשו המולה והארץ תשמע אותם, וכאשר תשוב כהונת יהוה אל הארץ, היא לא תעזוב אותה עוד לעולם. ובימי קץ יהיו האומרים: אשר נתן יהוה, הוא לקח שוב, אך בואו אלי, ואני אחזיר את ציון לתהילתה ולמלאותה! אך הנה ראיתי, ואני נביא יהוה, על כן אני יודע; כהונה זו לא הייתה צריכה לעזוב את הארץ, אלא למלא אותה, תתפשט כאש לבלוע את הצדיקים בעוצמתו של יהוה! ואלה העומדים בחצות הלילה להגיות על רזי יהוה וסודות אל-עולם, להם יינתן חלק. כָּל הַשּׁוֹכְנִים בַּגַּן וְהַמִּשְתַּהֲלָנִים בַּפַּרְדֵּס, יִנָּתֵן לָהֶם נֵר, וְכָל אֲשֶׁר יָשִׂים בּוֹ שֶׁמֶן יִהְיֶה אוֹר עַל הַנָּתִיב. וְאֵלֶּה יִטְעֲמוּ מִפְּרִי הָעֵץ הַהוּא, וְהוּא יִהְיֶה מָתוֹק! וּמְרִירוּת הַזְּרָעִים הָרְקוּבִים תֵּעָקֵר, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִזֹּהם הַפְּרִי הַטּוֹב, וּכְדֵי שֶׁיִּזֻּקַּק הָעֵץ. וְשֵׁם הַפְּרִי הַהוּא יִהְיֶה אֶפְרַיִם, וְגַם זֶרַע יוֹסֵף, אֲשֶׁר הוּא זֶרַע יִשְׂרָאֵל: כִּי יִשְׂרָאֵל יָשׁוּבוּ בִּתְשׁוּבָה, וְאֶפְרַיִם יִזְכּוֹר, כִּי הוּא יֶלֶד נָעִים וּבֵן יָקָר לְאֵל עוֹלָם; עַל כֵּן רָאִיתִי כִּי דֶּרֶךְ זֶרַע אֶפְרַיִם יָשׁוּב יִשְׂרָאֵל. וְהוּא יוֹצִיא אֶת בֶּגֶד אָבִיו, אֶת כֻּתֹּנֶת הַפַּסִּים, וְהִיא תִּנָּתֵן שׁוּב לְיִשְׂרָאֵל, כְּדֵי שֶׁתּוֹרַת הַבָּרֶקֶת תִּגָּלֶה; וּכְשֶׁתִּקְרָא שׁוּב תּוֹרַת הַסַּפִּיר, שֶׁהִיא הַבְּרִית, וְתוֹרַת הַבָּרֶקֶת, שֶׁהִיא חַיֵּי נֶצַח, תְּיוּשַּׂם, אָז תִּפָּתַח לִפְנֵיכֶם תּוֹרַת הַשִּׁישׁ, הוֹ יִשְׂרָאֵל. וּשְׁלוֹשִׁים וּשְׁתֵּי דַּרְכֵי הַצַּדִּיקִים יִלָּכּוּ בַּגַּן, וּפְרִי הָעֵץ יֵאָכַל שׁוּב. וְאָז יִהְיוּ אָדָם וְחַוָּה אֶחָד, כְּדֵי שֶׁרוּחַ הַקֹּדֶשׁ תִּשְׁכּוֹן בְּיִשְׂרָאֵל, כִּי זֶהוּ הֵיכַל יהוה אֱלֹהֵינוּ; כִּי גַּם אִם תִּשְׂרֹף בָּבֶל אֶת הַבַּיִת הַקָּדוֹשׁ וּתְשׁוֹדֵּד אֶת עוֹשְׁרוֹ, לֹא יוּכְלוּ לִגְנוֹב אֶת הָאוֹצָרוֹת הַחֲבוּיִים בְּתוֹכוֹ. כַּאֲשֶׁר יִתְאַחֲדוּ אָדָם וְחַוָּה בְּאֵל עֶלְיוֹן, תַּעֲלֶה הַנְּשָׁמָה, וֶאֱמֶת וְאוֹר יִנָּתְנוּ וְיִתְקַבְּלוּ בְּחָפְשִׁיּוּת בִּיהוה, וְיִשְׂרָאֵל יִהְיֶה חָפוּשִׁי. Seventeen הערה: תרגום זה ניתן לצורכי מידע בלבד. הוא לא נבדק ולא אומת בידי מתרגם מוסמך, ואין לראות בו תרגום רשמי. שם יהוה הבורא כתוב וחרוט מעל, למטה, ובכל צדדי הבריאה הזו, כי לו היא. ושכינת יהוה במשכנות, ובמקדשים, ובאוהלי הטליתות: בקשוהו שם. ובראשונה, בישראל, היה רק המשכן, אך עם המלכים בא הרצון להגביל את משכנו של יהוה. ומי יוכל להכיל את אל עליון? לא אתה, הוי בן אנוש! ואף על פי כן, התיר יהוה לבנות את המקדשים; אך לא עבור יהוה נבנו אלה, אלא למען ישראל! ואיזו תודה נתתם? שהכנסתם אלוהים זרים אל מקומות קדושים אלה. ויהיה כך, שכאשר תיפול ישראל, ואכן תיפול, כפי שהצהיר יהוה, כי האם לא אמר: מפני שהם עם קשיי עורף, יהיה כי כאשר ישמרו את מצוותיי, יבורכו על פני הארץ הזו, ולא יהיה מי שיגיהם או יגזול מהם את ארצות נחלתם. ויהיו עם מבורך על ארץ ההבטחה לעולמים. ודבר מה, חוץ מאשר יהיה עוון בתוכם, לא יזיק או יפריע לשגשוגם על פני הארץ הזו לעולמים. אך אם ירבה העוון, ארורה תהיה הארץ בגללם; אך לצדיקים, תהיה מבורכת לעולמים. ורואים אנו כי ישראל בצפון נפלה, ומה יהיה אם כן גורלה של יהודה אם לא נשמור את התורה? מה יהיה גורלנו כאשר נחליל את מקדשי יהוה? מה יהיה גורלנו כאשר נקטיר קטורת לאלוהים זרים אחרים? האם לא נחלק בגורלם? כי גם אנו ישראל, זרע יעקב. ואת זה אני יודע, כי ראיתי את בית המקדש בירושלים, אותו משכן קדוש, שרוף ובזוז, וכלי יהוה הוצאו כדי ללעוג לישראל. ויהוה הראה לי, וראיתי את אויבינו הולכים לפנינו, לועגים. וְאָז יֵצֵא אִישׁ שֶׁל יהוה, אֹמֵר: כָּל הַמְכַבְּדִים אוֹתָהּ הִשְׁפִּילוּ אוֹתָהּ, כִּי רָאוּ אֶת עֵרוּמָהּ. וּלָמָּה יָגֵן יהוה עַל מְקוֹם מְנוּחַת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר אֵין הִיא נִשְׁמֶרֶת בְּלִבְּכֶם, הוֹ יִשְׂרָאֵל? לָכֵן, יהוה יָסִיר שׁוּב אֶת אֲרוֹן הָעֵדוּת מִיִשְׂרָאֵל; כֵּן, הוּא יָסִיר אוֹתוֹ, וְאָז תִּכָּתֵב עַל לִבֵּנוּ, הוֹ יְהוּדָה. אֶת זֶה חָזִיתִי, וְאֶת הַהַזְהָרָה הַזֹּאת תִּתְּעָלְמוּ; וְעַדְיֵן, זֶה לְמַטָּרָה חֲכָמָה אֶצֶל יהוה, כִּי אֵל עוֹלָם יוֹדֵעַ. וּרְאוּ, הוֹ יְהוּדָה, כִּי בֵּית יהוה בָּנוּי בְּחָכְמָתָהּ, כִּי יהוה יוֹדֵעַ כִּי הַשְּׁכִינָה בָּנְתָה אֶת בֵּית יהוה בְּשֶׁבַע עַמּוּדִים; ויהוה סוֹמֵךְ אֶת שֶׁבַע עַמּוּדֶיהָ, וּמָיָיו מַשְׁקִים אוֹתָם, וַצַּדִּיקִים אֹכְלִים מִפְּרֵיהֶם. וּבַחֲשֵׁכָה, אוֹר יִזְרַח מִמְּקוֹמוֹ הַנִּסְתָּר, וְכָל הַמְּבַקְשִׁים אֶת הָאֱמֶת, נִתְּנוּ לָהֶם הַסּוֹדִים, וְהֵם שָׁרִים בְּמִזְמוֹרֵי עֲבוֹדָה. וְכֵן הָיָה לְאַבְרָם וּלְשָׁרַי, אֲשֶׁר עָזְבוּ אֶת מִצְרַיִם וְעָלוּ אֶל סוֹדוֹת יהוה, וְנָולְדוּ מֵחָדָשׁ כְּאַבְרָהָם וְשָׁרָה, וְלָמְדוּ אֶת חָכְמָתָהּ הַסְּתוּרָה, וְהָיוּ אֲמִתִּים וּנֶאֱמָנִים בְּעִבּוּדָם. הוֹ יִשְׂרָאֵל, הוֹ יְהוּדָה! הלוּואי וּגַם אַתֶּם תִּהְיוּ אֲמִתִּים וּנֶאֱמָנִים ליהוה, אֲשֶׁר שָׁמַר אֶת בְּרִית אֲבוֹתֵינוּ וְאִמּוֹתֵינוּ! אַךְ הַאִם הָיִינוּ נֶאֱמָנִים? לֹא. וּבִגְלַל שֶׁבִּקַּשְׁנוּ אֶת הַפְּרָדָה הַזֹּאת, יהוה יִשְׁמֹר עָלֵינוּ, כִּי אֲנַחְנוּ אֵלֶּה שֶׁנָּסוּגוּ חֲזָרָה לְמִצְרַיִם; אַךְ תּוֹרַת יהוה לֹא תּוּסַר לְעוֹלָם, כָּל עוֹד נִשְׁמְרָהּ כְּכְתוּבָה בְּלִבֵּנוּ: וּבְזֹאת יִכָּתֵב דְּבַר יהוה עַל כָּל הַבְּרִיאָה סְבִיבֵנוּ, וְעַל לִבֵּנוּ מִבִּפְנִים; בָּזֹאת יְשׁוּעַת יִשְׂרָאֵל. Eighteen הערה: תרגום זה ניתן לצורכי מידע בלבד. הוא לא נבדק ולא אומת בידי מתרגם מוסמך, ואין לראות בו תרגום רשמי. ועתה, יהודה, אדבר בנבואה אליך שוב; כי אני פה יהוה, ויהוה הוא תקוות ישראל; על כן, אומר אני אליכם: מה איתן הוא היסוד הבנוי על יהוה אלהינו! ועל שתייה זו נבנתה ציון: על ידי החוזה, ואלו הרואים. וזהו הסלע שעליו נבראה ונבנתה ארץ זו, ובו חיי ישראל; כי אילו היו בני האדם פוקחים את עיניהם לראות, לא היה לסתן כוח על לבבות בני האדם, והנסתר היה גלוי; כי החוזה יודע, ומעיד כי יש אחד מעל הכל, ואחד למטה, ואחד בין שניים, ושניים המולידים שלישי, ושלושתם הופכים לאחד, ואותו אחד משלח את האור והחיים האלוהיים, ונראים שישה מצד אחד ושישה מהצד השני, והשישה עולים להיות שנים-עשר, והשנים-עשר מגלים את עשרים ושתיים האותיות, והשישה הם חלק מעשרת האלוהים מיום הבריאה הראשון, והעשרה הם האחד. וזו היא השתייה שעליה שוכנת ציון; על כן, עורו, הו יהודה, ועוררו את אחיכם, את ישראל; כי תישפטו בתרדמתכם, וכאשר הגוף מטומא, הנשמה בורחת ממנו: אך ביהוה באים חיים חדשים, ואז לא יהיה עוד מוות; כי יהוה הוא אל עליון, ושלטונו על כל הדברים, אפילו על חיים ומוות; על כן, יהוה הוא תקוות ישראל, ואף אם ילדיכם לא יראו את תקוותו, היא תשכון בתוכם, כדי שילדיהם, ובני בניהם ימצאו אותה. ואף אם תודחו ותושלכו מטה, תמצאו את יהוה שוב, ותיראו אותו פעם נוספת. כך אמר נאום, פה יהוה. Nineteen הערה: תרגום זה ניתן לצורכי מידע בלבד. הוא לא נבדק ולא אומת בידי מתרגם מוסמך, ואין לראות בו תרגום רשמי. ועתה, אדבר אל כל החכמים, אם רק תקשיבו: ומהי חכמה אלא להבדיל בין טוב לרע? האם לא היה זה חטאו של האדם? לא, אלא שהחטא היה לקחת בטרם ניתן הדבר; על כן הייתה זו בושתם, ובושתו של אדם לא ניתן להסתירה. וזה, הו יהודה, סוד החטא: כי נאמר לאדם ולחווה שלא יקחו לעצמם, ואולם לקחו בטרם עתם. ידעו, אך לא הבינו; ועל כן הוליכם השטן שולל; ועל כן לא יכלו להושיע את עצמם; כי לא בינו את אשר יבוא, ועל כן גורש האדם מהגן. כך גם, הו יהודה, נלקח ישראל, וכן תופל יהודה; והנה האות כי דברים אלו חייבים להתרחש: כאשר ניתן הרע, נלקח הרע, וכאשר רעבו האלמנות והיתומים, לא הוזנו, אף על פי שהיה לכם שפע של מזון, הו יהודה. אילו גויים יחפצו להיות מדוכאים בידי שכניהם? מי שחלש יחפץ להישלט על ידי החזקים ממנו? איפה האיש הצדיק שלא לקח מרעהו? בואו עתה והגנו על גבולותינו! אך אין מי שיבוא לעזרתכם הפעם, הו יהודה; כי לא בינתם את דברי קדמונים; על כן לא יכולתם לחזות את אשר יבוא. מי יבוא ויגאל את העם אשר אינם יכולים לראות את הדברים כפי שהם באמת? אך לא הכל לשווא, אגלה לכם אות אחר, הו יהודה: כאשר ייסגר הרע, והרשעה תיכבל, והצדקה תרבה, יזרח אור יהוה כחמה. ויהיה כי האמת תמלא את העולם, והעולם לא יראה עוד מלחמה, והחזקים ישמרו על החלשים, ובעלי המזון ישביעין את כל הרעבים. וזה יהיה מפני שהאב יבוא בבשר, אף בן האב הנצחי, ואף על פי שיהיה מלכנו, לא נהיה עמו, ונבזה אותו, ונלעג לו, ונשלחו אותו. והוא ילמדנו, וירפא את החולים, אך מעשיו יישפטו כטמאים; אותו אשר נתן לנו את התורה, בידי משה, נמאס ונשליך, ונמסרו לאויבינו כדי שיומת: אך הוא אבינו, אף אבי ישועתנו, והוא יישא על עצמו את כל חטאינו, ואת זה יעשה בשל אהבתו הגדולה לנו, ולאבינו אברהם ולאמנו שרה. וראיתי כי הוא ישוב אלינו, כי הוא אדון החיים והמוות; ואף אם ימות, לא נוכל להורגו, כי הוא אלוהינו! והוא יקום ביום השלישי ויעלה עמו רבים. ובאחרית הימים הוא ישוב שוב, כפי שעזב את אהביו בעת שהתהלך על הארץ. ואף אם בני אבינו יבשרו את שלומו, הם יסבלו חמס; אך זה הוא רק לזמן קצוב; וכשתיבוא ציון בתוכם, יהיה שלומם כה גדול עד שכולם ייראו אותם: ולא יהיו עוד מלחמות נגד ציון, כי בנותיה ילמדו את הילדים לראות והאבות ילמדו את הילדים לדעת, וכל אשר יבקש ללחום נגד ציון, יירא שמא עמו יראו אותו, כי אם יראו את ציון, הם ישליכו את חרבותיהם ויכרתו ברית שלא לשפוך דם על הארץ עוד, ומה תאמרי על כך, יהודה? האת תהיי ציון? לא. ויהיה כי תפול יהודה לידי אויביה, כדי שדם ישראל יפוץ בכל הארץ, עד אשר תבוא ישועת יהוה. Twenty הערה: תרגום זה ניתן לצורכי מידע בלבד. הוא לא נבדק ולא אומת בידי מתרגם מוסמך, ואין לראות בו תרגום רשמי. וביום ההוא, בעת שיבוא יהוה אל הארץ, תהיה שמחה כזו בקרב מלאכי השמיים! כי יהוה חפץ להשכין שלום עמכם, הו ישראל, וידו שלוחה אל כל האוהבים אותו. אחזו בידו, הו יהודה, והכריזו על אהבתכם שהושבה בתיקון כל הדברים; אל תמאו את יד אדון האדונים, למען לא ישיגכם המוות. אהבת יהוה לישראל היא כאהבת בעל לכלה, ומבלי נישואין אלה לא היה העולם קיים: כי יהוה הוא הבעל, החפץ רק להשפיע על כלה, למען היא, באהבתה, תקבל את כל אשר לו; אך כאשר תדחה ישראל את אהבתו, ולא תקבל מתוך שפעו, אז תינתן אהבת יהוה לאחרים, אף לגויים. אך כאשר תשוב ישראל לתפארתה הקודמת, אז ישוב יהוה אל כלתו, ויקבלה אליו; ואהבתם תהיה נצחית, ולא יהיה עוד יהודה ולא גוי, כי כל ההולכים בדרך הישרה אל אלוהינו יהיו ישראל. ואהבתם תהיה כה גדולה, עד שאשם לא תכבה לעולם, וכל אשר תחפוץ ישראל, יהוה יעניק לה: וזאת משום שלא תשוב להביט בעיני אחרים בתשוקה לניאוף, אלא תהיה נאמנה לנצח לאהבתה הראשונה. הוֹי יִשְׂרָאֵל, הוֹי יְהוּדָה! לָמָּה תַחְשְּׁקוּ בֵּאלֹהִים אֲחֵרִים, מַעֲשֵׂה יְדֵי אָדָם? לָמָּה אֱמוּנַתְכֶם תוֹעֶה כְּלֵב נוֹאֵף, בְּעוֹד יְהוָה לֹא חָפֵץ בְּדָבָר מִלְּבַל לָתֵת לָכֶם אֶת כָּל אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ? מָה עוֹד יוּכְלוּ אֱלֹהֵי הַשֶּׁקֶר הָאֵלֶּה לָתֵת, מִבִּלְתִּי סָפֵק וּצָרוֹת, וְהַשְּׁאֵיר אֶת לְבָבוֹתֵיכֶם כֹּמְהִים לַיָּמִים שֶׁבָּהֶם יְהוָה שָׁמַע לִצְעָקָתֵנוּ? הֲלֹא שָׁמַע יְהוָה אֶת צְעָקָתֵנוּ לְמַאֲכָל בַּמִּדְבָּר, וַיִּתֵּן לָנוּ מָן וּסְלוֹאִים? וּבְעֵת צְמָאנוּ, הֲלֹא שָׁלַח אֵל עוֹלָם אֶת מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן לְהַכּוֹת בַּסְּלָעִים כְּדֵי שֶׁנִּשְׁתֶּה? וְגַם עַתָּה, לְיְהוָה מַיִם חַיִּים עֲבוּרְכֶם, אַךְ לֹא תִשְׁתּוּתָם, כִּי נִרְאוּ לָכֶם מְרִירִים. אַךְ מֵימָיו מְתוּקִים לַטַּעַם, וּמַנּוֹ עוֹשֶׂה שֶׁלֹּא נִרְעֵב עוֹד; לָכֵן, עַזְבּוּ אֶת אֱלֹהֵי הַשֶּׁקֶר הָאֵלֶּה, וְאַל תַּעֲבדוּ בְּקוֹרְבָּנוֹת הֶבֶל; כִּי יְהוָה שָׂבֵעַ מֵהַאַיֵּלִים הַשְּׁמַנִּים, כִּי אַתֶּם שׁוֹרְפִים אוֹתָם וְלֹא מַאֲכִילִים אֶת הָעֲנִיִּים בֵּינֵנוּ. בְּנוֹתָיו לֹא עוֹמְדוֹת עוֹד לְפָנָיו בְּמַחֲצוֹת הַיָּרֵחַ, וּבָנָיו בָּאִים אֵלָיו בְּרֹאשֵׁי חָדָשִׁים בְּקוֹרְבָּנוֹת הֶבֶל: לָכֵן, בַּקְּשׁוּ, הוֹי יְהוּדָה, אֶת חַסְדֵי יְהוָה, וּלְהָיוֹת שׁוּב כְּיָדָיו; הַפְכּוּ אֶת הַאַלְמָנוֹת לְאִמּוֹתֵיכֶם וּלְנָשֵׁיכֶם, הוֹי יִשְׂרָאֵל; הַפְכּוּ אֶת הַיְּתֹמִים לִבְנֵיכֶם וּלִבְנוֹתֵיכֶם, הוֹי יְהוּדָה: דַּבְּרוּ בְּעִנְיָנָם לִפְנֵי אֱלֹהִים שַׁדַּי, וְאֶת הַחֶסֶד שֶׁתִּתְּנוּ לָהֶם, יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם יַשִּׁיב לָכֶם שֶׁבַע מִמֶּנּוּ; וְשֶׁבַע פְּעָמִים עַל שִׁבְעִים פְּעָמִים תִּבָּרְכוּ, הוֹי יְהוּדָה, אַךְ הַאִם תִּשְׁמָעוּ? וְאִם תִּשְׁמָעוּ, הַאִם תַּקְשִׁיבוּ? וְיְהוָה יַפְנֶה אֶת יָדוֹ הָעוֹזָה אֲלֵיכֶם, אַךְ לֹא תִּמָּחֲקוּ מִפְּנֵי הָאָרֶץ הַזֹּאת, כִּי תִשַּׁלְּחוּ, הוֹי יִשְׂרָאֵל, לְמַעַן תֶּהְפַךְ הַבְּרִיאָה הַזֹּאת מִמִּתְכָּלָה לְבִלְתִּי-מִתְכָּלָה, כִּי זֶהוּ כֹּחוֹ שֶׁל יְהוָה לִישׁוּעָה. Twenty-one הערה: תרגום זה ניתן לצורכי מידע בלבד. הוא לא נבדק ולא אומת בידי מתרגם מוסמך, ואין לראות בו תרגום רשמי. כְּפִי שֶׁאָמַרְתִּי לָכֶם: הַשָּׁמַיִם, כְּשֶׁהֵם מוּכְתָּרִים בְּכוֹכָבִים, מְלַמְּדֵנוּ אֶת רָזֵיהֶם. מִזֶּה נֵדַע כִּי לֹא יוּכַל הַסֵּדֶר לַעֲלוֹת מֵאֶרֶץ אֶל שָׁמַיִם, אֶלָּא כָּל אֱמֶת רַק מִשָּׁמַיִם לָאָרֶץ תֵּרֵד. וְנִרְאֶה בְּבֵרוּר: עַל הָאָרֶץ, יֵשׁ מְשָׁרְתִים וַעֲבָדִים הַמְּבַקְשִׁים לִהְיוֹת חָפְשִׁיִּים; אַךְ בַּשָּׁמַיִם, הָעֲבָדִים וְהַמְּשָׁרְתִים הֵם שֶׁיִּהְיוּ חָפְשִׁיִּים, וְאֵלֶּה שֶׁהָיוּ חָפְשִׁיִּים יִהְיוּ כַּמְּשָׁרְתִים לְאֵלֶּה שֶׁהָיוּ עֲבָדִים בְּעוֹוֶל עַל הָאָרֶץ. עַל הָאָרֶץ, בַּת שֶׁנּוֹלְדָה נִתֶּנֶת עַל-יְדֵי אָבִיהָ לְאִישׁ אַחֵר; אַךְ בַּשָּׁמַיִם, לֹא תִנָּתֵן אִשָּׁה וְלֹא תִלָּקַח, כִּי תִּהְיֶה חָפְשִׁית לִהְיוֹת כְּמָה שֶׁתַּחְפֹּץ לִבָּהּ. עַל הָאָרֶץ, הַחַיִּים חוֹלִים, וְגַם הַבְּרִיאִּים מֵתִים, נִלְקָחִים בְּעֵת שֶׁלֹּא נִצְפֶּה. אַךְ בַּשָּׁמַיִם, אֵין מָוֶת, כִּי הַבְּרִיאָה תִּחְיֶה לְעוֹלָם, וְלֹא יִזְקֵן אִישׁ וְלֹא יֶחְלֶה, וְהַמָּוֶת יִשְׁכַּח, נִבְלָע בְּ-יהוה. עַל הָאָרֶץ, חַיִּים נֶאֱכָלִים, וְהַמָּוֶת שָׁפְעָה, אַךְ בַּשָּׁמַיִם, אַהֲבָה תִּשְׁפַּע לְעוֹלָם, וְהַחַיִּים נִצְחִיִּים, לוּלֵא כֵן, בֶּן-אָדָם לֹא הָיָה צָרִיךְ לָבֹא אֶל הָאָרֶץ הַזֹּאת. אַךְ כֵּן זֶה כְּפִי שֶׁאָמַרְתִּי, וְזֹאת אֲנִי יוֹדֵעַ, כִּי אֵל-עוֹלָם הֶרְאָה לִי; כִּי הוּא אֱלֹהִים שַׁדַּי, וְהוּא לֹא יוּכַל לְשַׁקֵּר. דְּעוּ כִּי אֶרֶץ זוֹ נִבְרָאָה לְתַכְלִית גְּדוֹלָה בְּיהוה, וְהָאֱלֹהִים אָסַף וְשָׁמַר עַל הַמַּעֲשִׂים, וַיהוה אֱלֹהִים רָאָה כִּי טוֹב; וְזִיוּג הָאָרֶץ וְהַשָּׁמַיִם הוּא כְּזִיוּג הַבַּעַל וְאִשְׁתּוֹ, וְזִיוּג יִשְׂרָאֵל וְיהוה כְּאִשָּׁה וּבַעֲלָהּ: וְיִשְׂרָאֵל לֹא נִתְּנָה וְלֹא נִלְקְחָה, כִּי בָאָה אֶל יהוה בִּרְצוֹנָהּ, וַתִּזְעַק אֶל יהוה לֵאמֹר: כָּל אֲשֶׁר דִּבֵּר יהוה, נַעֲשֶׂה! כֵּן גַּם הָאָרֶץ זָעֲקָה אֶל הַשָּׁמַיִם, וְהִיא נֶאֱמָנָה לְיהוה וְלָאֱלֹהִים, וְתִשּׂוּלַם בְּזִיוּגָם. וּמָה הַזֶּרַע אֲשֶׁר תַּנְחֵל יִשְׂרָאֵל? אִם אַהֲבָתָהּ הִיא יהוה, הֲרֵי זַרְעָהּ יִדְמֶה לְבַעֲלָהּ, אַךְ אִם תֶּאֱהַב אַחֵר, וְתִזְנַח אֶת הַבְּרִית, הֲרֵי זַרְעָהּ יִדְמֶה לְנוֹאֲפָהּ; כִּי יִשְׂרָאֵל אֵינָהּ נִמְלֶכֶת, אַךְ יהוה אוֹהֲבָהּ, וְהִיא חָפְשִׁית לִדְחוֹת אֶת בַּעֲלָהּ, אַךְ כְּשֶׁתִּשְׁכַּח אֶת הַבְּטַחְתָּהּ: כָּל אֲשֶׁר דִּבֵּר יהוה, נַעֲשֶׂה! וְעַד כֵּן יהוה לֹא שׁוֹכֵחַ אֶת אַהֲבָתוֹ לָהּ, הוֹ יִשְׂרָאֵל, וְהוּא יַמְתִּין לְשִׁיבָתָהּ. יהוה אֱלֹהִים קַנָּא הוּא, אַךְ הוּא אֵל עֶלְיוֹן, וְהָיָה אֶרֶךְ רוּחַ אֶל יְהוּדָה, יהוה לֹא חָפֵץ בְּאַבְדּוֹנְכֶם, כִּי אִם קוֹרֵא לָכֶם לַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה! יוֹם חֲרוֹנוֹ בָּא, אַךְ גַּם גְּאֻלָּתָהּ תָּבוֹא, וְתִרְאוּ כִּי נֶאֱמָן הוּא וְכִּי אוֹהֵב אֶת יִשְׂרָאֵל; אָמֵן וָאָמֵן. Twenty-two הערה: תרגום זה ניתן לצורכי מידע בלבד. הוא לא נבדק ולא אומת בידי מתרגם מוסמך, ואין לראות בו תרגום רשמי. הו יהודה, כיצד אבכה על צרותייך! דרשתם משפט ללא רחמים לאויביכם, וכעת יינתן משפט על פשעיכם. את המועדים הקדושים אתם זוכרים, אך שוכחים את שבועותיכם להיות עם קדוש ליהוה, הקדוש. נסכיכם אתם שופכים, והעשן עולה מאש זבחייכם, אך המים מזוהמים, והעשן הוא ריח מר. את העניים גזלתם, ומזונם של הרעבים גנבתם, וחושבים כי שריפת חלבי הפרים והאילים תשביע את רעבונו של האלוהים. אך דעו כי כל אישה צועקת בכאב חבליה בעת הולידה, וגם את, הו יהודה, תזעקי בכאב בעת הולדת את בנייך של צרותייך. אך כאשר תראי, הו יהודה, את האהבה שיהוה רוחש לך, לבנייך ולבנותייך, אז תזעקי בשמחת גאולתך. ובאחרית הימים, יראו המלחמות את קצתן, וההיכלים יוקדשו שוב ליהוה אלוהים. והאמנויות האמיתיות יילמדו שוב, והאמת תיכתב על עמודים שיעלו השמיימה. ויהוה ירד מבין העננים, והארץ תקבלו. ואז יהיו השמיים והארץ לאחד, ומזמורי שמחה יישמעו לעד ולנצח. כי השמיים ייפתחו, ואוצרות השמיים יישפכו על הארץ הזו! וְיַעֲזֹב יִשְׂרָאֵל אֶת-גַּאֲוָתָהּ, וּבְנוֹת צִיּוֹן יִקְּבְלוּ אֶת-חֶלְקָן. כִּי יִבּוֹאוּ לְקִצָּם יְמֵי דִּכּוּיָן, וְיֵשָׁאוּ בְּיַד יָמִין, וּכְתָרִים יֻנְּחוּ עַל-רָאשֵׁיהֶן. וּדְמָעָתָן יְנוּגְבוּ לָנֶצַח, וְלִבָּן לֹא-יִשָּׁבֵר עוֹד. וְזֹאת כִּי-יהוה אֱלֹהִים הוּא הַמְּקַדֵּשׁ וְהַמְּטַהֵר אֶת-כָּל הַהוֹלְכִים בְּגַנּוֹתָיו וְעוֹבְדִים בִּשְׂדוֹתָיו. וְרָאוּ כֻּלָּם וְיָדְעוּ אֶת-כְּבוֹד יהוה, וְיִכְרְעוּ לְפָנָיו וְיַבְשִׁירוּ עַל-יְשׁוּעָתוֹ. וְאָז תִּרְאֶה כָל-הָאָרֶץ אֶת-אַהֲבַת יהוה לִכַּלָּתוֹ, הִיא יִשְׂרָאֵל, וְיִרְאוּ אֶת-יְשׁוּעָתָהּ מֵרֵאשִׁית עַד-סוֹף, וְאַחֲרֵי שׁוּבָהּ מֵחֲטָאֶיהָ, תֵּלֵךְ אֶל-יהוה לְעוֹלְמִים, וְלֹא-תִטְעַם עוֹד מוֹת אוֹ חֵטְא. וְתֹאמַר יִשְׂרָאֵל: קְרָאֵנִי יהוה לַשּׁוּב, הוּא גּוֹאֲלִי! גַּם אִם הֶפְנֵיתִי עָרְפִי מִמֶּנּוּ, הוּא לֹא הֶסִּיר עַיְנָיו, וּבְרַחֲמָיו הֵשִׁיבַנִי: וְגַם אִם הֶסְתַּרְתִּי פָנַי לְעִתִּים וְזִמָּנִים, בְּרַחֲמֵי-עוֹלָם זָכַרְנִי יהוה! וַאֲהֲבָתִי לְיהוה לָנֶצַח, הוּא בַּעֲלִי, וְאַהֲבָתֵנוּ לֹא-תִשָּׁבֵר. וְאָז יִשְׂבְּעוּ הָעֲנָיִם, וְהַיְּתוֹמִים יְקַבְּלוּ חֶסֶד, וְלֹא יִהְיֶה עָשִׁיר וְעָנִי, כִּי כֻּלָּם יִהְיוּ אֶחָד בְּיהוה. כַּאֲשֶׁר הָיָה בָּרֵאשִׁית; כֵּן יִהְיֶה, אָמֵן וְאָמֵן.