ספר זנוק

דִּבְרֵי וְחָזוֹנוֹתֵי זֵנוֹק בֶּן זֵנוֹךְ, כִּי דְּבַר יְהוָה בָּא אֵלָיו בִּימֵי מַלְכוּת זִמְרִי עַל יִשְׂרָאֵל.

פרק 1

וַיְדַבֵּר זְנוֹק, דּוֹרֵשׁ בַּכְּתוּבִים, מָלֵא בְּרוּחַ הַקּוֹדֶשׁ שֶׁל הָאֱמֶת.

הערה: תרגום זה ניתן לצורכי מידע בלבד. הוא לא נבדק ולא אומת בידי מתרגם מוסמך, ואין לראות בו תרגום רשמי. 
וַיְהִי כִּי זֵנוק, מָלֵא בְּרוּחַ-יְהוָה, פָּתַח אֶת-שְׂפָתָיו וַיֹּאמֶר: 
נִתְּנוּ לָנוּ דִּבְרֵי מֹשֶׁה, הֵם תּוֹרַת-יְהוָה בַּיָּד הַחֲזָקָה הַהִיא; 
וְהַחָכְמָה הַזֹּאת נִמְסְרָה בְּעַבְדֵי יְהוָה, הֵם הַנְּבִיאִים, לְמַעַן יִהְיֶה לָנוּ דְּבָרוֹ: 
לְמַעַן נְבַקֵּשׁ אֶת-יְהוָה בְּכָל-לְבָבֵנוּ וּבְכָל-נַפְשֵׁנוּ; לֶאֱהֹב אֶת-כָּל אֲשֶׁר נָתַן לָנוּ יְהוָה, וְלִשְׂנֹא אֶת-כָּל אֲשֶׁר שָׂנֵא יְהוָה; 
כִּי יוֹדְעִים אָנוּ כִּי מֹשֶׁה לִמְּדָנוּ לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת אֶת-כָּל אֲשֶׁר צִוָּנוּ אֱלֹהֵינוּ יְהוָה; 
לָכֵן, עָלֵינוּ לִהְיוֹת כִּבְנֵי אָבִינוּ יוֹסֵף, מְנַשֶּׁה וְאֶפְרַיִם, וְלֹא נָסוּר יָמִינָה וְלֹא שְׂמֹאלָה. 
כֵּן, וּמֹשֶׁה לִמְּדָנוּ לָלֶכֶת בְּכָל-דְּרָכֵי יְהוָה אֱלֹהֵינוּ אֲשֶׁר צִוָּנוּ, לְמַעַן נִחְיֶה וְיִהְיֶה לָנוּ טוֹב; 
¶ וְאִם נַעֲשֶׂה זֹאת, הֵן נָתַן לָנוּ מֹשֶׁה אֶת-דְּבַר-יְהוָה לֵאמֹר: 
לָכֵן, תַּעֲשׂוּ אֶת-חֻקַּי וְתִשְׁמְרוּ אֶת-מִשְׁפָּטַי וְתַעֲשׂוּם; וְשָׁכַנְתֶּם בָּאָרֶץ בִּבְטָחָה. 
וְהִנֵּה, אַתֶּם רֹאִים אֶת-הַטּוֹבִים שֶׁבָּהֶם בֵּרַךְ יְהוָה אֶת-עַמּוֹ; 
כֵּן, וְחַסְדּוֹ לֹא בֵּרַךְ אֶת-לְבַבְכֶם לְמַעַן תִּתְּנוּ כְּפִי שֶׁבּוּרַכְתֶּם אוֹ כְּפִי שֶׁנִּתַּן לָכֶם; 
לָכֵן, יֵשׁ עַוְלָה רַבָּה, וְהָעֲשִׁירִים שׁוֹמְרִים לְעַצְמָם, וְהָעֲנִיִּים נִדְחַקִּים וְנִזְנְחִים. 
¶ אַךְ הֲלֹא נָתַן לָנוּ מֹשֶׁה אֶת-דְּבַר-יְהוָה בְּאָמְרוֹ לָנוּ: 
תְּשׁוּקָתְךָ תִּהְיֶה לְמַעַן עַצְמֶךּ, פֶּן תִּשַּׁחֵת, וְיִהְיֶה יַד שְׁכֵנֶיךָ נֶגֶדְךָ, וְצַעֲקַת הָעֲנִיִּים תַּעֲלֶה אֶל-יְהוָה נֶגֶדְךָ. 
וְעַד הַיּוֹם הַזֶּה הָעֲנִיִּים צוֹעֲקִים אֶל-יְהוָה, מְבַקְּשִׁים יְשׁוּעָה מֵרָעָב וּמִצָּמָה, וְהַקְלָה לְעוֹנְיָם. 
¶ וְהִנֵּה מֹשֶׁה אָמַר: לֹא תַעֲוֵה מִשְׁפַּט עַנָּיְךָ בְּדִינוֹ; כִּי תַּאכִּיל וְתַלְבִּישׁ אֶת הָעֲנִיִּים בְּקִרְבְּךָ, לְמַעַן יִהְיוּ עַמִּי חָופְשִׁיִּים וְצָרְכֵימוֹ יִמָּלְאוּ. 
וְהַאִם אֵין עָנִי בְּקִרְבֵּנוּ? אֹמַר אֲנִי אֵלֶיךָ: לֹא; כִּי הָעֲנִיִּים מִתְרוֹצְצִים בַּבְּחִישָׁה אַחֲרֵי מַחְיָה, וּבְפַחַד פֶּן יִתְעַמְּרוּ בָּהֶם וְלֹא עָשׂוּ פֶּשַׁע. 
¶ וּמֹשֶׁה אָמַר: כִּי כְּשֶׁתִּשְׁמַע אֶל בְּרִיתִי תְּבֹרַךְ, וְתַצְלִיחַ בָּאָרֶץ אֲשֶׁר אֶתֵּן לָךְ; 
וְכַאֲשֶׁר לֹא תִהְיֶה נֶאֱמָן, אָז יִשָּׁפֵךְ חֲרוֹן אַפִּי עָלֶיךָ. 
וּרְאוּ כִּי הָיִינוּ עַם מְבֹרָךְ, אַךְ הַאִם שָׁמַרְנוּ אֶת מִצְוֹתֵינוּ? אֹמַר אֲנִי אֵלֶיךָ שׁוּב: לֹא; לָכֵן, אֵין לָכֶם הַבְטָחָה. 
¶ וְעוֹד אָמַר מֹשֶׁה אֵלֵינוּ: וְאִם יִרַשׁ אָחִיךָ אוֹ אֲחֹתֶךָ וְיִדַּלּוּ בְּקִרְבְּךָ, וְעָזַרְתָּ לָהֶם; 
גַּם אִם הֵם גֵּר אוֹ תּוֹשָׁב, לְמַעַן יִחְיוּ עִמְּךָ. 
לֹא תִּקַּח מֵהֶם נֶשֶׁךְ אוֹ תַרְבִּית; כִּי יְרַא אֶת אֱלֹהֶיךָ, לְמַעַן יִחְיֶה אָחִיךָ אוֹ אֲחֹתֶךָ עִמְּךָ. 
לֹא תִּתֵּן לָהֶם אֶת כַּסְפְּךָ בְּנֶשֶׁךְ, וְלֹא תַּלְוֶה מַאֲכָלְךָ אוֹ צָדוֹתֶיךָ בִּתְרָבִית. 
וְעַתָּה הֲתִרְצוּ לְגָרְשֵׁנִי מִבֵּינֵיכֶם בִּגְלַל דְּבָרַי אֵלֶּה? וְיָדַעְתִּי כִּי בִּקַּשְׁתֶּם לְהַשְׁמִידֵנִי, אַךְ יהוה הִצִּילַנִי מִיְּדֵיכֶם. 
וְעַדַּיִן אֲנִי אֶחָד מִכֶּם, כִּי אֲנִי מִזֶּרַע יוֹסֵף מֵעִם אִמִּי, וְאָבִי לֵוִי וְכֹהֵן לָעַם הַזֶּה. 
¶ וראו כי השלכתי את דברי הארץ, ואני יודע כי תחשבוני למטורף, 
כי באתי לפניכם בשק ובאפר, בגין השעבוד והמצוקה אשר גרמתם לאחיכם ולאחיותיכם לסבול לפני יהוה; 
ואני אומר לכל השומעים את קולי: יהוה הוא השופט את כל הדברים בצדקה; 
על כן, אל תהיו איטיים עוד לשמוע את זעקות האלמנות והיתומים, ואל תגרשו עוד את העניים מביניכם; 
אלא רוממו אותם כפי שיהוה רומם אתכם; כן, עשו זאת ותלכו בשלמות לפני עיני יהוה. 
כי באהבתכם את בני האדם ובנות האדם לא תסטו מן האמת, אלא תלכו בשלמות בנתיב יהוה אלוהינו. 
¶ כי יהוה אמר לי: תפתח את ידך לרווחה לאחיך ולאחיותיך, לענייך ולנזקריך בארצותיך. 
לכן, אם לא תקשיבו למעשיי, הקשיבו נא לדברי משה, רעו של יהוה; כי הוא דיבר אמת לאבותינו ולאימותינו, למען נדע. 
אל תשפיקו את מתנתכם אל הכהן, ואני אומר זאת בידיעתכם כי אבי הוא כהן ביניכם, 
אל תחכו לבני אהרון שיתנו את מעשרותיכם לעניים, או לכהנים שיברכו את העניים במעשרותיכם ובמנחותיכם; אלא תנו לעניים שביניכם בנדבון לבכם! 
¶ ואני אומר לכם היום: שכאשר נכנסו אבותינו ואמהותינו לברית ההיא, גם אנו נכנסנו בה בדםם אשר בנו; 
לכן, כל אשר הבטיח יהוה לברך אותם בו, כך יברך אותנו, וכל אשר הבטיח יהוה לקלל אותם בו, כך יקלל אותנו. 
וכל ישראל נכנסו לברית ההיא; לכן, כל אשר חטאו יוודו את חטئتיהם: 
כי כשם שהתרחקנו מהאמת ההיא, כך יהיה המשפט שיינתן לנו. 
אך יהוה ממשיך להמטיר את ברכתו על רבים בקרבנו, ומדוע הוא מברך את אלה? כדי שיעניקו את מתנותיהם לאחרים. 
¶ כן, ואנו רואים שיהוה המטיר את חסדו ורחמיו, מברך אותנו בטובים שבעולם; 
לכן, מי ייתן ויהוה יאיר את לבנו כדי שנראה את פני חסדו אשר ניתן לנו! 
¶ אך יהוה שלח אותי ביניכם לומר: ארורים תהיו בגלל רשעותיכם, ואם לא תשובו בתשובה, משפטו יבוא ביניכם! 
כי חשיכת מעשיכם גדולה בעיניו, ובאותם רחמים שנתתם, כך תקבלו; 
לכן, כל השוללים רחמים מאחיהם ומאחיותיהם, רחמי יהוה יישללו מהם. 
¶ וכשאתם שומעים את קול הברית בלבבכם, אומר: מי ייתן ויהיה לי שלום! דעו כי חשיכת לבבכם היא שעוררה את חמתו. 
וכל אשר שמרו את הברית יאמרו: אמן על חורבןכם, כי עקשנות ישראל תהיה משפטה! 
¶ אך דעו גם כי יהוה הוא רחמים, וכי הוא מטהר אותנו מחטאינו: 
ומעלה זו ישלח יהוה את בנו, למען תבוא הגאולה דרכו; 
כי ראיתי את גאולת ישראל; והיא תהיה מהירה בצדקת יהוה. 
על כן, דעו כי כל אשר בנה יהוה אלוהים, הוא גם ישחית, וכל אשר ישחית יהוה, הוא יבנה אותו שוב. 
¶ כי יהוה נתן לנו את השבתות ואת המועדים, ואלו נתן לנו כאותות כי יבוא אלינו בבשר. 
וכשבוא בן האדם, הוא שוב יוציא את ישראל משעבודה, אך זה יהיה משעבוד חטאיה. 
ויהיה כדבר למשה על הפסח, כי מה יידרש מבן האדם מלבד שיילקח מקרב עמו? 
אך ישראל תראה כי משפט לא יסור וכי רחמים לא יישחתו, וכי אור רחמיו יעמוד לעולמי עולמים כדי לספק את דרישות המשפט; 
ובזה תדעו כי יהיה בכי מר וחורבן רב בטרם יבוא הקץ. 
¶ ואני יודע כיבדברים אלו אתם חומדים את דמי, אך הוא לא ישפך עדיין, כי יהוה נתן לי עוד דברים לומר. 
ואני יודע כי לא תשמעו ולא תקשיבו לדבריי; על כן איני נותן אותם עבורכם, 
אלא כדי שיישמרו להישמע על ידי זרענו, אפילו אפרים ומנשה, אלה אשר יקראו הרחק עד לאיי הים, 
והם יקראו את מעשיי וידעו כי אליהם אני מדבר. 
וגם אלה אשר הם מישראל באחרית הימים, כי דברים אלה יבואו כאזהרה וכל מי שרוח אלוהים מנחה לשמוע אותם. 
¶ על כן אומר אני אליכם: כתבו את דבריי כדי שתשתמשו בהם כאות נגדי היום, וכדי שזרענו יוכל לקרוא אותם כאור בחושך בימיהם. 
כי דברי יהוה אינם ידועים לפועלי חושך, אף שהמורשת של בני ובנות אדם היא שידעו בין טוב לרע. 
¶ אך מה עשו בני האדם עם מתנה זו מלבד לתת רע תמורת טוב ורע תמורת רע? 
והאם אלו הן דרכיו של יהוה, אלוהינו? 
אומר אני לכם לא, כי משה נתן לנו את דבר יהוה, האומר: ואהבת לרעך כמוך. 
ומשה אמר לנו עוד: אם גר יגור עמכם בארצכם, לא תענו אותו; 
כי הגר השכון עמכם יהיה לכם כבן יליד ביניכם, 
ואהבת אותו כמוך; כי גר היית בארץ מצרים; ואני יהוה אלוהיך. 
על כן, אשאל אתכם: מי אם כן הוא רעך? 
¶ ושוב אמר משה לאבותינו: ואם גר ישכון בקרבכם וירצה לשמור את הפסח, 
כחוק הפסח וכדרכו, כך יעשו; 
חוק אחד יהיה לכם, הן לגר והן ליליד הארץ. 
על כן אומר אני לכם היום: רעכם והגר, אחד הם ביהוה, 
כי פסח אחד הוא, ועל כן ישועה אחת הן לגר והן ליליד הארץ. 
על כן, הישמרו מגאווה בדברים אלה, כי כל הבריאה היא כאיש אחד לפני יהוה. 
¶ וכאשר יבוא בן האדם, יבוא אל עמו תחילה, ואחר כך ישלח את ישראל ללמד את העולם. 
ומדוע יעשה כן? כי אהבת יהוה גדולה לבריאתו זו, ואת כל בני האדם יברך באמצעות עבדו, ישראל: 
על כן, בזה, בסוף הימים, יביאנו יהוה אל בריאתו החדשה; 
כי יודע יהוה את עקשנות עמו, והוא ירחם עלינו ויסייענו בחסדו. 
¶ אך קרב היום שבו גם אנו נראה את משפטו ונתחנן לרחמיו, כפי שהעניים בקרבכם מתחננים לרחמיכם. 
האם תשמעו אם כן לתחנוניהם, כדי שיהוה ישמע את זעקותיכם בעת צרכם? 
ואולי תאמר: אך יהוה יברך אותו, כי יהוה אלוהינו בירכני כך! 
¶ אך אני אומר לכם: אינכם יודעים את החסד ואת הברכה של יהוה; כי כל אשר נתן שייך ליהוה, אל תחשבו כי זה מכוחכם, 
אלא דעו כי יהוה נותן בנדיבות לאלו אשר הוא מברך, כדי שיברכו את אלו שיהוה שולח אליהם: 
על כן, אני אומר לכם שוב, כפי שאמר משה: ואהבת לרעך כמוך; 
לכן, כל אשר בירך אתכם יהוה, נתן כדי שתברכו את רעיכם. 
¶ ושוב, אני אומר לכל השומעים את דבריי: הקשיבו כעת לדבר אשר נשף יהוה אלי. 
וזה יהיה האות: אף אם תבקשו לקחת את חיי, לא תשיגו אותם, 
אלא יהוה ימסור אותי לידיכם עד מותי אם זהו רצון אל עליון, לאחר שדברו נאמר דרך עבדו. 
כי דבריי חייבים להיות ידועים וראויים שייכתבו, 
כדי שמי שיילקחו לאיי הים ייהיו מוזהרים, וידעו לדחות את איש השקרים ולהאמין לדברי מורי יהוה.

פרק 2

זנוק מספר על חזונו.

הערה: תרגום זה ניתן לצורכי מידע בלבד. הוא לא נבדק ולא אומת בידי מתרגם מוסמך, ואין לראות בו תרגום רשמי. 
כבר בנעוריי, אבי הדריכני בדרכי יהוה, והורני את דבר יהוה כפי שנמסר על ידי משה עבדו, 
ולמדתי מאבינו יוסף ומאימנו אסנת; 
והייתה להם דעת רבה בטובו ובסודות האלוהים, הכוללת את חכמת ישראל ואת לשון מצרים. 
ויהי כי ידעתי שסודות התורה לא יגלו על ידי שינון הדברים, ולא על ידי הליכה בעיוורונם של בני האדם; 
אלא כי אמת התורה היא מתנה הניתנת מיהוה אלוהים לכל השואפים לחשוף את פניה, וללמוד את חכמתה, את אמתה ואת סודותיה. 
¶ ויהי כי ככל שגדלתי, ראיתי שרבים לא נשענו על תורת יהוה אלוהינו, 
אלא פנו אל הגויים עובדי העבודה זרה, ואל מעשיהם וסברותיהם של בני אדם המכנים עצמם נביאים, אך הבל ראו, ולא חיזו אלא שקרים. 
ובראותי זאת, פניתי אל יהוה, אלוהי אבותיי ואבותיכם, אברהם, יצחק ויעקב, למען אלמד ואדע. 
¶ ויהי אחרי עשר שנות לימוד ותפילה ותחנונים ליהוה, נפתחו עיני בינתי וידעתי. 
ובכניסתי לסוד הקדושים או לדעת מלאכי הקודש של יהוה, ובהיותי מלא בחסד אלהים שדי, זכיתי לחכמה האלוהית. 
ובעת ההיא נדדתי, מחפש אמת מכל מי שהקול הנחני לבקש; 
נשלחתי לנדוד ארבע שנים צפונה, ולא נחתי, כי לא מצאתי איש המחפש את אשר שלחני יהוה למצוא שם. 
ומצאתי מנוחה במזרח במשך שלוש שנים, ושם למדתי, ובמערב נדדתי שנה אחת, ושנתיים נדדתי דרומה. 
ובכל מקום אשר שלחני יהוה, מצאתי את העניים ונתתי להם את רחמיי, עד אשר כלה כל רכושי ולא נותר לי דבר. 
¶ ויהי כי שבתי אל בית אבי, בחודש השביעי של השנה העשירית למסעותיי, ומצאתי מחסה בבקתה של איש עני ואשתו. 
והאיש הזה, רב השנים הוא ואשתו כן, התחננו למחייתם, אך מצאו בליבם לתת לי את כל אשר היה להם. 
אך לא יכולתי לישון במיטתם, שהייתה רק שכבות של סמרטוטים ישנים ובלויים על אדמת בקתתם; 
על כן, נתתי להם את אחרוני חפציי, שהיו מצעיי ושארית המזונות, ובחפצתי למצוא מנוחה על האדמה. 
והם התנגדו, כי לא חפצו בדבר מלבד נוחות אורחם; על כן, רצתי משם, עוזב את כל חפציי, ומצאתי מחסה במערה שאינה רחוקה. 
¶ ויהי בבקר, בשיבתי, וראיתי כי הבקתה איננה ניצבת שם עוד, 
אך ראיתי את הסימנים על האדמה אשר הראו לי כי זהו המקום עצמו בו חסיתי בלילה קודם. 
ואפול ארצה, כי השתוקקתי לדעת לאן הלכו הזקן ואשתו, וחששתי לנפשותיהם. 
¶ ויהי בעודי מתפלל, ואור ירד מהשמיים אלי, וראיתי מלאך יהוה ניצב שם לפניי. 
ובתחילה נבעתי פחד גדול, אך שלום אלוהים שטף אותי, והשליח וידבר אלי לאמר: 
יהוה סלח לך על חטאיך, וקרא לך ללמד את עמו; על כן קום, ושוב אל המערה ההיא, למען אלמדך שם את דברי יהוה. 
ויהי כי קמתי, ושבתי אל המערה ההיא שבה מצאתי מחסה. 
¶ ויהי כי מצאתי שוב את המערה ההיא, וראיתי את אותו האור הקורן מבפנים. 
ויהי כי עם כניסתי למערה, נפלתי על פניי לפני המלאך ההוא, ושאלתי אותו על האיש הזקן ואשתו, כי עדיין יראתי לשלומם. 
¶ וידבר אלי המלאך לאמרו: קום ואל תשתחווה לי, כי מלאך יהוה אני בלבד; 
ואל תירא על אלה שאתה מחפש, כי גם הם עבדי יהוה; על כן שירתת מלאכים מבלי לדעת. 
הנה, האלוהים ראה אותך, וכיצד שירת אותו עשר שנים אלה; 
כי נסעת צפונה ארבע שנים, ואז מזרחה שלוש שנים, ואז מערבה שנה אחת, ואז דרומה שנתיים; 
כעת, היום, בשנה העשירית למסעותיך, צא שוב מחוץ למערה זו והבט למעלה, ותמצא את אשר תבקש. 
¶ ויהי כי בצאתי מהמערה, היה שם אור, בהיר אף יותר מהשמש בצהרי היום, 
ועיניי לא יכלו לראות מעצמן את החזיון שהונח לפניי, כי ראיתי כי נפתחו השמיים, ובתוכם נמצאה כל הבריאה. 
וכך היה שראיתי את עצמי שוב כנער, ואז כאיש זקן; 
ואותי, כשהייתי עטוף בעשרי הדברים של העולם הזה, וכאשר הייתי בעוני ובייאוש; 
וכאדון על רבים, וכעבד לאדון שלא רחם על אלה ששירתו אותו. 
¶ וקול יצא מאור ההוא, לאומר: זנוק, ראיתי אותך בכל צורה, ובכל אחת אתה נאמן; 
על כן אל תירא, אני הוא אשר נסע עמך כל עשר השנים האלו, ואני האב והבן; אני הוא היושב על הכיסא השולט על האלוהים. 
וגם עתה, אתה שוהה בנוכחות אלוהים, בחוכמתה האלוהית ובאורה; לולא כן, לא יכולת לראותני, ולא יכולת לשאת את אורי; 
כי הוא האור והחיים של העולם, ובו חיים לעולמים, חיים נצחיים; כי אני הבאר אשר ממנה זורמים מי החיים בחופשיות. 
ואני הוא אשר יורם על עץ, וזאת כדי שאחרי אשר הורם, כל בני האדם ימשכו אלי. 
וקראתי לך, כשם שקראתי את משה עבדי מן הסנה אשר בערה באש ולא נאכלה. 
שמע עתה לתורות מלאכי, ותלמד אמת, ותלמד אמת זו לעמי, 
והמאזינים יכתבו אותם, את דבריך, וישמרו אותם כדי שיוצאו באחרית הימים כעדות שקראתי לך וכי אתה עבדי. 
¶ ויהי כי נסגרו השמיים, ואני נפלתי חסר אונים על הארץ, נחלש מהחזיון אשר ניתן לי. 
ויהי כי כשהתעוררתי, מצאתי את עצמי מביט שוב אל השמיים, 
וראיתי שאין בי כוח, ושכבתי שם עד אשר השבתי את כוחי כדי שאוכל לשוב אל המערה ההיא, 
ושם נחתי, ומצאתי שינה, כל הזמן ההוא מהרהר בדברים אשר ראיתי ושמעתי.

פרק 3

תורות מלאך יהוה

הערה: תרגום זה ניתן לצורכי מידע בלבד. הוא לא נבדק ולא אומת בידי מתרגם מוסמך, ואין לראות בו תרגום רשמי. 
ויהי בבוקר כשהתעוררתי, והייתי עייף מרעב ומצמא, כי נחלש גופי מענייני הבשר. 
ויהי כי ציוה אותי המלאך לעלות מן המערה ההיא, ושם מצאתי מן למאכל; 
וכששבעתי, ציוה אותי המלאך לקחת מקל ולהכות בסלע, כפי שעשו משה ואהרן; ומים נבעו ממנו. 
ויהי כי נפלתי ארצה והללתי את יהוה על המזון אשר חנני בו. 
¶ ויהי כי דבר אלי המלאך שוב, לאומרו: אני חניאל, אני זה אשר נתן לישראל את התורה בעודו בבשר; 
וכן, נלקחתי, כי לא נתתי ליהוה את הראוי לו, כפי שנתת אתה בעת שפרצו המים מן הסלע ההוא. 
וניתן לי מיהוה ללמדך ולהורות לך בדרכי יהוה אלוהים, 
למען תשוב ותלמד את כל אלה אשר יבקשו לקבל את הנשימה ולשמוע את קול יה. 
¶ ועתה אומר אני אליך, כפי שהתהלכת בעשר השנים הללו, גדל ביהוה: 
ישנן עשר מכות אשר מרחיקות את בני האדם מיהוה, אלוהינו. 
הראשונה שבהן היא לילית, שנועדה לברוח מהאור אל החשכה; וזוהי תחילת הדרך ההיא. 
והשני הוא לווייתן התהום; אלו הם אשר אינם רחמנים על בני האדם אלא רק על חייהם שלהם; המלשין, אלו המעידים עדות שקר. 
השלישית היא ברית ההסתר, כל אלו השואפים ליצור סוד למען בצעם ולשומרו; וזה היה חטאו של קין. 
והרביעית היא הטומאה או זנות בני האדם; אלה השואפים להפר את הברית. 
והחמישית היא מלחמה ושפיכות דמים, רצח למען בצע; היא נמצאת אפילו בכל אלו התכננים לשפוך דם. 
והשישית היא גאוות הבורים; אלה שאין אהבה בלבם לארץ, ולא לבריאה, ולא לחכמת אמהותיהם או אבותיהם, הדוחים את חכמת הניסיון. 
והשביעי הוא זעם בני האדם, אשר בכעסם ובחמדנותם שואפים להשמיד את אשר ברא יהוה ואין אהבה בלבם לרעיהם. 
והשמיני הוא מחלל השבת; הן אלו העובדים את השבת והן אלו השוללים אותה. 
והתשיעי הוא המגדף, אלה הנושאים על עצמם את שם יהוה אך אינם הולכים בדרכו. 
והעשירי הוא יוצר הפסלים, אפילו אלה המכירים את יהוה אלוהים, אך בונים דברי אדם להעמידם לפני יהוה. 
ואלו הם אויבי יהוה ואויבי יה, על כן הם אויבי ישראל. 
¶ והנה, יהוה אלוהים, בחכמה ובכבוד, הזהיר את הארץ מפגעים אלו לפני הראשית; 
אך מראשית ניסו ובחנו אלו את בני האדם, ולמען סיבה זו נבראה הבריאה הזו, להניח את בני האדם באש הניסיון; 
לשרוף את הרשע כפי ששורפים את הסיגים מהכסף, למען תמצאו נחמה ותטהרו באש המצרף, 
שכאשר תהיו טהורים וצדיקים, תעמדו ותהיו מוכנים לפני יהוה ביום האחרון ההוא. 
כי בעולם הזה, האור התערבב עם החושך, וכך היה שבראשית, הובדל האור מן החושך ההוא. 
¶ וכך הדבר שכאשר גבר או אישה מקבלים על עצמם את שם יהוה, האור ההוא מובדל מן החושך, והם מטהרים; 
על כן, אני אומר לכל בני האדם: עליכם לקבל על עצמכם את השם יהוה צדקנו המשיח, כי בשם זה תקראו ביום האחרון ההוא. 
אך דעו כי יהוה צדקנו המשיח הוא נצחי, מעולם ועד עולם; על כן, יהוה הוא מעל לבינת בני האדם. 
לכן, יהוה מסתיר את פניו מאלו שאינם חפצים לראותו, ורק מגלה את פניו לאלו המחפשים אותו, ומראה להם רק את אשר יוכלו לראות; 
כי אילו היה יהוה צדקנו המשיח מגלה את עצמו במלואו לבני האדם, לא מהזמני אלא מהרוחני, לא מבינת הבשר אלא מכבוד אלוהים, 
אילו היו רואים אותו כפי שהוא, היו רואים דמות אדם מעבר לכל תיאור, ומעבר לכל תפיסה. 
¶ וכך הדבר, שכל מי שיבוא לפני יהוה אלוהים לעמוד בנוכחותו או לראות את פניו, יראה בעיניו הרוחניות, כפי שאתה ראית; 
על כן, תלמד את כל בני האדם לבקש את הנוכחות ולהקשיב לקול, כפי שעשית, ודברי הרוח יגלו ויודעו להם. 
¶ ואני אומר לך: ישנם כעת אלו ההולכים על הארץ ויהיו גם בימי הקץ אלו שיבקשו את חברת השעיר והשד, 
ואלה יעשו כן בחשבם שיוכלו ללמד מהם, או להשיג עליהם שליטה: 
הן, ויהיה אפילו שרשומות יצאו כדי לפתות את בני האדם שדברים אלה הם דברי צדקה. 
¶ אך הנה, אני אומר לך ולכל אלו שישמעו ויקשיבו לדבריך: 
דברים אלה הם כהונת שקר ולא מאלוהים, אלא מאותו השטן החפץ לעורר את לבבות בני האדם במרמיותיו; 
וכהונת שקר זו ניתנה מאותו השטן כדי להרחיק את לבבות בני האדם מדברי יהוה, כדי שיפחדו ממנו ומגורלם ביום האחרון ההוא. 
על כן, תימנע מהרע הזה, למען יקדשך יהוה אלוהים ולמען יהיו גופך ונשמתך ללא דופי ביום האחרון, 
ולמען יהוה צדקנו המשיח ירים אותך, ויחתום אותך באורו, 
כשהנך רחץ ונקי במים החיים, ושמוות לא תהיה לו שליטה עליך לעולמי עד; אמן. 
¶ ויהי כי המלאך המשיך לדבר אלי, ולהורות לי את דברי יהוה במשך ימים רבים, עד שלא ספרתי אותם. 
ואני כתבתי את דבריו, ואצא מהמערה ההיא, ואשוב אל ארצות אבי, 
למען אלמד אתכם להימנע ממה שמכה את ישראל, למען ישמור עם יהוה את בריתו עמו, ובל נאבד את ארצותינו. 
והאם תקשיבו? לא, כי לקחתם אותי, וניסיתם אותי, ושחדתם את שופטיכם להרשיע אותי, אף על פי שלא עשיתי עוול. 
וכך דיבר המלאך, כי בלקיחתי הפצתם את מגפות הזעם, והבורות, והרכילות, ולשון הרע. 
על כן, אומר אני לכולכם ביום הזה: בואו כעת אל יהוה אלוהינו, בתשובה; 
עזבו מאחוריכם את כהנות השקר ואת דרכי רשע, למען יחוס יהוה על עמו; 
השליכו את גאוותכם, ובואו מחדש בבריתנו עם יהוה, למען נמצא ביטחון ושלום, בארץ הזאת אשר הבטיח יהוה לאבותינו. 
ועתה, עשו בי כרצונכם, כי איני בידכם, אלא אני בידי יהוה צדקנו המשיח, 
וידוע לי כי כל אשר ייעשה לי, אין זה רצוני, אלא רצון אותו אלוהים אשר שלחני. 
ואני רואה כי רשמתם את דברי, וידוע לי כי דברים אלו יישמרו, למען ייוודע ביום האחרון כי אני משרת את יהוה אלוהיי. 
ויהוה יעלה את כל המשרתים אותו לחיי נצח, ויבטל את המוות לעולמי עולמים. 
על כן, אם תשפיקו את דמי, דעו כי תעשו זאת כעדות נגדכם ביום האחרון; כן יהיה, אמן.

פרק 4

מות זנוק

הערה: תרגום זה ניתן לצורכי מידע בלבד. הוא לא נבדק ולא אומת בידי מתרגם מוסמך, ואין לראות בו תרגום רשמי. 
ויהי כי פסק זנוך מדיבורו, ואלה אשר נבלמו, כאילו נשמר סביבו על ידי מלאכי יהוה, יכלו לעמוד שוב. 
וכך היה כי לקחוהו, ויפול לפני שופטיו, ונגזר עליו למות בסקילה; 
כי השופטים ביקשו לחנקו, שכן הואשם בנבואה שקרית; 
כי אמר כי מלכות זמרי מלך ישראל תהיה קצרה, אך בשל כוח דבריו, איש לא העז לשלוח לו יד. 
וכך אמר השופט כי עסק באוב בשיחו עם מלאכי יהוה אלוהינו. 
¶ ויהי כי לקחו את האיש הזה, זנוך, מחוץ לעיר, ושם השליך הכהן את האבן הראשונה. 
ויהי כי כשהיכהו האבן, פצעהו; אך עוד לפני שנפלה האבן לארץ, החשיכו השמיים, והכהן הוכה במכת ברק ומת. 
וכך היה כי באו להניח עליו אבן כבדה; כן, אבן שהייתה גבוהה פי שניים מקומתו. 
¶ ויהי לפני שיוכלו להניח את האבן ההיא עליו, נשא זנוק את עיניו אל הסערה ויאמר: 
כועס אתה, יהוה, על העם הזה, כי אינם מבינים את רחמיך אשר חננת אותם בהם בגלל בנך. 
והנה, זהו שורשה ממש של התורה, כל מילה וכל אות ממנה מצביעות אל אותו קורבן גדול ואחרון; 
ואותו קורבן גדול ואחרון יהיה בן אלוהים, כן, אינסופי ונצחי; וכך יביא יהוה ישועה לכל המאמינים בהשם. 
וכך יהיה, כי הרחמים יספיקו את דרישות הצדק; לכן, כל אלו שיצעדו בתשובה, בקורבן האחרון הזה, ייושעו באמונתם, כי זוהי מתנת חינם! 
על כן, אני אומר לכם היום: זעקו ליהוה למען רחמים; כי יהוה גבור להושיע! 
וכדי לעשות זאת, עליכם להתחיל להשפיל את עצמכם, ולהתמיד בתפילה ליהוה; 
לכן, זעקו ליהוה בעודכם בשדותיכם, כן, זעקו על כל עדריכם וצאניכם. 
וזעקו ליהוה בביתכם; כן, על כל בני ביתכם, בבקרים, בצהריים ובערבים. 
וזעקו ליהוה אלוהינו, אף נגד כוחם של אויבינו; כן, זעקו ליהוה נגד היריב, אותו שהוא אויב כל הצדקה. 
וזעקו ליהוה על יבולי שדותיכם, למען תשגשגו בארצות; זעקו על צאני שדותיכם, למען ירבו. 
ואני אומר לכם: אין זה הכל; על כן, שפכו את נשמתכם תחת חופתכם, ובלשכתכם הסודית, ובמדבר. 
וכשאינכם יכולים לזעוק ליהוה, יהיה לבכם מלא, נמשך בתפילה ליהוה ללא הרף למען שלומכם וגם למען שלום שכניכם. 
ועתה, הנה, אני אומר לכם: אל תחשבו כי זהו כל אשר עליכם לעשות, 
כי אחרי אשר התפללתם את כל הדברים הללו, אם תסובבו את הדלים והעירומים, ולא תפקדו את החולים והמייסורים, ולא תיתנו ממה שברך אתכם בו יהוה, לתת לכל העומדים בצורך; 
אני אומר לכם כעת: כי אם לא תעשו את הדברים הללו, הנה, תפילותיכם הן לשווא ואינן תועילות לכם כלום; 
וזאת משום שאתם כחסרי האלוהים השוללים את האמת; 
לכן, אם לא תזכרו להיות בעלי צדקה, אזי סטיתם מהדרך הישרה, ומכיוון שאינה בעלת ערך, תירמסו תחת רגלי בני האדם. 
וביום אשר יכובש המוות, אני אומר לכם: כי באותו היום, יראו איי הים את העם מתאבלים, כי כל אלה שאין בהם חרטה ואין בהם רחמים יושמדו. 
הארץ תבקע ותחזור ותתאחד, ורוחות יבואו ויסירו ערים; כן, ואש תבלה אותן, והעם ישקע אל הימים. 
¶ ואחרי אשר אמר זאת, קרה שהשליכו העם את האבן עליו, ולא יכול היה לדבר עוד; 
וכך היה שאיש זה, זנוק, נביא ליהוה, נתן את נשמתו. 
כן, וקרה שדבריו נגעו בלבבותיהם של חלק מבני האדם שם, ואנו כתבנו את דבריו. 
וכך היה שנפגשנו יחדיו בסתר, כדי שגם אנו לא נומת, כשם שזנוק, נביא ליהוה, הומת. 
¶ ויקרה שכתבנו את דבריו למזכרת לנו. 
וכך קרה שהתחלנו להתפלל, כפי שזנוק הזכיר לנו, 
ונתנו מרכושנו לנזקקים, ואף לאלו שלא היו זקוקים אך ביקשו מאיתנו, 
וזאת עשינו כדי שלא נדון על ידי יהוה אלוהינו, אלא שניזכר על ידו. 
¶ ויקרה שהתחלנו לחפש בהרים את המערה שעליה דיבר, מחפשים את רשומות זנוק. 
ויקרה שהיה בינינו אדם אחד, ברק בן למן, אשר שמע את קול זנוק במדבר, וליבו נבקע; 
על כן האמין לכל הדברים שדיבר הנביא, וסיפר זאת לאביו, והם מונו בידו של זנוק, הן ברק והן אביו, למן. 
וכך קרה שלמן נבחר להנהיג את שומעי הדבר, כי כך נקראנו אנו אשר הקשבנו לזנוק, נביא יהוה. 
וכך קרה שהוא חלם חלום שבו מלאך הנהיגו לנתיב מסוים שם מצא את מערת זנוק; 
ויקרה שאיש זה, ברק, הנהיג אותנו למערה ההיא, ושם מצאנו את אוצרות יהוה, דהיינו דבר יהוה כפי שניתן דרך זנוק, נביא יהוה.

ספר זנוק

הכתבים שנמצאו במערת זנוק

פרק 5

תורת מלאכי יהוה

הערה: תרגום זה ניתן לצורכי מידע בלבד. הוא לא נבדק ולא אומת בידי מתרגם מוסמך, ואין לראות בו תרגום רשמי. 
ויהי כי אחרי עשר שנות נדודים — ושנים אלו היו שנות לימוד רב, ותפילה רבה, ותחנונים רבים ליהוה אלוהיי — 
כי אני, זנוק, הועברתי מהארץ ונלקחתי אל מערה, שבה למדתי את דרכי יהוה על ידי מלאכי יהוה. 
¶ ויהי ביום ההוא, לאחר אשר אכלתי ממן יהוה, שפניתי בתפילה של הודיה ואמרתי: 
הו יהוה, בורא הארץ, השמיים למעלה והתהום למטה; 
המושל בתהום, מלך השמיים, רצונך מושל בכל הארץ; 
השלום יהיה כלי מלחמתך, כי אתה מוכתר בכל תהילה וחלקת את תהילתך עם ישראל בתורתך, אם רק נשמע לדברך בה; 
הבאת אותי אל פניך, וביקשת ללמדני במלאכיך, כשם שלימדת את הוריי, אדם וחווה; כל התהילה לך: אמן ואמן. 
¶ ויהי אחרי כן, והמלאך אשר שמו חניאל קרא לי, ויאמר אלי: 
הנה, אשוב בעוד עשרה ימים; ויהיה כי בעודך ממתין לשובתי, תהרהר בכל יום, ותאכל רק מן המן אשר תאסוף מן הקרקע מחוץ למערה זו, ותשתה רק את המים מן הסלע ההוא. 
וכך תעשה: תהרהר פניך לצפון בארבעת הימים הראשונים, ואחר כך פניך למזרח למשך שלושה ימים, ואחר כך פניך למערב למשך יום אחד, ואחר כך פניך לדרום למשך יומיים; ובסוף, אשוב. 
וכך היה כי הרהרתי פניי לצפון בארבעת הימים הראשונים, ואחר כך פניי למזרח למשך שלושה ימים, ואחר כך פניי למערב למשך יום אחד, ואחר כך פניי לדרום למשך יומיים, מאכלתי רק מן המן מאדמת סביב המערה, ושתיתי רק מים שזרמו בחופשיות מן הסלע בעשרה ימים אלה. 
ובכל יום הרהרתי על השנה אשר התאימה לכל יום, ועל כל הדברים אשר למדתי. 
¶ ויהי בערב היום העשירי, והמלאך חניאל שב, ועימו באו עוד אחד ואחד נוסף. 
ויהי כי שאלני חניאל על הרהוריי, והאם פניי היו לצפון בארבעת הימים הראשונים, ואחר כך למזרח למשך שלושה ימים, ואחר כך למערב למשך יום אחד, ואחר כך לדרום למשך יומיים. 
וכך היה, וכך הודעתי לו. 
¶ ויהי כי יצא המלאך השני, ויאמר: 
אני רזיאל אשר בא אל הורינו הראשונים, אדם וחווה, ללמדם את תורתם ואת מצוותיהם; 
ואני רפאל אשר ערבב את המים למען ישמשו לרפואה; 
ואני מלכיצדק אשר בירך את אביך ואת אמך, אברם וסריי, ובידי נתן להם יהוה שמות חדשים, אברהם ושרה. 
והינני, כי אני בבשר, שכן נלקחתי כפי שנלקח חנוך, כי הלכתי עם יהוה, ונלקחתי; 
על כן, צוויתי לברכך, ולהסמיכך במפתחותיהם של חנוך ושל אברהם, 
כדי שכל אשר תחתום על הארץ יהיה חתום בשמיים, וכל אשר תשחרר על הארץ יהיה משוחרר בשמיים. 
¶ והנני אומר לך כעת: החזקים יפלו ארצה, והגיבורים יהיו לעפר, על כן הו אדם, איפה כוחך? 
כי מרכבת יהוה רוכבת בין העננים, ויהוה מביט ממעלה להכות ולהכרית את האויב. 
¶ ומי הוא זה אשר ישתדל לאתגר את כיסא מלכותו של אל עליון? מי, בגאוותו, יבקש להרים את כיסאו מעל הכוכבים? 
המוות מבקש לשפוט את בריאת אלוהים, אף את אותה בריאה שנבראה בדבר יהוה, ויד האלוהים, 
¶ אך המוות יכובש, המוות יפול לפני שם יהוה וישיב את כל אשר לקח, 
כי החיים ינצחו והיא תנצח בשם יהוה אלוהים, כי הוא אל עולם. 
¶ ועתה אגלה לך כיצד לנצח את המוות: בכבוד ליהוה תבנה את היכלו, 
וזה לא יהיה היכל מעץ, ולא מכסף, ולא מזהב; ולא ייבנה מבדי פשתן, ולא משולחנות עם לחם לאכילה, ולא מדברים יקרים למען לכבד או לתת תהילה ליהוה. 
כי אם יהיה זה היכל שלא נבנה בידי בני אדם, אלא נבנה מהחיים עצמם, כדי שלא יוכל למות. 
כי עורך יהיה לבוש היכל יהוה, ודם, וזיעה, ודמעות יהיו נסכיו, ואש תשוקותיך תהיה גחליו. 
¶ מה אם כן יהיה הקרבן? הו בן אדם, לא יהיה סבל בהיכל זה, אלא שמחת השירות, 
כי כאשר תרים ידך לעזור לזולת מתוך זו, בריאת יהוה, ייעשה הדבר בלב נשבר, וברוח שחוקה כקרבן. 
¶ ורק על ידי עבודת הבריאה הזאת יירצה יהוה, כי הלא תורת משה, אשר ניתנה לישראל בידו של יהוה עצמו, אומרת: 
ואהבת לרעך כמוך, אני יהוה אלהיך. 
ומי הוא רעך? הם האוהבים אותך? אומר אני לך: כן; 
והם השונאים אותך? אומר אני לך: כן. 
ואין זה הכל, כי גם הם אשר אינם מכירים אותך: 
ורעך הוא העגל אשר נפל אל הבור, ורעך הוא השה אשר נפל אל הבאר, ורעך הוא השור אשר נפל אל הפח; 
ורעך הוא העץ אשר הוכרע בגרז ונשאר להירקב, ורעך הוא הפרח שנקטף מהשדה ונזרק, ורעך הוא הפרי שנלקט ולא נאכל. 
¶ על כן אומר אני לך: אל תאהב רק את אשר ניתן להעמידו לתועלתך, כי אם אהוב את כל בריאת יהוה אלוהים, 
עשה זאת ותהיה שלם, כיהוה אלוהים, אשר מרכבתו רוכבת ברוחות הצפון; 
כי הגשמים השלוחים מאת האלוהים משקים את שדות הטובים ואת שדות הרשעים, למען יתברכו כולם; 
על כן, אל תשפוט, הו אדם, כי אם ברך את כל הנזקקים ותן את הכבוד ליהוה אלהיך.

פרק 6

התורה מכילה את זרעי חיי הנצח.

הערה: תרגום זה ניתן לצורכי מידע בלבד. הוא לא נבדק ולא אומת בידי מתרגם מוסמך, ואין לראות בו תרגום רשמי. 
וידבר המלאך אלי שוב לאמר: הנה התורה, היא ניתנה לא רק לישראל אלא לעולם כולו על ידי משה, רעו של יהוה, ברוך הוא: 
כי דבר משה אל יהוה פנים אל פנים, ולמשה ולציפורה נתן יהוה את התורה, 
כי מלאך יהוה העלה אותם אל הר גבוה, למען יהיו גבוהים מעל העננים, למען יראו את הכוכבים, כי שם כתובה התורה. 
ויהוה אלוהיכם כתב אותם, את דברי התורה, על שני לוחות ספיר, למען תהיה התורה תמיד לפני ישראל. 
וכך היה ששלחם יהוה אל המדבר, למען יקבלו את התורה ויעבירו אותה לכל דור ודור עד קץ הזמנים. 
¶ ומהי המסורת הזאת? היא ללמוד ולדעת את התורה, למען תמלא הברית ותדע ישראל את מצוותיה. 
ואם אלה הלומדים את סודותיה אינם יכולים להסביר את התורה לילד, הם אינם יודעים את סודותיה, כי הסודות פשוטים מכדי שבני האדם יבינו אותם: 
אך ילד ידע אותם ויבין אותם; על כן, אם ברצונכם לדעת את התורה ולהאמין בדבר, עליכם לחשוב כילד. 
¶ הסיפור הראשון של התורה מסופר בכוכבים ונראה בחודש הראשון של השנה, באביב; 
על כן, ספרו זאת כמשל לבניכם ולבני בניכם בחודש הראשון ההוא, למען ילמדו זאת ולמען יידעו זאת. 
וזו השכבה הראשונה של התורה, פני השטח שלה; היא מסופרת למען יחלו בני האדם בידיעת יהוה. 
¶ ובחוכמה נמצאת השנייה, שכן בשכבה השנייה של התורה נמצא המשל, תורות יהוה הרמזות לבני האדם והנשלפות דרך ניסיון החיים. 
וכאשר דעת הסיפור וחוכמת המשל ידועות, תבוא הבינה ובני האדם יעלו בסולם ויחברו את חלקי החידה. 
ואז מגיעים גבולות האדם, כאשר נשמע הקול, וסוד הגילוי נגלה. 
¶ וזו מסורת ישראל; ומדוע אם כן תנדדו במדבר תחילה? 
כי בן האדם תמיד יבקש את לבו בטרם יבקש את קול אל עליון. 
אך בן אלוהים יודע להקשיב לקול, ושומע וזוכר את הברית: כל אשר דיבר יהוה, נעשה! 
על כן, זכור, זכור את בריתך, הו ישראל, למען תלמד את מצוותיך ותקיים אותן. 
¶ תורת יהוה כתובה בשלמות בשמי הלילה, כדי שדבר יהוה ישיב את הנשמה לעדות יהוה, אשר כתבה. 
ומשה נתן לישראל שנים עשר עותקים, אחד לכל שבט, וכל אחד כתוב בלשון אשר יבינו בני עמם. 
והתורה שבעל פה מועברת מפי אל אוזן מדור לדור ותהיה אהובה על ישראל לכל הדורות. 
¶ ותורת יהוה היא כזרע, נטועה בלב האנושות כדי שפרדס יהוה יצמח ויניב פרי, והפרי הוא מצוותיך. 
כי דברי התורה אינם אלא המסר האלוהי של לב ישראל, ומי שהיא מכניסה אל לשכותיה הפנימיות, אליו ניתן הסוד. 
על כן נתן לכם משה את עשרת הדברים, ובאמצעות עשרת הדברים הללו מובס הלווייתן. 
¶ וכאשר מובס הלווייתן, המלך האמת, מלך המלכים, יגלה להם את חזיון הלשכות הפנימיות ואת המרכבה. 
לכן, כל לימודך הוא מהתורה, ותורת יהוה היא זו: 
ואהבת את יהוה אלוהיך בכל לבך ובכל נפשך ובכל מאוותך. 
וזו היא: ואהבת לרעך כמוך; כי יהוה הוא אלוהיך, לכן אם תאהב את הבורא תאהב את בריאתו. 
¶ וכדי להצמיח זאת, את פרדס יהוה בלבך, ראשית תתחיל בזרע, ואם יהיה זה זרע טוב, תרגיש אותו מתחיל להתרחב בתוכך; 
לכן, בעודו מתרחב בתוכך, הוא יצמח להניב פרי, ותראה כי הוא זרע טוב, כי פריו יהיה טוב. 
אך אם הזרע הגדל בתוכך יהיה זרע רע, הוא יייבש את אמונתך, ומי רחמי יהוה יתייבשו, ולא תקיים את מצוותיך. 
על כן, אם זרעך יהיה אמת, אזי מעשיך יהיו אמת, ואם הזרע יהיה זרע רע, הרי שמעשיו של יהוה אלוהיך לא ייראו יוצאים ממך: 
כי מה שאתה אוכל ושותה אינו יכול לטמאיך, אך אותו זרע רע הנטוע בלבך יטמאיך במה שיפלוט מפניך. 
על כן השלך את אותו זרע רע ממך, ודבק בכל הטוב, וכדי לדעת את הטוב, למד ממנה, מהתורה. 
¶ אכן, אם תזון מדבריה, אזי תקטף מפרי עץ החיים ותאכל ממנו, והוא יצמיח בך עץ לחיי עולם, 
עץ זה ישתה תמידית ממעיין מים נצחי של רחמי יהוה, ולא תרעב עוד ולא תצמא.

פרק 7

חרב יהוה

הערה: תרגום זה ניתן לצורכי מידע בלבד. הוא לא נבדק ולא אומת בידי מתרגם מוסמך, ואין לראות בו תרגום רשמי. 
ויהי כי דבר אלי המלאך שוב לאמר: ראה! 
ואפתח את עיני, והנה ראיתי את מלאך יהוה עומד בין הארץ והשמיים, ובידו החרב. 
¶ ויהי כי דבר אלי רזיאל שהוא רפאל לאמר: יהוה דבר אל משה וציפורה באותו היום לאמר: 
אם תחפץ בחרב, ולהורישה מדור לדור, דע כי מי שחפץ בה חייב תחילה לצום שלושה ימים מאכל ומשתה, חוץ מפעם אחת בערבים, 
וכאשר תאכל, תרחץ תחילה את ידיך במלח, ותאכל מצה בלבד, ותשתה מים בלבד במשך שלושה ימים, וזה יהיה צומך: 
ביום הראשון של צומך, בטרם תשכב למנוחה, תתרחץ פעם אחת ולא עוד למשך שלושת הימים, ושנתך תהיה מתוקה. 
ותתפלל בסתר שלוש פעמים ביום, לאמר: ברוך אתה יהוה, אדוננו אלוהינו, הפותח את שערי הרקיע, והמאיר את כל העולם ושוכניו, ברב מרחמיך, המלמד את עמך ישראל את תורתך, ומגלה לישראל את החרב. תן לי את תורתך כדי שאי, עבדך, אקבל סמכות על חרב זו, שאהיה עבדך, למען יהיה רצונך בארץ כבשמיים: כן יהי, אמן. 
¶ והעת, האם לא לימדך חניאל לעשות כן בעת שהגית פניך למזרח בשלושת הימים ההם? 
והעת אתה רואה כי רוח יהוה עליך, וכי נמסרת אל הנוכחות, 
וכי אנו, מלאכי יהוה, כאן כדי לשרתך, אם תהיה כתלמיד לנו, כרבך. 
ועיניך הוארו, ולבך רואה, והעת אתה רואה את הנסתר. 
¶ וראיתי כי רחצת את עצמך בנחל, טובל במים חיים; 
על כן, מפני שנולדת מחדש ממים ומאש, יצאת למלא את כל הצדקה. 
והעת, בגלל זה, לא תמות, ואתה טהור, והרוח ירדה עליך, כל עוד תרצה להיות קדוש ליהוה וללכת בתשובה לפני יהוה אלוהיך. 
על כן, הכן את עצמך כעת, כי יינתן לך ללבוש את גלימת הצדקה. 
¶ לפני ראשית בריאת העולם הזה הוא כתר יהוה, 
והאלוהים נתן לך דעת, מלפני ייסוד העולם הזה, 
ומפני זה, קיבלת חכמה מלפני בריאת העולם הזה. 
ובהיותך נולד מחדש, זהו היום הראשון של בריאתך, אשר בו קיבלת מחסד יהוה; 
ומפני שקיבלת מהחסד, ניתנה לך גבורה, וזהו היום השני של בריאתך. 
¶ וביום הראשון לפני בריאת העולם הזה הוכתרת בכתר נצח, וניתנו לך עיניים ימין ושמאל למען תראה; 
על כן, בשני הימים הראשונים של בריאתך, ניתנו לך ידיים, יד ימין לקבל בחסד אל עליון, והשמאלית לקבל את גבורת יהוה אלוהיך. 
ומתוך היכולת לתת ולקבל בצדקה, ביום השלישי של בריאתך, ניתנה לך חמלה לראות את תפארת בריאת יהוה, כי יהוה הוא הבורא. 
ותפארת זו, בריאת יה יהוה, אינה נותנת ואינה לוקחת, על כן היא לא ימין ולא שמאל על אותו עץ הצומח באמונה על לבך. 
¶ אך כדי לראות את מלוא הבריאה הזו, האלוהים ייתן לך רגליים ללכת בנתיב; 
על כן, ביום הרביעי של בריאה זו רגל ימינך נטועה בנצח למען תקבל מטוב הנתיב. 
ורגל שמאלך נטועה בביטולך ליהוה, למען כבוד אל עליון, כדי שתקבל כל אשר ליה עבורך, וזהו היום החמישי. 
¶ ויהי כך שביום השישי של בריאה זו, ניתן לכם היסוד ממש שבו יינעצו רגליכם בדרכן, לא פנימה ולא חוצה, לא ימינה ולא שמאלה, אלא ישירות אל אלוהים. 
וגם זה, ככתר יהוה וכתפארת בריאה זו, אינו ימינה ולא שמאלה על אותו העץ שזרעו צמח מדבר התורה שנשתל בליבך. 
על כן, הממלכה היא היום השביעי של בריאה זו, וגם היא אינה ימינה ולא שמאלה, כי היא על נתיב הבינה הישר הנסתר על ליבך. 
¶ והנה, זהו העץ אשר השתרש בתוכך, הנבקיע אל חיים נצחיים, 
וזאת בשל שקידתך, ואמונתך, ואורך רוחך עם דבר התורה, כי טיפחת אותו עד אשר השתרש בך. 
ופרי עץ החיים הנצחי יקר מכל, מתוק מעל כל מתוק, לבן מעל כל לבן, וטהור מעל כל טהור; 
על כן, אכלו ממנו בסבלנות ובאורך רוח, למען לא תרעבו ולא תצמאו עוד.

פרק 8

אדרת הצדקה

הערה: תרגום זה ניתן לצורכי מידע בלבד. הוא לא נבדק ולא אומת בידי מתרגם מוסמך, ואין לראות בו תרגום רשמי. 
ויהי כי יצא אלי המלאך חניאל, לאומרי: ביום ההוא אשר אני וצפורה הלכנו אל הר האלוהים, דבר אלינו יהוה, לאומרי: 
תודיעו זאת לגברים ונשים צדיקים, טהורים ונאמנים, אשר לבבם מאוחד, ובפיהם אין מרמה; 
אשר לא ישקרו בלשונם, ולא ירמו בשפתיהם; אשר לא יחטפו בידיהם ולא יתאוו בעיניהם; 
המרחקים מן הטומאה ומן הנידה, המקדשים את עצמם, ועושים כל אשר אני, יהוה אלוהיהם, מצווה אותם. 
ואמרו להם כי לא יטמאו את עצמם במתים, ולא ישכבו במקומות המתים, למען לא יטמאו ברוחות שינה. 
¶ ויהי כי פקדה אותי מגפה, כי היכן נמצאים כאלו? 
ועתה אני רואה כי אחד כמותו עומד לפניי כעת; על כן, היום הסר את גלימתך ותחקוק עליה את החותם, ובמרכזה תשים את הסימנים והסמלים. 
וכל אשר לימדך רזיאל הוא משמעות החותם, והוא חותם בין יהוה אלוהיך לבינך; כי אותו חותם הוא עצם הקרנות של יהוה. 
ומהי אם כן הקרנה זו? היא השפעת רוח הקודש, נשימתו ממש של אלוהים. 
¶ כאשר ברא יהוה אלוהים את העולם הזה, נשף אל עליון לתוכו הן דין והן רחמים, 
כי בהיותו כל יכול, ידע יהוה כי יהיו הן טוב והן רע, שכן חייב להיות ניגוד בכל הדברים: 
לולא היה כך, לא היו יכולים להיות חיים ולא מוות, קדושה ולא רשע, שחיתות ולא נצח. 
¶ ואני רואה שאתה, זנוק, הן פעלת והן נפעלת; 
לכן, אתה יודע את טעם המרירות של החטא והמוות, ואת הטעם המתוק של עץ החיים הצומח בלבך. 
על כן, דע גם כי יהוה אלוהים העניק לבני האדם את בחירתם, לפעול בעצמם; 
לכן, יהוה אלוהים נתן לך לבחור, כשם שנתן יהוה לאביך, אדם, ולאמך, חוה, לבחור בעצמכם בין טוב לרע. 
וכך היא בחירת בני האדם, וגינויו של העולם: 
בני האדם קיימים והיו לפני ראשית הבריאה הזו, וכשניתן האור, המוות חייב לבוא על אלו שאינם מקבלים את האור ההוא. 
¶ וכעת, אומר לך שדמות העץ ההוא תיחקק על גלימת הצדקה, עם שני סמלים המייצגים את העץ כפי שהוא נראה במבט למעלה אל השמיים, וכפי שהוא נראה במבט למטה אל הארץ. 
¶ וכעת, אני רואה שיש לך את עשבי הרוקח שהפכו למשחה הקדושה ההיא, כפי שצווים היו משה וציפורה; 
לכן, תשתמש בה כדי למשוח את גלימתך, כדי להקדישה ליהוה, ותצום בשבעת הימים הללו, 
¶ ולא תאכל בשר, ולא כל דבר הבא מנפש חיה, לא בשר, לא חלב, לא ביצים, לא דגים ולא דבש; 
אכן, אך תאכל את בשר הצמחים ולא תגע בדבר טמא. 
¶ ותרחץ בכל לילה, ותנטל את ידיך במלח שלוש פעמים ביום; פעם בבוקר, פעם בצהריים, ופעם בערב, בטרם תרחץ. 
ותשמור על טהרת מחשבותיך, ותדבר שלום עם כל מי שיחלוף בדרכך, ואני אשוב אליך בעיתו ואדריך אותך עוד. 
¶ ויהי כי צמתי, כפי שהונחיתי, והגיתי בתורה מדי יום, 
וכך למדתי מהדברים שנמסרו מפיה לאוזן, ומכתבי התורה על שמי הלילה. 
ובלימוד התורה ההיא, שנתן לנו יהוה אלוהינו, ברחמיו הגדולים, ובשפיעת אהבתו הגדולה עלינו, ראיתי כי אהיה אשר אהיה דיבר, ועל כן הכל הוא. 
לפיכך, אהיה אשר אהיה, הבורא, הוא המשפיע, ואנו הבריאה היא המקבלה: 
וזו היא ירידתו של יהוה אלוהים, 
ובחסדו ניתן לבני האדם הכוח הן לקבל מטובו של יהוה, והן להעניק רחמים לבריאה בשמו, למען לא נשא את שם יהוה לשוא. 
¶ ויהי אחרי ימים רבים, וחניאל שב ובא אלי, וישאל על גלימתי; 
ואני הצעתי להניח את גלימתי בידו, אך חניאל וידבר אלי לאמור: לא, כי קדושה היא; על כן הנח אותה שם לפני. 
על כן הסרתי אותה מעלי, והנחתי אותה לפניו. 
וילימדני את שימושה, וישלחני אל הכפר, כדי אל הכהן אלך, להקריב קרבן אשר אתן להאכיל את העניים והדלים. 
¶ ויהי כי פניתי צפונה, אל הכפר אשר ראיתי בדרך, ואני תהיתי: מה אתן לקרבן ליהוה? 
ואני פרשתי את אוהלי במדבר בדרך. 
¶ ויהי בעודי הולך בדרך, ומצאתי איל צעיר לכוד בדרך, כי סלעים נפלו עליו. 
וראיתי ואבחין כי אף על פי שנפלו הסלעים על השעיר, ראיתי כי עצמותיו לא נשברו, וכי ראוי הוא לקרבן; 
על כן קשרתי אותו ולקחתי אותו, האיל אשר נתן לי יהוה לקרבן, וקראתי למקום ההוא בית חיל יהוה.

ספר זנוק

פרק 9

הבזק של ברק

הערה: תרגום זה ניתן לצורכי מידע בלבד. הוא לא נבדק ולא אומת בידי מתרגם מוסמך, ואין לראות בו תרגום רשמי. 
ויהי כי בשבי למערה ההיא, ופגשתי איש ממקל מנשה אשר הקים את אוהלו במדבר ושמו ברק בן למן. 
וידבר אלי הקול לאמור: לך ודרש את האיש הזה. 
על כן הסרתי את גלימתי מפניו, למען אשמור על הקודש ושלא יראה את צדקתי. 
ויהי כי קרבתי אליו, למען אצטרף אליו למדורתו, ואמרתי: בשלום באתי, תהלה ליהוה אלוהינו ואלוהי אבותינו! 
¶ ועתה, בהיותו לבדו, לא דיבר ברק אלי, על כן דיברתי שוב, ואפילו בשבועה, כי אל יירא. 
ואשאל אותו מדוע ירד לבדו אל המדבר. 
¶ ויהי כי וידבר אלי לאמור: מדוע תטרידני בדבריך, אלא בוא ואכל, ומצא מנוחה עמי. 
ואיך תאמר כי אני איש לבדי במדבר; שהרי יהוה אלוהים עמנו? האם יש איש שבאמת הוא לבדו? 
על כן דיברתי אליו לאמור: אכבד להיות בנוכחותך, רק הרשה לי להגיש לך גם מלחמי, למען אשאל אותך מבלי להשיב דבר. 
¶ ויהי כי נתתי לו מן למאכל, אף אותו המן אשר אספתי מתוך אותה מערה. 
כי המלאך נתנו לי לשאת במסעי בעת ששלחני, והוא אינו כלה. 
¶ ויהי כי אכל האיש הזה, ברק, מן, ויתעורר ויתמה ויאמר: 
מה זה אשר תתן לי, כי כאשר אוכל ממנו, אזכר דברי התורה, האומרים: 
יהוה יתן לכם בערב בשר למאכל ובבקר לחם לשובע, כי שמע יהוה את תלונותיכם אשר תלונו עליו. 
¶ ויקרא לו ישראל מן; והוא כזרע כוסברה, לבן; וטעמו כקרקר דבש. 
¶ ויפתח ברק את פיו שוב ויאמר: ראיתי כי אתה איש של אל עליון; על כן, נדברה. 
¶ ואענה לו ואמר: על מה נדון? 
¶ ויענני ברק ויאמר: על התורה, למען נלמד שנינו לדעת את מצוותינו. 
¶ ואענה לו ואמר: האם יש לך את סוד חכמתו של יהוה, או את דעת יה, למען אלמדה? 
¶ וישב ברק זקוף ויפתח את פיו ויאמר: ראיתי כי ביקשת להסוות את גלימתך ממני; על כן, אני רואה את צדקתך. 
מאין באת, ולאן תלך; כי אני מבחין כי היית בנוכחות מלאכים; 
על כן, מסור לי כל אשר שמעת, והורני את הדעת אשר רכשת. 
¶ ויהי כי פתחתי את פי אליו, ומלא ברוח אלוהים, ואמרתי: 
דעת וחכמה הן כשני נרות, דומים בגובהם ובלהבתם; 
וכשנידלק אחד מהם הוא יאיר את החדר, אך כשנידלק השני, החדר יואר ביתר שאת. 
אך כשהלהבה תכבה בבוקר, אף על פי שאורם ייעלם מהחדר ויוחלף באור השמש, תריחו עדיין את העשן; 
על כן, כל ידעו את האור שהיה טוב, וכשתישק השמש, יוכלו הנרות להידלק, 
אך גם בחשכה, כשכבו הלהבות, ריחם יגלה לאלו המחפשים אותו והמודעים. 
נשמתי מוצאת עונג אז, אפילו בחשכת הלילה, כי ניחוח הנר שם, על כן אדע שהרוח תבוא עליי, ואדע. 
כי כאשר תישן הנפש, הרוח תעיר את נשמתי לנתיב אשר אור יהוה יישפך עליי ממרומים. 
¶ וברק הביט בי ויפלא, ויהרה על כך זמן מה. 
¶ ויהי אחרי זמן שפתח ברק את פיו וידבר אלי שוב, לאומר: 
כמה רב מספר אלה שאינם מתעניינים בדברים אלה, כי דעת העולם הזה מביאה מוות, אך דבר התורה מביא חיים. 
אני מתפלל שנפשי תתעורר, כשם שיהוה נשף באדם כדי שיחיו, כך אחיה גם אני; 
על כן באתי הנה, לקרוא את התורה בכוכבים, וכאן התפללתי שיהוה אלוהים ישלח עבד של יה כדי שאלמד את מצוותיי. 
אני חפץ לראות את אדם, כשהוא יושב עם חוה על כסאותיהם בגן, שמחים על כל אלה המוצאים תשובה ומבקשים להיות ישראל בלבם ויחדלו מלעשות רע לעיני יה. 
¶ כי אבי, למן, אמר: חלמתי חלום, ובחלומי כל הנשמות שלא חסר בהן צדק יהוה, וכל הנשמות שראו את רחמי יהוה; 
ואלה התאספו עם אדם וחוה לאחר שצעדו בדרך; 
ויהוה אלוהינו קיבל את זבחי כל אלה שבאו אליו בלב נשבר, שהיו שומעי תורה ומקיימי מצוותיהם. 
¶ ואחרי ששוחחתי עם ברק כל הלילה, ראיתי שהשמש עולה; על כן קמתי עמו, והלכתי עמו חזרה לבית אביו.

פרק 10

הבריאה

הערה: תרגום זה ניתן לצורכי מידע בלבד. הוא לא נבדק ולא אומת בידי מתרגם מוסמך, ואין לראות בו תרגום רשמי. 
ויהי בעודנו הולכים אל בית למן, וידבר אלי ברק בן למן לאמור: 
צדיק, אתה חכם; על כן אמור לי, כיצד יקרה שכל אדם ילמד את התורה? או שמא לא כולם נתונים ללמוד את הדבר? 
¶ ואני עניתי לו לאמור: אל תקרא לי צדיק, כי אני רק אדם עניו, ויהוה לבדו הוא הצדיק. 
אמת הוא שכל בני האדם יינתנו לדעת את התורה, שכן לולא כן, לא היו דבריה כתובים על שמי הלילה; 
אך לא כולם ידעו אותה, ולא כולם יבינו את חכמתה ואת סודותיה; על כן, רק אדם כסיל יאמר לאחיו: אינך יודע את התורה, 
וזאת משום שכל אחד יינתן לו סודותיה בעתה, כאשר תגלה את עצמה בפניהם, ולא לפי זמןם או לפי ספירת בני האדם. 
¶ יש חכמה אחת לראות, חכמה אחת לשמוע, וחכמה אחת לדעת את סודות יהוה אלוהים; 
אך יש סוד גדול עוד יותר, והוא השני: לדעת את עצמו. 
כי לדעת האדם מי הוא, כיצד נברא, מאין בא לפני ארץ זו, ולאן ילך— 
כולם יקבלו חשבון כזה על כך כאשר יעמדו לפני האלוהים. 
אך לדעת את לבו של אדם! 
זוהי תכלית התורה, ומדוע יהוה כתב אותה על שמי הלילה, ומדוע יהוה נתן אותה למשה באצבעו על לוחות הספיר. 
¶ כאשר יודע אדם את לבו, אז ידע את יהוה אלוהים ואת סודות כל הבריאה הזו; 
על כן, כל מי שיבקש את סודות ורזי התורה, היא תראה לו את האור שהוא יהוה אלוהינו, והיא תראה לו את השער לנשמתו: 
לדעת את מצוותיך ולקיים אותן, זהו צדק, אך מעשים טובים לבדם לא יהיו קרבן לישועה; בלבך ירים אותך יהוה למרומים. 
¶ אם יקרא אדם בתורה, ילך ויעשה; אם תחיה את הברית, אז תשמע את הקול ותקשיב, ותושיט עזרה לאחיך. 
¶ וברק שאל אותי, אומר: הו צדיק, האם זה מה שאבינו אברהם לימדנו על מה שהיה לפני הבריאה? 
¶ ואני עניתי לו, אומר: אין דבר לפני יה, אין דבר לפני יהוה, ואין דבר לפני האלוהים; על כן, לא יכול להיות דבר לפני הבריאה. 
כי כפי שאמר אברהם: מיכאל דיבר, אומר: נרד, כי יש שם מרחב. 
ולאן היו הולכים אילולא היה להם מרחב? 
¶ וכן לימדנו משה בתורה, אומר: והארץ הייתה ריקה, ותוהו מילא אותה; 
ויהוה גרם לחושך לעלות על פני התהום האינסופית; ורוח אלוהים ריחפה על פני נוכחות המים, 
ויהוה אמר: יהי בריאה; וכך החלה מלאכת הבריאה. 
¶ האם שני הדברים הללו אינם דוברי אמת? 
כי מדברי אבינו אברהם, בריאה זו הייתה תמיד שם, ואף מקולו של ידיד יהוה, משה, בריאה זו הייתה לפני הראשית. 
¶ וברק ענני, אומר: הו צדיק, אני מבין שמשה דיבר אמת, שכן לא לימדנו גם אבינו אברהם, אומר: 
ויהוה דיבר, אומר: נרד בראשית; והאלוהים נתן צורה לשמיים ולארץ. 
¶ ופתחתי את פי אל ברק ואמרתי: חסיד, אני רואה שזו אמת, אך ישנה סתירה, כי כיצד בראו יהוה והאלוהים את אשר כבר היה קיים? 
הנה, אספר זאת לך, כפי שאמר אבינו אברהם: 
יהוה היה עם יה בטרם ראשית, והם בראו את האלוהים, כפי שכתוב בתורה: 
בדעת ובחכמה ברא יהוה את האלוהים, ואת השמיים ואת הארץ. 
¶ וכך היה שיהוה דיבר, והאלוהים שמע, וכך נעשתה הבריאה הזו; על כן, כל הדברים נבראו על ידי יהוה אלוהים; 
ובלעדיו לא נברא דבר מכל אשר נברא, וכך נוצרו ארבעת העולמות על ידי דבר יהוה. 
¶ זה הדומה לאל מלא חכמה וחיים, אך היה אחר מלא עשן ומוות, והוא ביקש לברוא חושך ומריבה. 
אך יהוה יודע כל; על כן ידע יהוה כי יש להקריב קורבן כדי שהשמש, הירח והכוכבים ייוולדו. 
על כן, היה על יהוה לרדת מתחת לכל הדברים, וזאת כדי שהכל יהיה, ואם לא כן, אין כלום. 
¶ וידבר יהוה אל מיכאל לאמרו: תרד; וירד מיכאל, והדבר הזה הרגיז את האחר, וכן צריכה להיות התנגדות בכל הדברים. 
¶ ויאמר יהוה: ארד אני, ואהיה אני הקורבן ההוא, כדי שהשמש והירח והכוכבים ייוולדו. 
¶ ועתה אנו רואים כי דברי התורה, אשר נתנו לנו יהוה באמצעות עבדו משה, מלמדים אותנו, באומרם: 
והיה האדם לנפש חיה; כלומר: והיה האדם לרוח מדברת. 
¶ וכך היה שנפל אדם כדי שיהיו בני האדם, כפי שלימדנו אבינו אברהם: 
איך יוכל יהוה לחיות אם לא נולד מאישה כדי שיוכל למות ולהתחייה שוב? 
על כן, יהוה חייב תחילה להיות מחיה; וכך, באמצעותיו אהיה אני וזרעי מחויים, ונחיה. 
¶ וכך ייושע האדם, כשכל אחד עובר דרך ארבעת העולמות ומקבל את עשר הספירות של יהוה. 
¶ ומענה ברק ויאמר: הוי צדיק, אל תקרא לי נאמן, כי רק יהוה נאמן. 
אך אני מבקש ממך, מהי תכליתו של יהוה שעם ישראל יעלו קרבנות ויקיימו את המצוות אם הכל לשווא? 
למדוע אם כן ללמוד את דברי התורה, אשר נתנו לנו מיהוה למשה, ואשר עברו מדור לדור מפי אל אוזן, אם הדבר אינו נעים ליהוה? 
האם לימוד התורה אינו מביא את האדם לקיים את מצוותיו? 
ואם יקיים אדם את חובתו, האם הוא לא יהיה אהוב בכל הארץ, מבורך ביבול ובממון מהאלוהים שבמרומים? האם זו אינה ישועה? 
¶ ופתחתי את פי להשיבו, ואמרתי: חסיד, האם אינך רואה כי גם הרשע עשוי לשגשג בארץ בזכות אמונת הצדיקים? 
באר הרשע אינה מיבשת, וענן הגשם אינו פוסק כאשר הגשם עובר על אדמותיו; 
על כן, שכר העולם הזה עשוי לבוא ולהלך לצדיק ולרשע, לאיש הצדיק ולאיש הרשע, לאישה הנאמנה ולבעל הנואף; 
יה, ויהוה והאלוהים אינם משאי פנים.

פרק 11

חיי עולם

הערה: תרגום זה ניתן לצורכי מידע בלבד. הוא לא נבדק ולא אומת בידי מתרגם מוסמך, ואין לראות בו תרגום רשמי. 
וברק הרהר בזה זמן מה, ויהי כי פתח את פיו שוב, וידבר אלי לאמר: 
הו צדיק, מהם אם כן ארבעת העולמות אלה, וכיצד אדע עליהם? 
¶ וכך היה שדיברתי אליו לאמר: שמעני, חסיד, ואגלה לך רק את אשר דיברו מלאכי יהוה אלי: 
הראשון הוא הבינה האלוהית מטרם הראשית; על כן אין לו ראשית ואין לו סוף. 
השני הוא רוח הבריאה הזו, שבלעדיה אין חיים; על כן הוא כל אשר קדם לבריאת העולם הזה. 
השלישי הוא הצורה הגשמית של הבריאה הזו; על כן הוא כל אשר אתה רואה, נוגע, חומד ומרגיש בעולם הזה. 
הרביעי הוא הנשמה החיה כאשר נשף יהוה נשמת חיים עלינו; על כן עליה להיוולד מחדש. 
ויבוא עולם חמישי ואחרון, שבו כל ארבעת העולמות הם אחד; על כן הוא התיקון בעת שנתעורר לחיים נצחיים. 
¶ וברק דיבר אלי שוב, לאומרו: צדיק, מה פירושו להתעורר לחיי נצח? 
¶ ואני עניתי לו, לאומרו: הנה, הו חסיד, כך הדבר, בבריאה זו ישנם מים, רוח, אש ועפר; וכל אחד מאלו מרכיב את הבריאה הזו: 
העולם הראשון הוא כמים, כי התורה אומרת: רוח אלוהים מרחפת על פני המים. 
והעולם השני הוא כרוח, כי התורה אומרת: יהוה נשף באפי האדם נשמת חיים; והאם הרוח אינה נושבת כפי שהיא הולכת, חולפת כצל? 
והעולם השלישי הוא כעפר הארץ, כי התורה אומרת: ויהוה אלוהים לקח מעפר הארץ ונפח באדם נשמת חיים. 
והעולם הרביעי הוא כאש, כי התורה אומרת: בשר משה וציפורה הפך לאש. 
על כן חייב להיות שהאדם השלם, האדם המושלם, האדם עליון, יכיל את כל אלה; 
וזו אינה בריאה שבני האדם יכולים ליצור בעצמם; על כן, זו חייבת להיות מעשה ידיו של יהוה אלוהינו. 
¶ ופתח ברק את פיו שוב אלי, ויאמר: מה אם כן על הבריאה הזו, צדיק, אם אין לה התחלה ואין לה סוף? כיצד היא הבריאה? 
¶ ועניתי לו, למען ייפתחו אוזניו, ואמרתי: חסיד, האם אינך רואה כי הבריאה הזו היא יצירתו של יהוה, היסוד? 
כי יהוה אלוהים אינו רק מי שברא, אלא הוא הבורא, זה היוצר בצלמו, 
האם לא אומרת התורה: נעשה אדם בצלמנו? על כן, יהוה אלוהים, אל עליון, אל עולם ברא אותנו ויצר אותנו ממש בצלם האלוהים. 
¶ וכך קרה שבאופן זה המשכנו לדבר איש עם רעהו, פה לאוזן, עד שהגענו לבית למן.

פרק 12

בית למן

הערה: תרגום זה ניתן לצורכי מידע בלבד. הוא לא נבדק ולא אומת בידי מתרגם מוסמך, ואין לראות בו תרגום רשמי. 
ויהי כי נסענו אל בית למן, ושם קיבל למן את בנו, ונשק לו על לחיו, 
והיה כי ראה למן שבנו שב אליו בשלום, וישאל את ברק, אומר: מי זה? 
ויענה ברק לאביו ויאמר: אבי, זהו זנוק הצדיק, ממנו רכשתי חכמה רבה! 
¶ ואני עניתי למן ואמרתי: אדוני, עבדך אני; אך אל תקרא לי צדיק, כי אני רק אדם עני, ויהוה לבדו הוא הצדיק. 
¶ ויענני למן ויאמר: היטב נאמר; על כן, אל תקרא לי אדון, כי יהוה לבדו מולך, יושב על כס קדשתו. 
¶ וברק, בחיפזונו, דיבר אל אביו ויאמר: שמע את זנוק, אבי; כי הוא חכם בחכמת אל עולם! 
¶ ויהי כי למן הביא אותנו אל ביתו, והגיש לנו לחם ויין; ואז הוא דיבר אלי ושאל: 
אמור לי נא, מהי חכמת אל עולם, וכיצד ידעתה? 
¶ ועניתי לו ואמרתי: אדוני, אני עבדך, אדבר זאת לפניך, כפי שאני מבין אותה; 
אך אני איש פשוט, על כן אבקשך, חנני על דלות לשוני. 
¶ ומדבר ברוח שהייתה עליי, דיברתי ואמרתי: התורה מלמדת אותנו: 
בדעת ובחכמה ברא יהוה את האלוהים, ואת השמיים ואת הארץ. 
על כן, החכמה הראשונה היא זו: לדעת את יהוה אלוהים, ולידע את יהוה הוא לאהוב את יהוה אלוהינו, בלב אחד, ובנפש אחת, ובשלמות אחת. 
וחכמה זו היא האהבה השלמה; כן, זוהי אהבה שאינה משתנה, אלא שוהה עמנו, כי כך אוהב אותנו אלוהים שדי, בריאתו. 
¶ והתורה מלמדת אותנו: ואהבת לרעך כמוך; אני יהוה אלוהיך. 
על כן, כל זה, הבריאה, היא רענו; אם נאהב את הבורא, אזי נראה אהבה זו באהבתנו לבריאה זו. 
וחכמה זו היא הידיעה השלמה של הבורא והבריאה; כי איך יוכל איש לקחת אישה אלמנה ואהוב אותה, אך לא לאהוב את ילדיה? 
לכן, אם ישראל יאהב את יהוה אלוהינו, אזי נאהב את כל בריאתו. 
¶ והתורה מלמדת אותנו: יקוו המים שמתחת לשמיים אל מקום אחד. 
על כן, כשם שכל ישראל ניתנו מרחמי יהוה אלוהים, כך נהיה אנחנו ישראל אחד; 
כי התורה אומרת גם: שמע ישראל: יהוה אלוהינו; יהוה אחד. 
על כן, אם יהוה הוא אחד, אזי גם ישראל חייבת להיות אחת, כי ישראל היא בריאתו של יהוה אלוהינו, שרוח הקודש והשכינה יהיו עלינו. 
וזו החכמה היא החכמה השלמה, שנראה את אחדות כל הדברים שיהוה אלוהים ברא. 
¶ והתורה מלמדת אותנו: ויהוה אלוהים הציע לעם תשובה, לאומרו: מכל עץ הגן תוכל לאכול בחופשיות. 
על כן, תשובה ניתנה לנו מההתחלה; לכן, כאשר נדע להבדיל בין טוב לרע, נעשה את הטוב. 
וחכמה זו היא רחמיו השלמים של יהוה, כי אל עליון הראה לנו ללכת בדרך. 
¶ והתורה מלמדת אותנו: בקריאה לאהיה אשר אהיה, קיבל משה גבורה. 
על כן אנו רואים שבדין אשר שפט משה, כך נשפט גם הוא; 
ודינו של משה לא היה להוציא את אחיו, אלא להוציא את יריב הספק מתוך עצמו. 
ואני אומר לכם כעת: שכשאיש יודע את אחדות יהוה אלוהים, הוא יודע את אחדות הבריאה הזו ומבין באמת את מצוותיו; 
כי התורה מלמדת אותנו אמת, באומרה: שמע ישראל: יהוה אלוהינו; יהוה אחד. 
וחכמה זו היא הדין השלם, שאיננו שופטים אלא בצדקה, כלומר, אנו שופטים רק את מעשיינו ואת פעולותינו. 
¶ והתורה מלמדת אותנו: ויהוה יכרת ברית עם ישראל, בברית מילת הלב, וזו תהיה הברית בין יהוה לישראל לכל דורותיהם. 
כאשר הלב ניקב, זוהי לידת נשמה ואנו נולדים מחדש; ואם בני האדם לא נולדים מחדש, לא נוכל לרשת את מלכות השמיים; 
וזאת משום שכאשר בני האדם נולדים מחדש, הארץ נרפאת, פה מעט ושם מעט, עד שכל יהיה כפי שהיה בראשית. 
וכך בני האדם הופכים לבריות חדשות, שכאלה נולדו לרשת את מלכות יה, שהיא נחלתנו. 
על כן אנו רואים שבזה מקיימת ישראל את מצוותיה, ומביאה מעשי צדקה שלמים, העולים על כל תפארת. 
¶ והתורה מלמדת אותנו: ויברך אותם יהוה ויאמר להם: פרו ורבו ומלאו את הארץ. 
על כן, ראוי שנגביר את רצוננו לצדקה, בהיותנו בריאת יהוה אלוהים, 
המשתנים ממצב בשרי ונפול למצב של צדקה, גאולים על ידי יהוה, והופכים לבניו ובנותיו. 
והעת, האם אין זה שכרנו הנצחי, לשבת עם האלוהים ואל עולם בשמיים? 
ואם הארץ והשמיים יהיו אחד, אזי הבריאה שלמה. 
אך אנו רואים כי השמיים והארץ אינם אחד; על כן, זהו רצונו של אל עולם שהוא אל עליון, שכל ההולכים בתשובה ילמדו את אחיהם, 
על כן, הנה חכמה; אך אין זו חכמה שבי, אלא חכמה באלוהים שדאי, הוא אל עולם. 
¶ והעת, אני אומר לכם: החכמה הנסתרת היא זו: כאשר אנו משרתים את אחינו, אנו משרתים את אלוהינו; על כן, אל תבקשו ללמד את אחיכם בחמה, אלא בשירות ובאהבה. 
על כן, התהילה הנצחית שנתן יהוה אלוהים לבני האדם היא לנטוע את רגליכם בביטחון על היסוד הזה; כי זו היא המלכות.

פרק 13

לא לטעום את המוות

הערה: תרגום זה ניתן לצורכי מידע בלבד. הוא לא נבדק ולא אומת בידי מתרגם מוסמך, ואין לראות בו תרגום רשמי. 
ויהי אחרי כן, ולמן דיבר אלי בליבו, לאמרו: 
צדיק, באמת הלכת עם מלאכי יהוה, כי אתה מדבר כבעל דעת. 
¶ ואני דיברתי אליו בפי, לאמרו: אל תקרא לי צדיק, כי רק יהוה אלוהים הוא צדיק. 
¶ ואז דיברתי אל למן ואל ברק בן למן, בליבי, לאמרו: 
אגלה לכם את דברי המלאכים אלי, למען תלמדו את עמכם; 
וכל אשר ילמדו את הדברים האלה, להבינם, ידעו את התורה ויורו אותה, ולא ייראו ממות, ואלו לא יטעמו את המוות. 
¶ והנה האמת: אין דבר נסתר מבני האדם, כי יהוה אלוהים כתב את תורתו ברקיע הלילה; 
אך בני האדם הם העוצמים את עיניהם מפני תורתו של יהוה אלוהינו. 
בני האדם אינם יכולים לראות בעיניהם, ולא לשמוע באוזניהם, ולא לדעת את אשר בידם, 
ומדוע זה? מפני שהם רואים רק את עצמם בכל הדברים ולא את הבורא. 
¶ אם רק יקשיבו בני האדם בלבם, אפילו הסלעים והעצים ילמדו אותנו! 
ואולם בני האדם בונים בית על ארץ שאינה שלהם, 
ואנו זורעים שדות שאינם שלנו, 
ואנו נושאים את החרב כדי לקחת או להגן על מה ששייך לבורא; 
על כן, אל תדאג מה תעשה, מה תאכל, או מה תלבש, כי יהוה אלוהים נתן לכם את כל הדברים. 
¶ אל תשלח ידך בחיפוש אחר עוד, אלא תן בנדיבות מכל אשר נתן לך יהוה, ואל תדאג כי אל עליון משגיח, כי יהוה הוא אל ראי. 
ואם יש בכם תקווה, התקווה הזו תגלה לכם את רצונו של יהוה, אלוהינו; 
וכאשר תדעו את רצונו של אלוהים שדאי, אז כאשר תאמרו: עלה ממקומו, הבריאה הזו תשמע ובשם יהוה הבורא תציית. 
¶ ויהי כי המשכתי לדבר אל למן ואל ברק בן למן, באותו אופן כל היום וכל הלילה ואפילו עד היום הבא.

פרק 14

כהונת החיים וכהונת חיי הנצח

הערה: תרגום זה ניתן לצורכי מידע בלבד. הוא לא נבדק ולא אומת בידי מתרגם מוסמך, ואין לראות בו תרגום רשמי. 
ויהי כי כשסיימנו לעיין בדברי יהוה אלוהים, חפצו למן וברק בן למן להטהר במים חיים למלא את כל הצדקה. 
על כן, הבאתים אל נחל זורם, ושם אמרתי אליהם לאמור: 
אם תהיו חפצים להתאבל עם המתאבלים, ולנחם את הזקוקים לנחמה, ולשאת את עול הזולת כדי שיהיה קל, 
אזי אכן תהיו חפצים לבוא אל עדת יהוה, להיקרא ישראל. 
¶ ויהי כי למן וברק בן למן דיברו אלי לאמור: זהו רצון לבנו. 
וכך היה כי הבאתים אל המים לרחצם. 
ולפני רחיצת למן, התפללתי אל אל עליון לאמור: בסמכות שניתנה לי מאלוהים שדאי, אני מטהר אותך בשם יהוה אלוהים, למען תהיה טהור לחיי נצח. 
וכך היה כי הבאתי את ברק בן למן אל המים ורחצתי אותו כן גם, למען יהיה טהור גם הוא. 
¶ ויהי כי אחרי שעלינו מן המים, ושאלני למן לאמרו: מה זה אשר ניתן לך מיהוה אשר תדבר את הדברים האלה? 
¶ ואני עניתי לו לאמרו: התורה, אשר ניתנה לנו ממשה, מפה לאוזן, מלמדת אותנו לאמרה: 
שתי כהונות הן: כהונת חיי נצח, וכהונת חיים; 
וכך הדבר, שבכהונת חיי נצח ישנם שני סדרים; והם סדר התלמידים וסדר הכוהנים והכוהנות. 
¶ ומבין התלמידים ישנן ארבע מעלות; ומעלת המחוקק היא המעלה הראשונה, 
ואלה הם התלמיד, והנביא, והחוזה, והמגלה את רצון יהוה אלוהיכם, ויודע השפות. 
וישנו מי שנקרא למעלה הראשונה הזו, אשר נותן את תורת אלוהים ממש מפיו. 
¶ וישנו אחר הנקרא למעלה השנייה, להיות יועץ למשנהו; והם נביא, חוזה ושר: 
ואת זה אנו רואים במשה המחוקק ובצפורה היועצת; הוא המעלה הראשונה והיא השנייה; והם אחד, כשם שיהוה אחד. 
¶ ושל הציר היא הדרגה השלישית; ואלה הם התלמידים, וממנם יהיו שנים עשר; 
והם יהיו תלמידים וצירים לנכרים, ומורים בכל מקום אשר ישלחם המחוקק. 
וראינו כי משה קרא לשנים עשר גברים ושתים עשרה נשים, אחד מכל שבט. 
¶ ושל המוסר היא הדרגה הרביעית, זו של המבשר; ואלה הם שבעה תלמידים, וצירים של ישראל, אל מקומות אשר יישלחו. 
¶ ומתוך הכהנים והכוהנות של סדר זה, ישנן שתי דרגות; זו של כוהנים גדולים וכוהנת גדולה היא הראשונה, וזו של הזקן היא הדרגה השנייה. 
וידוע לנו כי משה קרא לגברים ונשים מכל השבטים לאלה, 
ואנו לובשים את הציציות כדי להראות כי ישראל היא גוי של מלכים ומלכות, וכהנים וכוהנות; 
על כן, יודעים אנו כי הלוויים ממלאים את תפקידם ליהוה, וכי האלהים קורא לאחרים מהשבטים, שכן האם איננו כולנו ישראל? 
¶ ומשה לימדנו בדבר התורה, לאומרו: והלויים ישרתו בכהונת החיים; 
ובכהונת החיים ההיא ישנם שלושה; של הכהנים והכוהנות, ושל המורים, ושל השמשים. 
ושל השמשים יהיו שלוש דרגות, ושל המורים יהיו חמש דרגות; ושל הכהנים והכוהנות יהיו שתי דרגות. 
¶ ויהיה כהן ראש מבין הכהנים של כהונת החיים, ותהיה כוהנת ראש מבין הכהנות של כהונת החיים, 
ויהיו גם כהן גדול ראשון ושני וכוהנת גדולה ראשונה ושנייה; 
ומנהיג לכל משמרת כהנים ולכל משמרת כוהנות, וזאת לכל מקדש ברחבי הארץ, ברגע שיוקם. 
וכהונה זו תחולק לקבוצות, על פי מהות תפקידיהם; 
ויהיו אלו המופרשים במספר המשמרות, להדריך ולהנחות אותם במצוות משמרתם. 
¶ ואלו הן דברי משה, אשר ניתנו לנו על ידי התורה מפיו לאוזנינו, עד היום הזה. 
על כן, כאשר תשאלו אותי: מהו זה אשר ניתן לך מיהוה אשר תדבר דברים אלו? 
דעו נא כי זוהי כהונת חיי נצח שיהוה העניק לי, בידי מלאכיו, כי בידי יהוה אלוהים נתונים כל המפתחות מאת יה; 
לכן, אני מאלו הנקראים בסדר יה, ואכן, על פי סדר בנו. 
¶ ויהי כי הנחתי את ידיי על למן וברק בן למן, והעברתי את אותם המפתחות, בחוכמת יהוה ולמטרה חכמה עבור יהוה. 
ואז למן וברק בן למן שבו אל המים החיים ורחצו זה את זה באותו אופן שבו רחצתי אותם לניקיון.

פרק 15

חזון זנוק

הערה: תרגום זה ניתן לצורכי מידע בלבד. הוא לא נבדק ולא אומת בידי מתרגם מוסמך, ואין לראות בו תרגום רשמי. 
ויהי שברק שאל אותי על מלחמות עם ישראל, כי ישראל ויהודה אינם אחד, ויאמר: 
האם זהו הקץ? וכיצד יהיה שבא הקץ? 
¶ ויהי ששחכתי לפני יהוה אלוהים בתפילה, וכשפתחתי את עיניי, הייתי בחזון. 
¶ ובאחרית הימים ראיתי צבא גדול שהפיל מעצמה זרה, כדי שיוכרז שלום בכל הארץ; 
כי באחרית הימים, אחרי שיבוא היחד יחיד אחד, כי היחד הוא משיח העולם עצמו, מלא חסד ואמת לעולמי עולמים; 
וראיתי כי אחרי שהיחד בא, נאסר על הלוויים להקריב דם, אלא אם כן יהיה זה למען הבשר להאכיל את העניים; 
כי היחד, שהוא משיח העולם, יהיה זבח הדם האחרון, וברית אברהם תזכר שוב, זו של הלב הנשבר והרוח הנשפכת. 
¶ וראיתי שכששבר אותו צבא אדיר את כבלי מדכאיהם, הם זעקו אל העם, ואמרו: 
לכו לדרככם! שובו אל בתיכם! ואנו נהיה הגנתכם; על כן, אל תיראו! 
וראיתי שהעם הלכו לדרכם, והסתמכו על עוצמתו של אותו צבא אדיר שעמד בשם יהוה אלוהים, ולא דאגו. 
¶ וראיתי בחזוני כי קרה שהצבאות סגרו את המקדשים ולא הרשו לעם להיכנס, כפי שהלוויים כיום אינם מרשים לבני ישראל להיכנס. 
אך הנה! ראיתי כי בגלל אותו זבח גדול ונצחי של היחד, קרא יהוה את כל ישראל אל ביתו, ושם ברכם יהוה; 
ואולם אותו צבא לא הרשה לעם להיכנס למקדשי יהוה, אף על פי שהם עם ישראל; 
ואכן, ורק את אלו שהיו נאמנים לאותו צבא גדול הרשו להם לעבור בשערים. 
¶ אך אני הייתי בחזון; על כן, לא יכלו למנוע ממני להיכנס למקדשיהם, וראיתי, ואני יודע. 
והנה, ראיתי ששם באותם מקדשים, הקריבו את דם העגלים, והעזים, והאילים, ועופי השמיים ליהוה, והעם לא ידע זאת. 
¶ ויהוה אלוהים לא רצה; על כן, קרא יהוה לחוזיו, לנביאיו ולנביאותיו. 
¶ ודברו אלו אל העם, לאמר: ראו כעת, הו עם ישראל! 
צבאות גיבורים אלו מגינים על גבולותינו ביד חזקה ואדירה, אך הם אינם עובדים את יהוה, אלוהינו. 
ויהוה זעק אלינו, לאמר: היכן הם נותנים צדקה לעניים? היכן הם מבקשים לאחד את ישראלי, אמר יהוה? 
בדרך זו הם דוחים את קורבני, ודם היחד יחיד אחד נשפך לשווא, 
כי אלו מקריבים את דם בהמות השדה ועופות השמיים, ובכך נושאים את שמי לשווא, אמר יהוה. 
¶ האם לא אמרתי: וזבחיכם ועולותיכם יבטלו, כי לא אקבל איש מזבחיכם ומעולותיכם; 
כי אם תקריבו לי קורבן לב נשבר ורוח נשברה; כי הנה, בי תבוא הגאולה, ובי השלימה תורת משה; 
על כן, כל ההולך בתשובה, לבוא אלי כילד קטן, אותם אקבל; כי שלכאלו היא מלכות יה. 
הנה, למענם מסרתי את נפשי והשבתי אותה; על כן, שובו ובואו אלי, כל קצוות הארץ, ותיושעו. 
¶ ואשאל, לאמר: מה זה? 
¶ וראיתי את מלאך יהוה לפני, והראני את יחד יחיד אחד; 
כי כאשר יפסע על הארץ הזו, יאכיל את העניים, וירפא את החולים, ויקים את המתים, 
ועוד דברים רבים יעשה בבואו לארץ הזו, כה רבים שאיני יכול לכתוב את כולם. 
¶ וראיתיו, את יחד יחיד אחד; ואנשים באו לקחתו, ושאולתי שוב, לאמר: מה זה? 
¶ ומלאך יהוה ענני, לאמר: הנה, אלוהי אברהם, ואלוהי יצחק, ואלוהי יעקב, מסלם את עצמו כבן אדם לידי רשעים. 
וראיתי והנה כי איש זה נלקח להיות מורם. 
¶ וראיתי כי יהוה אלוהים יפקוד בוודאי את כל בית ישראל ביום ההוא, 
חלקם בקולו בגלל צדקתם, לשמחתם הגדולה ולישועתם, ואחרים ברעמים ובברקים של כוחו. 
כן, ובסערה, ובאש, ובעשן, ואד חושך, ובפתיחת הארץ, ובהרים שיורמו מעלה. 
¶ ואלה אשר בירושלים, יוכו על ידי כל העמים; 
וזאת משום שצלבו את אלוהי ישראל והסיטו את לבם, דוחים אותות ומופתים, ואת הגבורה והכבוד של אלוהי ישראל; 
¶ וכעת, משום שהסיטו את לבם ובזו את קדוש ישראל, ינדדו בבשר ויבדו, ויהיו לשריקה וללעג, ויהיו שנואים בקרב כל הגויים. 
ואולם, כשיבוא היום שבו לא יסיטו עוד את לבם נגד קדוש ישראל, אז יזכור יהוה את הבריתות אשר כרת עם אבותיהם; 
אכן, וכל הארץ תראה את ישועת יהוה, וכל גוי, שבט, לשון ועם יתברכו. 
¶ על כן, אני יודע כי המשיח, אותו יחד יחיד אחד, יבוא בקרב בני האדם, 
כדי לשאת על עצמו את פשעי עמו, וכי יכפר על חטאי העולם; כי ראיתי זאת. 
ושאלתי בלבבי, לאמרי: מה יהיה אם כן עם עם יהודה ועמה, האם יהוה אלוהינו ישכח את בריתו עמה? 
¶ ומלאך יהוה דבר אלי, לאומרו: מי הוא העבד הגדול יותר, אלה המשרתים את אדונם למען שכרם, או אלה העושים את הנדרש מהם כי הן מצוותיהם? 
במילים אחרות: מי הוא העבד הגדול יותר, אלה המשרתים את אדונם למען השכר, או העבד המשרת כדי שיעשה הדבר בצדק? 
הנה, אני אומר לכם: אלה העושים את הנדרש מהם למען הברית, לא יקבלו אלא את שכר הברית, 
אך אלה המקימים את מצוותיהם משום שמלכות השמיים נולדה בתוכם, אליהם יבוא השכר האמיתי: 
כי כבוד השמיים באמת שייך להם, ואיש לא יוכל לקחת מהם את בכורתם, 
וגדולה תהיה נחלתם, כי יינתן להם כל אשר ליה יהוה. 
¶ על כן, אל תדאגו, כי יהוה ישגיח תמיד על ישראלו. 
אף על פי שהעולם יבזה אותם, אך יהוה אלוהים לא ישכח את ישראלו, והעולם יראה את האהבה שיש ליהוה לעמו.

פרק 16

חזון זנוק, המשכו.

הערה: תרגום זה ניתן לצורכי מידע בלבד. הוא לא נבדק ולא אומת בידי מתרגם מוסמך, ואין לראות בו תרגום רשמי. 
ועתה, לאחר שניתנה לי בינה בדברים אלה, נלקחתי שוב בחזון אל אחרית הימים. 
וראיתי כי עם יהוה אלוהים, אלה אשר יהיו ישראל, מצאו שלום בלבם עד כדי כך שזרועם החזקה של אלה שהפילו את המדכאים הראשונים הוכנעו הם עצמם; והם נסו מפני ישראל. 
ולא נלחמו בנשק ולא בכלים, אלא חיו בשלום כזה שכל אשר נשלחו להילחם בהם הומרו בעוצמת קול לבם; 
כי אלה לא התמקדו בדבריהם, אלא במעשיהם, ומעשיהם היו מעשיהם של אל עולם ואל אלוהיכם, כלומר, כל-היכולים. 
¶ ואף על פי שהמלחמה נמשכה מסביב לציון, איש לא העז להתעמת עם ציון, כי היא הייתה ישראל בלבה ופחד בני אדם לא היה בה. 
וכל צבאות אשר העזו להילחם נגד ציון רק ראו את אנשיהם משליכים את כלי מלחמתם ובורחים, נסים אל ציון; 
על כן, זרועו החזקה של בני האדם לימדה את עמה נגד ציון ואמרה להם: 
מי היא ציון? ברחו! כי איש לא ימצא אותה! ואלו שימצאו ייבלעו בעורמותיה. 
וזה גרם לעם לירא, אך אלו שביקשו את ישראל, אלה ראיתי כי הקול הביאם אל ציון. 
¶ וגם אם ישראל נשברו ונתפזרו, ראיתי כי יהוה שיבם כולם הביתה ביחד יחיד אחד, המשיח עצמו של השמיים והארץ. 
וראיתי כי כל מלחמות בני האדם נמסו מעיניי, ובמקומן ראיתי שמיים חדשים וארץ חדשה. 
¶ וציון השמיים ירדה והייתה אחת עם הארץ, וירושלים החדשה, עיר השלום, גישרה בין הבריאה לבוראה, ולא יבדו עוד לעולם. 
ואל עולם, היושב על כיסאו, הביט בעיני כלתו ויאמר: כל הדברים נעשו חדשים! 
¶ ושערי עיר ציון, אותה ירושלים החדשה, היו פתוחים תמיד, והשערים לא נסגרו מערב עד בוקר, ולא מבוקר עד ערב, 
וכל אלו שחפצו להיכנס זרמו פנימה בחופשיות, כי הטמאים לא חפצו בכך, שכן יראו מאוד. 
¶ ואז שאלתי את מלאך יהוה לאמרי: מה זה? 
¶ ומלאך יהוה ענני לאמרי: הנה, מראשית נלמדה התורה לבני האדם, ולכל אלה שחשו בנשימת האלוהים, להיות שומעי הקול ועושי הדבר גם כן, ניתנת להם נשמת התורה. 
אך נשמת התורה ניתנת רק לאלה המחפשים אותה, כי היא אינה נסתרת אך חייבת להיגלות למען פשטותה; 
כי נשמת בני האדם חפצה בפשטות כדי שילמדו את דברי יהוה, ובדרך זו פועל יהוה אלוהים בקרב בני האדם. 
ופשטות נשמת נשמת התורה כתובה בדברי התורה, 
והדבר מועבר מפה לאוזן לכל אלה שיש להם אוזניים לשמוע, וכתוב על שמי הלילה לכל אלה שיש להם עיניים לראות. 
¶ כל הבריאה היא בבני האדם; הבריאה ונשימת יהוה גם כן בבני האדם, אם יבקשו לחיות; 
לכן, מה שאיש יעשה לרעהו הוא עושה לעצמו, והמתנה שאישה נותנת לרעותה היא נותנת לעצמה. 
על כן, דעו כי כאשר אדם שופט אחר, הוא שופט רק את עצמו; 
לכן, שפטו רק בצדקה, שהיא לשפוט רק כדי להתטהר בעצמכם ביהוה אלוהים. 
¶ ובעודי מדבר אל מלאך יהוה בליבי, אמרתי: מה זה? ומה הקשר בין זה לבין מה שאל עולם האיר לי? 
¶ ויעניני מלאך יהוה ויאמר: הנה, באחרית הימים יבוא התיקון, 
ויהיה זה תיקון כל הדברים, וזהו אשר ראית לנגד עיניך. 
והתיקון הוא כזה: בראשית ביקש האדם לכפות את רצונו על האלוהים, 
אך האדם נברא בצלם האלוהים, ולא האלוהים בצלם האדם; 
על כן, מעשי האדם הנעשים למען ישועה שניתנה בחינם בברית, הם לשוא; 
אך אהבת יהוה אלוהים הנתונה בתורה, לכל הלומדים את מצוותיה והשומרים אותן, לאלה יינתן לשתות ממי החיים של חיי נצח. 
ובתיקון ישראל יזרח אור המשיח לרפא זאת, את בריאת יהוה; 
ואז כל השבור יתוקן, והשממות ייבנו מחדש, וחורבות הארץ יהפכו לגן; כן, ארץ זו תהיה שוב עדן.

פרק 17

נישואי זנוק ושרה

הערה: תרגום זה ניתן לצורכי מידע בלבד. הוא לא נבדק ולא אומת בידי מתרגם מוסמך, ואין לראות בו תרגום רשמי. 
ויהי כי ראיתי את בת למן ואת אחות ברק, כי זוהר יופיה האיר כמאור השמש, ועיניה כבשו אותי עד אשר חפצתי לקחתה לאשתי. 
ולמן בן זנוס ראה אותי מביט בסרה, וימסורה לי לאשתי, ונתתי לה להחזיק בי על מנת שאהיה לה לבעל. 
¶ ויהי כי ילדה לי ארבעה בנים, וקראה לשמם יוסף, וזנוך, ויעקב, ואת הצעיר מבנינו קראה לו זנוס. 
וכן ילדה לי שתי בנות, ואת הראשונה קראה מחלה, ואת השנייה קראה רחל על שם אמנו, האהובה מנשיי אבינו יעקב. 
ויוסף היה בכורנו, ורחל הצעירה מזרענו, ובירכתי אותם והקדשתי אותם. 
וכן בירכתי את אשתי והקדשתי אותה, כהנת גדולה ליהוה אל עליון, והקול נתן לה שם חדש, ליאורה. 
¶ ויהי אחרי ששכנתי עמהם בבית למן, ושירתי אותו עשר שנים, בא אלי מלאך יהוה, וחפץ כי אשוב אל המערה ההיא. 
¶ ויהי בעודנו בדרך, והקול דיבר אלי, ונעצרנו אצל סוחרים בעודם נחים במדבר בדרכיהם. 
ודיברתי אל ליאורה, והיא ידעה והבינה, כי ידעה את דרכי יהוה אלהינו. 
ואחזתי בידה, והנחתי אותה בידו של אותו הסוחר, ואמרתי לו: הנה, אתה אחי, והיא אשתך, ואלה ילדיך; על כן יש לשמור את התורה, 
כי אמר משה: ואם יגורו אחים יחד ואחד מהם ימות בלי בן, אשת המת לא תצא אל זר; אלא יבוא אליה אח בעלה, ויקחה לו לאשה, וימלא את חובת אח בעלה עבורה. 
ועתה, גם אתה מזרע יוסף; על כן אתה אחי, ואני, אני לא אחיה; על כן, הנה אחי, זו אשתך ואלה ילדיך. 
¶ ויהי כי נשבע שבועה לי לשמור אותם ולשמשם כל ימי חייו, 
וכל אשר לו יינתן להם, כי אשתו הייתה עקרה ולא היה להם זרע, והם עמדו לפני האלוהים, כמעשה אבינו אברהם ואמנו שרה, בבקשת יורשים. 
ומלאך יהוה דיבר אליהם בחלום, לאמור כי אל עולם הכין לו זרע, וכי הם יינתנו לו במדבר; 
על כן, ביום הזה דברי יהוה אלוהים נעשו, והוא שמח כי בקשתו נענתה. 
ויהי כי שבתי אל המערה ההיא כאיש בודד, יודע את גורלי.

פרק 18

המסע אל המערה

הערה: תרגום זה ניתן לצורכי מידע בלבד. הוא לא נבדק ולא אומת בידי מתרגם מוסמך, ואין לראות בו תרגום רשמי. 
ויהי בעודי ממשיך במסעי חזרה אל המערה ההיא, הייתי לבדי. 
¶ ויהי בעודי הולך, לא הייתי עוד לבדי, כי אחד שנראה לי כאיש הלך לצדי, להפתותני; 
ובעודנו הולכים, וידבר אלי לאמרו: הנה בני, זנוק, אל תירא ממות, כי בי, אם תחפוץ בכך, תחיה לנצח. 
ולא דיברתי אליו, כי ראיתי אותו כפי שהיה, וידעתי כי לא איש היה. 
¶ וידבר אלי שוב לאמרו: האם תאווה למות אם כן? 
¶ ואפתי פי לדבר בעניין זה, ואמרתי: אין אני חפץ בדבר יותר מרצונו של יהוה אלוהיי. 
¶ וידבר אלי שוב לאמרו: האם אינך יודע כי אני בוראך? 
אני הוא אשר ברא כל הדברים, לא יהוה ולא האלוהים, ואני הוא אשר נתתי דעת לאביך אדם ולאמך חווה, כי אני בוראך: 
ונתתיו להם, פרי העץ ההוא למאכל; על כן, האם לא אני בראתים? 
ובדעת ההיא, האם איני החכמה? ובידיהם ממש של אבותיך ואימותיך, האם לא בראתי את העולם הזה? 
¶ ופתחתי את פי שוב אליו, ואמרתי: עמדתי בשכינה, והיא מעבר לאורך, 
ונלמדתי על ידי האלוהים ומלאכי אל עולם; על כן, אני יודע שאינך הבורא: לך מאחוריי, המאשים! 
אך הוא לא סר, אלא המשיך לדבר, ואמר: אתה מדבר על האלוהים, אך אני הוא שעשה את אבך אדם ואת אמך חוה לאלים: 
הנה, אותו אל רשע, יהוה; הוא מרד בי, ואמר: אני הבורא, ואני אושיע אותם! 
אך הוא נתן לך בשר, ואני, אני אשיבך לרוח, ממנה באת. 
¶ ודיברתי שוב אליו, ואמרתי: בשל יהוה, אלוהיי, והיחד יחיד אחד נשמתי נולדה בתוכי, 
ואני אשר חי תמיד לא אמות לעולם, והגוף הזה ישוחזר שוב כאשר הוא יבוא בבשר, וימות על העץ ההוא, ויקום שוב כדי שגם אני אקום שוב; 
על כן, כשם שחייתי מעולם ועד, כך גם אקום אחריו ואקבל שוב את הבשר הזה, 
מהמתכלה אל הבלתי-מתכלה, לא למות עוד לעולם, ואתפוס את מקומי לצדו. 
ותחת צל כנפיו, הגויים ימצאו שלום באורו. 
¶ וכך היה שסמיאזה דיבר שוב, ואמר אלי: וכיצד הוקדש המשיח הזה? 
ומדוע יישלח לעולם הזה? ומי הם אלוהיו? ולאיזו ממלכה תישלח? 
ואם עולם זה נברא על פי הבלתי-מתכלה, איך אם כן הוא מתכלה? מדוע ברא אלוהיך את החלש, ואתה אומר כי הוא יושיעו כעת? 
¶ ופתחתי את פי ואמרתי אליו שוב: הסתלק מאחוריי, השטן. 
שמע נא: יהוה הוא אלוהיי, יהוה הוא אחד, ובהשגחת יהוה נשלטת הבריאה. 
יהוה הוא הגלוי והנסתר; לכן, כל אשר מעבר ליהוה הוא הבל, כי אין דבר מעבר ליהוה: יהוה אחד. 
אין דבר מעל יהוה, איש אינו מושל ביהוה, הכל קיים על ידי יהוה, ואין דבר הקיים אלא על ידי יהוה, כי יהוה הוא אל עולם. 
אף אתה, השטן, נבראת על ידי יהוה, אך יהוה לא נברא; 
לכן היחד היחיד האחד הוא המולד היחיד, כלומר היחיד שצעד על פני הארץ הזו במילוי כל התורה; ואיני עושה דבר אלא את רצונו; 
לכן, אתה כסיל לחשוב שאתה החכמה; לא נבראת בצלמו, אלא כדי לפתות את בני האדם: 
ובيدك לא נפלו בני האדם, כי אין לך כוח כאן אלא זה שניתן לך; 
לכן, כל כוח על אבי אדם ואמי חוה לא היה דבר שיכלת לקחת, אלא רק זה שניתן לך, 
כי אתה כלום לפניהם, ופחות מכלום לפני יהוה אלוהינו. 
וגם אני כלום לפני אל עולם, אך נבראתי בצלם ממש של האלוהים, כפי שאמר משה: 
ויהוה דיבר אל זו שהייתה עם יהוה מראשית, כי האלוהים אחדים מלפני ראשית, לפני יסוד העולם: נעשה אדם בצלמנו כדמותנו; ויהי כן. 
והאם נבראת מעפר הארץ הזו? לא. אתה, הו יריב, אף לא נבראת מצללי העולם הזה, הותר לך על ידי יהוה להיות בו, אך לא להיות חלק ממנו; 
לכן, אין לך כוח כאן, אין לך סמכות על האלוהים ואין לך סמכות על בני האדם; 
לכן יהוה הוא בעל כל הכוח על החיים והמוות, על השמיים והארץ, על גן עדן והשאול. 
וסמיהזה דיבר שוב אלי בזעם רב, עד שכל האדמה רעדה, ואמר: 
אני החכמה, אני רחם היקום, ממני הולדה כל דבר שהגיע לקיום, 
אני האם והאב, אני הראשון בבני האדם, אני נשימתו ממש של האלוהים; 
אכן, אני שלוש ושלוש פעמים זכרי, שלוש ושלוש פעמים בדעת ובכוח, ושלוש ושלוש פעמים נקראתי; 
לכן אני העולמות הנצחיים, אני העולמות הנסתרים, אני הבתולה הטהורה ביותר, 
אני חיי נצח, ואם רק תשתחווה ותסגוד לי, לא תמות, אלא תחיה לנצח והתהילה תהיה לי ולשמי. 
ועל כך, מפני שראיתיו כמי שהוא, כי עיניי היו פקוחות בחסד ובאמת ובתכלית, בנטייה ובציווי ובזיכרון, בבינה ובאהבה ובמחשבה, בדעת ובשלום ובחכמה: 
וראיתי כי הוא היה אובדן עוד בטרם בריאת העולם הזה, וכי היה פעם באור, אך לא היה מאותו האור; 
לכן ידעתי ועל כך אמרתי לו: לך מאחוריי, שטן; בשם ישוע המשיח, ישוע שהוא המשיח ממש, סור מפניי, אתה ושפנייך. 
ויהי כי שבתי למסעי אל המערה ההיא שוב כאיש בודד, מקבל את גורלי.

פרק 19

המערה

הערה: תרגום זה ניתן לצורכי מידע בלבד. הוא לא נבדק ולא אומת בידי מתרגם מוסמך, ואין לראות בו תרגום רשמי. 
ויהי אחרי מסע של כמה ימים ושבתי אל המערה ההיא לבדי. 
¶ ויהי כאשר נכנסתי שלא הייתי עוד לבדי, כי עמד לפניי אחד מהנשגבים והגדולים, מלאך של יהוה. 
וידבר אלי לאמור: הנה אני אריאל; על כן שמע דרכי את קול יהוה. 
ואכריז זאת לפניך; כי אחרי עשר שנות לימוד, ותפילה, ותחנונים ליהוה, נפתחו עיני בינתך וידעת. 
כי ניתן לך לנדוד ארבע שנים צפונה, ושלוש שנים מזרחה, ושנה אחת מערבה, ושנתיים דרומה; ובנדודיך הלכת בשלושים ושני הנתיבים. 
והנה שמי הוא אוריאל; כי באור יהוה תראה, ותכתוב את אשר אומר לך למען ידעו בני האדם. 
¶ כאשר בני האדם נולדים מחדש, וליבם נחורץ, הם מתחילים לנדוד בדרך; 
והדרך כתובה על שמי הלילה, למען יזכרו בני האדם ולא ישכחו, 
כי הסולם ניתן לכל דור, כשם שמשה, רעו של יהוה, הנהיג את ישראל בדרך ארבעים שנה במדבר. 
ועתה, אספר זאת לך, כשם שלימדתי זאת את אביך אדם ואת אמך חוה; 
והם לימדו זאת את כל בניהם, ואת בני בניהם, עד לחנוך, ובקרב עיר ציון לימד זאת את עם יהוה. 
ובבנו נח, היא נמסרה עד שמלכיצדק לימד זאת את אביך אברם אשר הוא אברהם ואת אמך שרי אשר היא שרה; 
והם לימדו זאת את בניהם ואת בנותיהם עד למשה ואשתו, אשר למדו זאת מאבי צפורה, יתרו. 
אך היא אבדה לישראל, באשר למשמעותה, והיא תאבד; על כן תכתוב זאת למען תקרא ותידרוש ותילמד על ידי ישראל בימי אחרית. 
¶ בראשית היה יהוה, ויהוה ברא את האלוהים דרך ההקרנות, ויהוה הוא אלוהים; 
ומתוך האלוהים, עשר ההקרנות שברא יהוה, הסתיר יהוה אחת, וכל ההקרנות הן אחת; על כן, ישנן עשר הקרנות, לא תשע ולא אחת-עשרה, ואלה הן שתים-עשרה. 
וההקרנות הללו נראות באלוהי, בארעי, ובכל בן אנוש אשר פסע על הארץ הזאת, אשר פוסע עליה כעת, ואשר יפסע עליה לעד; 
וזאת מפני שכל הברואים הם מעשה ידיו של יהוה, והכל בכול, והכל הוא הכל, כי הכל אחד, כשם שיהוה אחד. 
ואלו הן שתים-עשרה ההקרנות: חמלה נצחית — ידיעה נצחית — חכמה נצחית— 
רחמים נצחיים — צדק נצחי — כבוד נצחי — חסד נצחי — יסוד נצחי — מלכות נצחית — 
ידיעה נצחית — נצחיות נצחית, אינסוף נצחי, אור נצחי; והאם אין זה יהוה אלוהים? 
¶ וישנן עשר ספירות, והן נראות משתקפות בשמיים בעודן נעות בדרכיהן, ואחת היא הארץ הזו עליה אתה עומד, 
והן מודיעות לבני האדם על ראשית הימים וראשית החודשים וראשית השנים, ושנות היובל; 
וישנם עשרים ושניים סמלים כתובים בשמי הלילה, וכולם נראים בתוך השנה, ואלה מסמנים את המועדים ואת העונות; ויחד אלו הם שלושים ושניים נתיבים. 
ואחת היא ספירת הבריאה האלוהית, ואחת היא ספירת הדעת והחוכמה, ואחת היא ספירת החוכמה והדעת, 
ואחת היא ספירת החסד והרחמים, ואחת היא ספירת הגבורה והדין, ואחת היא ספירת התפארת בהרמוניה, 
ואחת היא ספירת הנצח בעמידות, ואחת היא ספירת ההוד בענווה, ואחת היא ספירת היסוד בברית, 
ואחת היא ספירת המלכות בממלכה, ואחת היא ספירת הבינה, ואחת היא ספירת חיי הנצח. 
¶ וגן שלושים ושני הנתיבים ואלו מחזיקים את שלושת העמודים: משמאל היא תורת הספיר והברית; דעת, גבורה והוד: אהב את יהוה אלהיך. 
מימין היא תורת הברקת וההיכל; חכמה, חסד ונצח: אהב את רעך, כי זוהי בריאת יהוה אלהיך. 
ביניהם היא תורת השיש והדרך הישרה אל האל; תפארת, יסוד ומלכות: אהב את עצמך, כי נבראת בצלם אלוהיך. 
כל אלו הם נתיב אחד משלושים ושני נתיבי התורה, הפולחן ומלכות יהוה אלוהים; ישר השער וצרה הדרך המובילה לחיי נצח.

פרק 20

שלושים ושני הנתיבים

הערה: תרגום זה ניתן לצורכי מידע בלבד. הוא לא נבדק ולא אומת בידי מתרגם מוסמך, ואין לראות בו תרגום רשמי. 
והנתיב הראשון הוא כתר, נתיב האור והחיים הנצחיים, פתיחת השער, השיבה אל אור יהוה אלוהים, תחילת המסע לעבר המציאות האלוהית. 
והנתיב השני הוא אלף, מכתר לחכמה ומחכמה לכתר; נתיב החכמה הנגלה, הגילוי מנשימת יהוה אל בני האדם. 
והנתיב השלישי הוא בית, מכתר לדעת ומדעת לכתר; נתיב הדעת האלוהית, לדעת על ידי נשימת יהוה עצמה, שנשבה אל בני האדם. 
והנתיב הרביעי הוא גימל, מכתר לתפארת ומתפארת לכתר; נתיב המלוכה והמלכות האלוהית, כי בישראל כל איש הוא מלך וכל אישה היא מלכה, ועל כן נלבשת הציצית. 
והנתיב החמישי הוא דעת, נתיב דעת טוב ורע, המלמד אותנו להבחין בין אמת לשקר או בין מציאות להטעיה, המנחה את בני האדם לשפוט את עצמם בצדקה על פי הסמכות והכוח שנתן יהוה. 
והנתיב השישי הוא חכמה, נתיב החכמה והגילוי, דבר יהוה הנגלה, האורים והתומים הגדולים. 
והנתיב השביעי הוא דלת, הנתיב מחכמה לדעת ומדעת לחכמה; נתיב הבינה, ההבנה, נתיב הסודות הנסתרים שנגלו לנאמנים ליהוה אלוהים. 
והנתיב השמיני הוא ה', הנתיב מחכמה לחסד ומחסד לחכמה; נתיב טהרת האמונה, האיזון המזכך בין הבריאה לבורא. 
והנתיב התשיעי הוא ואו, הנתיב מדעת לתפארת ומתפארת לדעת; נתיב הקידוש, החיבור בין הבורא לבריאה דרך הברית. 
והנתיב העשירי הוא זיין, מחכמה לתפארת ומתפארת לחכמה; נתיב השכינה, העומדת בחכמה לפני יהוה אלוהים. 
והנתיב האחד-עשר הוא חית, הנתיב מדעת לגבורה וגבורה לדעת; נתיב האש האלוהית, טבילה באש, השראה אלוהית ולידה רוחנית מחדש. 
והנתיב השנים-עשר הוא חסד, נתיב הרחמים והחזון האלוהי; רחמי יהוה המולידים בהירות נבואית ותובנה מתוך שטיפת החטא בתשובה. 
והנתיב השלושה-עשר הוא גבורה, נתיב האחדות, דרך אש כפרת בן האדם, הבורא הופך לאחד עם בריאתו. 
והנתיב הארבעה-עשר הוא טת, הנתיב מחסד לגבורה וגבורה לחסד; נתיב הגילוי, אור החכמה האלוהית הניתן ברוח הנבואה והגילוי. 
והנתיב החמישה-עשר הוא יוד, הנתיב מחסד לנצח ונצח לחסד; נתיב הסדר האלוהי, עיצוב מבנה הבריאה הזו. 
והנתיב הששה-עשר הוא כף, הנתיב מחסד לתפארת ותפארת לחסד; נתיב הניצחון, ניצחון האור על החושך והסדר על התוהו. 
והנתיב השבעה-עשר הוא למד, הנתיב מגבורה לתפארת ומתפארת לגבורה; נתיב המשפט האלוהי, דרך הקול, יהוה מדבר וסודותיו נגלים. 
והנתיב השמונה-עשר הוא מם, הנתיב מגבורה להוד ומהוד לגבורה; נתיב התיווך האלוהי, דרך כוח יהוה הנתון לבני האדם, זרם הכוח האלוהי יורד מהשמיים למלא את הארץ. 
והנתיב התשעה-עשר הוא תפארת, נתיב היופי והכוח הנסתר; כאשר הכהן הגדול והכוהנת הגדולה מגלים את רצון יהוה, הנס נראה. 
והנתיב העשרים הוא נון, הנתיב מתפארת לנצח ומנצח לתפארת; נתיב הברית, יסוד כל הצדקה הוא הכיסופים לעמוד לפני יהוה. 
והנתיב העשרים ואחד הוא סמך, הנתיב מתפארת ליסוד ומיסוד לתפארת; נתיב המבקש, חיפוש האמת האלוהית נטוע ביהוה. 
והנתיב העשרים ושניים הוא עין, הנתיב מתפארת להוד ומהוד לתפארת; נתיב הדבקות הרוחנית, בעמידה באמונה לא ירפה האדם ממטה אותו עץ המוביל לחיי נצח. 
והנתיב העשרים ושלושה הוא נצח, נתיב ההתמדה; היריב יביא פיתויים וניסיונות, אך ביהוה אלוהים האמת תגבר עליהם. 
והנתיב העשרים וארבעה הוא הוד, נתיב הבריאה; דרך ענווה והכנעה לרצון יהוה, יעשה האדם את רצון יהוה ויגשים את בריאתו. 
והנתיב העשרים וחמישה הוא פ, הנתיב מנצח להוד ומהוד לנצח; נתיב ההתגברות, לדעת את עצמך, הו בן אדם, הוא להכחיש את עצמך – את האגו שלך – ולמסור את עצמך ליהוה, האהבה מנצחת את החטא והמוות. 
והנתיב העשרים ושישה הוא צ, הנתיב מנצח למלכות וממלכות לנצח; נתיב הלידה מחדש, דרך בן האדם כולם נולדים מחדש, כל אלו הבאים אל יהוה בתשובה. 
והנתיב העשרים ושבעה הוא ק, הנתיב מנצח ליסוד ומיסוד לנצח; נתיב השירות, לשרת את בני האדם הוא לשרת את יהוה, לשרת את יהוה אלוהים הוא לשרת את הבריאה הזו. 
והנתיב העשרים ושמונה הוא ר, הנתיב מהוד ליסוד ומיסוד להוד; נתיב הטבע, יהוה מושל בעולם הזה, כי היא בריאתו, והארץ הדום רגליו. 
והנתיב העשרים ותשעה הוא ש, הנתיב מהוד למלכות וממלכות להוד; נתיב הגוף הקדוש, בשר בני האדם הוא היכל יהוה, כי הנשימה שוכנת בתוכו. 
והנתיב השלושים הוא יסוד, נתיב התמיכה, כאן תאסף ציון, נשמה אחת בכל פעם. 
והנתיב השלושים ואחד הוא ת, הנתיב מיסוד למלכות וממלכות ליסוד; נתיב האמת הנצחית, דעת וחכמה אלוהיות הן אמת נצחית בלתי משתנה. 
והנתיב השלושים ושניים מלכות, הוא נתיב הממלכה; נתיב העלייה הוא לשוב אל אותו אלוהים אשר ברא כל חי ויודע את ההתחלה מהסוף; אמן ואמן.

פרק 21

הספירות

הערה: תרגום זה ניתן לצורכי מידע בלבד. הוא לא נבדק ולא אומת בידי מתרגם מוסמך, ואין לראות בו תרגום רשמי. 
והנתיב הראשון נקרא כתר, כי הוא כתר יהוה ויהוה הוא אל עליון מעל כל האלוהים, ואור כתר יהוה הוא מלפני ראשית, 
כי אין לו ראשית ואין לו סוף; על כן הוא אינו נתפס לבני האדם. 
והנתיב הראשון הוא חיי נצח, ובשמיים הכתר מיוצג על ידי חמה, שהיא שינח השמש, כי אור השמש מפיג את חשיכת הלילה. 
וכתר יהוה הוא אור מעבר לראייה, ודעת מעבר לידיעה, וחכמה מעבר לחכמה, ובינה מעבר להבנה, והאם זה אינו נצחי? 
על כן, באור זה מוארים כל הנתיבים, וכל הנתיבים ניתן לראותם, 
והנתיב הראשון מאיר את הדרך חזרה אל אותו אהיה אשר אהיה אשר ברא את כל הדברים. 
¶ והנתיב השישי נקרא חכמה, כי הי, היא חכמת יהוה, ונוכחות יהוה היא השכינה מעל כל הבריאה, ואור חכמתה הוא מלפני ראשית, 
כי ליהוה אין ראשית ואין סוף, על כן יהוה אינו יכול להיווצר, אלא הוא אל עולם; 
על כן, כאשר הם בנוכחות יהוה, בני האדם נחכמים בענייני יהוה. 
והנתיב השישי הוא חכמה ואינטואיציה, ובשמיים היא מיוצגת על ידי כוכבת, איילת השחר כי היא רודפת אחרי השמש, ולבгатьох ירחים היא תעלה עמו, ולבгатьох ירחים היא תשקע עמו. 
וחכמת יהוה היא חכמה מעבר לדעת, וגילוי מעבר לראייה; 
על כן, דרך אבן הראייה, אורים ותומים הגדולים, רצון יהוה מתגלה על ידי מלכת השמיים. 
¶ והנתיב החמישי נקרא דעת, כי יוד הוא דעת טוב ורע, והאב הוא ככוכב הנודד בשמיים לאסוף את ישראלו, 
כי איזה אב לא יחפש את זרעו? 
על כן האב שולח את בן האדם לאסוף את ישראלו. 
והנתיב החמישי הוא תלמוד התורה והדעת הניתנת בה; על כן בשמיים הוא מיוצג על ידי כוכב חמה, עדו של אלוהים. 
ודעת יהוה אלוהים היא ההתגלות והסלע אשר עליו תבנה ישראל את ביתה, 
כי איזה סלע גדול יותר מדעת יהוה שהוא אל עולם? 
¶ והנתיב השנים עשר הוא חסד, כי הוא הרחמים והחזיון האלוהי של יהוה, ויחד יחיד אחד, הבן, נשלח להידחות אך הוא יוכר על ידי האב, 
כי איזה אב לא יאהב את בנו? וכך בבן יחפץ האב. 
והנתיב השנים עשר הוא רחמי יהוה, ובשמיים הוא מיוצג על ידי סיכות כי הוא מגן ורחמים; 
וחזיון יהוה מכסה את בני האדם, מסתיר עוונות רבים באהבתו ובחסדו. 
ורחמי יהוה הם פרי הצדקה והפרי הנולד מרחם החכמה. 
¶ והנתיב השליש-עשר הוא גבורה, כי הוא העוז והדין האלוהי של יהוה, ובאש הקודש של נשימת אלוהים נשפט האדם, 
כי באש כפרת בן האדם, מתאחד הבורא עם בריאתו דרך התורה והבריתים. 
והנתיב השליש-עשר הוא צדקת יהוה, ובשמים הוא מסומן בצדק; 
כי באחרית הימים, יקבצו כל הגוים לפני יהוה אלוהים כדי להיבדל לימין או לשמאל; 
וחסד יהוה ילווה את כל המחפשים אותו, וכל מי שלא יבחר בו יגורש מפני האלוהים, כי יהוה אחד. 
¶ והנתיב העשרים ותשעה הוא שין, הנתיב מההוד למלכות וממלכות לההוד נמצא גם בנתיב הנסתר מחכמה לגבורה ומגבורה לחכמה: 
נתיב הגוף הקדוש, בשר האדם הוא היכל יהוה, כי הנשימה שוכנת בתוך בינה. 
¶ והנתיב העשרים ושישי הוא צדי, הנתיב מנצח למלכות וממלכות לנצח נמצא גם בנתיב הנסתר מדעת לחסד ומחסד לדעת: 
נתיב הלידה מחדש, דרך בן האדם כולם נולדים מחדש, כל מי שבא אל יהוה בתשובה ימצא בינה. 
ואור הבינה עולה אל הכתר, בנתיב הרביעי שהוא גימל, כי בישראל כל איש הוא מלך וכל אישה היא מלכה, אל ההתגלות האלוהית הגלויה במקום שבו גימל פוגש את דלת, 
כי נתיב הסודות הנסתרים נגלה לאלו הנאמנים ליהוה אלוהים. 
¶ והנתיב התשע-עשרה הוא תפארת, כי הוא ההרמוניה והאיזון האלוהי של יהוה, 
ובאחדות ובחמלה האלוהית של יהוה אלוהים נמצאת ישועת בני האדם. 
והנתיב התשע-עשרה הוא כפרתו של יהוה, ובשמיים הוא מיוצג על ידי לבנה, שהיא אולאה; 
כי אור הלבנה אינו אלא השתקפות של אור החמה, שאינו אלא השתקפות של אור קולוב; 
ואחדות יהוה תלווה את כל מי שמחפש אותה, וכל מי שבוחר לאכול מפרי עץ החיים יצעד בנתיב האלוהים, כי יהוה אחד. 
¶ והנתיב העשרים והשלישי הוא נצח, כי הוא הניצחון הנצחי וההתמדה האלוהית של יהוה, 
ובזכות ההתמדה והזוהר האלוהי של יהוה נמצא ניצחון החיים. 
והנתיב העשרים והשלישי הוא נצח יהוה, והוא נסתר בשמיים, המיוצג בשמיים ככוכבים הבלתי נראים לעיני בני האדם; 
כי אור השמיים הוא לעולם ועד, והכוכבים ממשיכים ואינם פוקעים; 
וזוהרו של יהוה ימשיך לעולם ועד, ונצח אל עולם אינו נגמר, וכך גם נתינותיו. 
¶ והנתיב העשרים והרביעי הוא הוד, כי הוא ההוד הנצחי והמלכות האלוהית של יהוה, 
ובזכות הכבוד והפאר האלוהי של יהוה נמצאת הכנעת הבריאה בציות לרצון יהוה. 
והנתיב העשרים והרביעי הוא כבוד יהוה, והוא נסתר בשמיים, המיוצג בשמיים ככוכבים הבלתי נראים לעיני בני האדם; 
כי הוד השמיים הוא לעולם ועד, והכוכבים ממשיכים ואינם פוקעים; 
וכבוד יהוה ימשיך לעולם ועד, ונצח אל עולם אינו נגמר, וכך גם תורתו. 
¶ והנתיב השלושים הוא יסוד, כי הוא היסוד הנצחי והצור האלוהי והדום יהוה, 
ובביסוס וביסוד האלוהי של כהונת יהוה נמצא מבנה ברית העולם עם הבריאה. 
והנתיב השלושים הוא צור יהוה, והוא נסתר בשמיים ומיוצג על ידי הארץ, חיי האנושות; 
כי בריאת אלוהים שדאי מקבלת את אור יהוה, כדי לקלוט את החמימות והחיים של אהבת יהוה; 
ועל יסוד יהוה ייבנו כל הדברים והבריאה תהיה אחת, כפי שהבורא הוא אחד. 
והנתיב השלושים ושניים הוא מלכות, כי הוא הממלכה והריבונות האלוהית ומרות יהוה, 
ובביסוס נשמת האדם נמצאים מעשה וכבוד יהוה, כי בכם נמצאת המלכות. 
¶ והנתיב השלושים ושניים הוא חיי יהוה, והיא הבריאה הזו, גם אתה, הו אדם, וכל מינך, וכל חיות השדה, ועוף השמיים, ודגי הים, וכל הצמחים, ואכן כל החיים השוכנים כאן על עדן זה. 
כי בריאת יהוה אלוהים מקבלת את אור יהוה, כדי לקלוט את החמימות והחיים של אהבת אדוני שהוא השם; 
ובמלכות יהוה יהיו כל הדברים אחד והבריאה תהיה עדן, שוכנת בשכינה לעולם ולעולמים. 
¶ וכל הסימנים בשמי הלילה יוצרים את הנתיבים ביניהם, המחברים את הארץ לשמיים, ואת השמיים לארץ, ואת הארץ והשמיים לבני האדם. 
ולכל יש את שיריו וסיפוריו, וכולם אינם אלא בבואה של שלושים ושני הנתיבים שאתה, זנוק, הלכת בהם כאשר נשאת את החרב. 
ושלושים ושני הנתיבים, הם הפולחנים, והם הברית, והם התורה, כי הם חרב יהוה; 
והם אחדות יהוה אלוהים, ואחדות הבריאה, ואחדות הבורא ובריאה זו; 
על כן, לך בהם מדי יום, לך בהם בתפילה ובתחינה, לך בהם בקדושה, ובחסד, בענווה, ובאהבה. 
כי עץ חיים זה אינו אלא ייצוג של אהבת יהוה, וזרעו נטוע בלבבות בני האדם כדי שיראו אור מופרד מהחושך ופריו ייוולד. 
¶ על כן אני אומר לך שוב: לך בשלושים ושני הנתיבים הללו מדי יום, בענווה, בהכנעה, ובסבלנות; 
כן, לך בהם מלא אהבה, כנוע לכל הדברים שיהוה אלוהים רואה לנכון להשליט עליך, כפי שילד כנוע להוריו. 
והנה, אם תעשה זאת, תמצא ללא דופי לפני האלוהים, אוהב את בן אדמך ומשרת את יהוה אלוהיך על ידי שירות רעך שהוא הבריאה הזו. 
¶ וזו היא התורה והברית, שאתם הבריאה תהיו אחד, כשם שיהוה אלוהיך הוא אחד. 
ואם רק תשמור על אהבה זו בלבך תמיד, אז הברית מולאה בך, ויהוה אלוהים הוא אל עולם אלוהים שדאי, ותמיד שומר את בריתו. 
וכאשר אהבת יהוה תימצא בלבבות בני האדם, לא יהיו עוד מלחמות ולא סכסוכים, 
אלא רצון יהוה אלוהים יתגשם על ארץ זו כפי שבשמיים: יהי כן, ואמן.

פרק 22

הברית

הערה: תרגום זה ניתן לצורכי מידע בלבד. הוא לא נבדק ולא אומת בידי מתרגם מוסמך, ואין לראות בו תרגום רשמי. 
ויהי כי מלאך יהוה, אריאל, הניח לפניי טבעת כסף ועל פניה קראתי את החרוט: 
¶ בברית שבין בני האדם, שמר יהוה: 
בחרב ובברית נגלה הבריאה. 
גדולים הם הלוקחים את הברית לשמרה. 
הבורא והבריאה אחד הם בברית ובפולחן. 
חנון יהוה לכל האוהבים אותו וזוכרים אותו. 
רחום לכל האוהבים אותו ושומרי תורתו. 
אלה הלוקחים על עצמם את חרב יהוה, ידעם יהוה. 
הנצחי אינו שוכח לעולם אלא זוכר תמיד. 
חסד יהוה מברך את חרבו יותר מכל השאר. 
שכינתו מרחיקה כל מוקש או כל רע. 
כי גאולתנו ביהוה. 
ויהוה הוא אלוהינו. 
יהוה הוא משיבנו. 
יהוה הוא סלענו. 
יברכך יהוה וישמרך. 
יאר יהוה פניו אליך ויחננך. 
ישא יהוה פניו אליך ויתן לך את שלומו. 
¶ ויהי כי לקחתי את רצועת הכסף וגלגלתי אותה על זרועי, כדי שאלבש אותה ואתברך בנוכחות יהוה אלוהיי. 
ויהי כי וידבר אלי אריאל לאמר: אלו הלוקחים על עצמם את החרב, כפי שעשו משה וציפורה, יזכו להגנה כזו; 
אך דע כי אלו הן המילים החרוטות על נשמתך, וללבוש אותן על בשריך אינו אלא הד של בריתו הפנימית, כפי שהם כל הסימנים והאותות, הפולחנים וההגנות. 
וזכור היום הזה כי כל זה נעשה כפי שחפצת לעמוד בנוכחות יהוה ולשמור את הבריתות והפולחנים של אבותיך ואימותיך. 
ויהי כי וידבר אלי שוב אוריאל לאמר: זנוק בן זנוך בן לוי ובן יוסף; מהי חובתך במקום זה? 
ועניתי לו לאמר: זוהי בריתי להשאיר את השער הפנימי פתוח, כדי שכל החפצים לדעת את יהוה ידעו, לחיים או לסכנתם. 
¶ ויהי כי נתן לי אריאל חרב, ובאמצעותה הוא שוב דיבר אלי, לאומר: 
זהו כלי תפקידך, שכן היא מסמלת את החרב שניתנה לבני האדם מיהוה אלוהים דרך משה, רע יהוה, וציפורה, כוהנת ראשית של אל עליון. 
שמורה אותה בעמדתך, ואל תשפוך בה דם לעולם; כי אף שיבוא היום שבו עם יהוה ימכרו את גלימותיהם כדי לקנות חרב, רק שתיים יידרשו, 
שכן סוד החרב הוא לחשבם צדיקים לפני יהוה, אף שיראו אותם כפושעים לפני העולם; 
על כן, אל תתן לחרב בריתך לשפוך דם, פן תטמא את חרב נשמתך ותסיר ממנה את כהונתה, והיא תחדל להגן עליך. 
ועתה, האם יש לך אמונה מספיקה לכך? 
ואני עניתי לו, לאומרי: כן, אתה יודע שיש לי, ואאלך אל המוות כאיש חופשי לפני יהוה. 
¶ ויהי כי המשיך אוריאל לדבר אלי, לאמרו: תמשיך בשליחותך, ותכתוב את כל אשר דיברתי אליך, 
ותוציא את כל הסימנים והאותות אשר ניתנו לך, למען כל אשר יקראו את דבריך אלה יכירו אותם; 
כי כל הנכנסים לכהונת יהוה יכירו זה את זה על ידי הסימנים והאותות שניתנו להם, ואלו יינתנו איש לרעהו למען יכירו. 
והם ילמדו את סדרי התפילה, אך סדר התפילה האמיתי יהיה עבור הכהן הגדול והכהנת הגדולה, 
כפי שהיה בימי אדם וחווה, וחנוך ואדאני וידנה וידריש, ונח ונאמה, ומלכיצדק ויסקה ופויאה, משה ותרביס וקשת, ואדוניה וצפורה. 
והם השכינו את השמיים, כתר, דעת וחוכמה, אל הארץ, דרך כל אחד מימי הבריאה, חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד ויסוד, אל יום השבת שהוא מלכות; 
ובסדר התפילה האמיתי, הכהן הגדול והכהנת הגדולה מושכים אף הם את השמיים אל הארץ, את הכתר אל המלכות, 
לדעת ולהודיע את רצון יהוה, למען ייעשה בכל הדברים, שרצון יהוה אלוהים ייעשה על הארץ כבשמיים. 
והדברים הנאמרים הם כך: פה לאל, אלוהים, שמע נא את דברי פי! 
וכאשר הכהן הגדול והכהנת הגדולה מדברים כאיש אחד, לפני יהוה, הם נשמעים ממרומים, והם הופכים כעין אורים ותומים. 
וכך נשמרים העדרים, והאלמנות והיתומים ניזונים, למען צרכי הנזקקים יסופקו: כן יהיה, אמן ואמן.

פרק 23

הספר

הערה: תרגום זה ניתן לצורכי מידע בלבד. הוא לא נבדק ולא אומת בידי מתרגם מוסמך, ואין לראות בו תרגום רשמי. 
ויהי כי עשיתי ככל אשר צוויתי, כותב את כל אשר היה ואת כל אשר צוויתי לכתוב. 
וכך היה כי מצאתי את עצמי עדיין שוכן שם במערה ההיא; 
ושם ברכני יהוה במים חיים ובמן לנשמתי, ואל עליון ברכני במזון ובמים למחייתי. 
¶ ויהי כי בא אריאל אלי שוב, ללמד ולהורותני, למען אכתב זאת ללמידתם של כל אלה שימצאו את הרשומות הללו ויזכו בהן. 
ואמרתי אליו: אריאל, ארי של אל עולם, היכן הם אלה אשר אלמדם? 
¶ ויהי כי דיבר אריאל אלי, לאומרו: דברים אלו הם עבור אלו שיקראו את רשומותיך; על כן, קח וכתוב כך: 
¶ שתי דרכים בלבד יש לבני האדם לצעוד: דרך החיים ודרך המוות; 
דרך החיים היא כעץ אשר, נשתל כזרע בליבך, גדל להניב פרי טוב, וטעמו מתוק; 
אך דרך המוות חופרת את דרכה מטה, להשחית את לבך עד טומאת הנשמה; 
כי ברגע שאדם יודע להבדיל בין טוב לרע, נולדת הנשמה בתוכו, ואם תושחת הנשמה, אזי סלולה הדרך אל האבדון. 
כך הדבר גם בכהונה, שישנן שתי כהונות: כהונת חיי נצח וכהונת החיים; 
וכהונת החיים היא הכהונה שניתנה ללוויים על פי שושלתם, והיא ניתנת לבני האדם למען נטיעת אותו הזרע ולעידוד צמיחתו; 
וכהונת חיי נצח זו אין לה ראשית ימים ואין לה סוף שנים, על כן לא תוכל לעבור בדם, אלא חייבת להינתן על ידי יהוה אלוהים באמצעות החרב; 
וזו ניתנת לכל אלו המתוודים וטועמים מפרי העץ ההוא ורואים כי הוא טוב, וכי הוא נחשק מעל כל פרי אחר; 
ואלו יבקשו עבור אלו אשר הם אוהבים, שגם הם יחלוקו בו, וזו היא כהונת חיי נצח כפי שהיא נגלית. 
ואלו הנקראים לכהונת חיי נצח זו, נקראים על שם סדר מלכיצדק וסדר מגדלה; ואלו נקראים מורה הצדק ומורה המגדלה. 
¶ ודרך החיים היא זו: אהב את יהוה אלהיך כי הוא בראך וגידלך, ואהב את רעך כנפשך, כי כל אשר תראה הוא בריאת יהוה אלוהים, ואהבת הבורא היא אהבת בריאתו. 
וכיצד יאהב אדם את הבריאה הזו? ברך את כל המקללים אותך, התפלל עבור אלו הרודפים אותך, צום עבור אויביך ועבור אלו המנצלים אותך; 
כי אם תאהב את השונאים אותך, כיצד יוכל אויב לגבור עליך? על כן, תן שלום תמורת אלימות, אהבה תמורת אדישות, וחסד תמורת שנאה; 
תן לאחרים לא את צרכיהם, אלא את רצונותיהם; כאשר יבקש ממך אחר, אל תמנע זאת ממנו—אכן, מלא את תשוקות לבם שהן טהורות וצודקות. 
אל תשלח ידך לקחת מאחרים כאשר יש לך די, אלא לתת לכל השואלים ממך; 
ואל אלו השואפים לתת מעצמם עבורך, יתנו בנדב לב כדי שהאלוהים יראה את מעשיהם הטובים, אך אל תקבל בבצע; 
ואם יש לך די, קבל באהבה כדי לתת באהבה לאחר, לאלו שנגזר עליהם לסבול מחסור גדול יותר. 
אל תיתן כדי לקבל, ואל תקבל בחזרה יותר ממה שהלווית, בייחוד מאחיך או מאחותך בישראל. 
עשה זאת ויהוה אלוהים יהיה עדך בכל הדברים, כי אתה טהור. 
¶ כיוסף אביך בעת שנסה במצרים, ברח מפני כל רשע, והיה ישר בכל הנהגותיך למען לא תובל לגניבה; 
היה עניו, וסבלני, ורחמן, ונאמן לדבריך, ומאיר פנים בשלום, ובעל חסד; 
אל תירא מדברי בני אדם, אלא תן כבוד והדר ליהוה כי הוא אל עליון. 
לך עם הצדיקים והענווים, ואל תטה לדברי החנפן. 
שפוט בצדק בלבד, למען תהיה מביא שלום ולא גורם לפירוד או למחלוקת. 
אל תשא את נטל הצביעות על כתפיך, ואל תלמד דברים אלו לאיש אם אינך חפץ לקיים אותם בעצמך. 
זוהי דרך החיים, היא מובילה לחיי נצח, וכל ההולכים בה יוענקו להם בחסד מתנות נשימת אלוהים: הגש כעת את וידויך.

פרק 24

וידוי זנוק

הערה: תרגום זה ניתן לצורכי מידע בלבד. הוא לא נבדק ולא אומת בידי מתרגם מוסמך, ואין לראות בו תרגום רשמי. 
אני מכבד את המידות הטובות, ולא אחטא ליהוה צדקנו, אל צדקותנו. 
איני מפיק תועלת מאלימות, אלא חי בשלומו של עושה שלום, יוצר השלום. 
איני גונב או לוקח מהבריאה בעוול, אלא חי בהכרת תודה לאהיה אשר אהיה, הבורא. 
איני פוגע בבריאה, ולא רצחתי גברים או נשים, אלא מעיד כי כל החיים קדושים בהיותם בריאת אבא הבריאה, אבי הבריאה. 
לא לקחתי תבואה מנזקקים, אלא נתתי בשם יהוה יראה, אלוהים יספק. 
איני יוצא לשאת את שם יהוה לשוא, אלא נותן את כל מנחיי באור, באהבה ובאמת. 
אני חי באמת, ואיני לוקח דבר מהיכלי קודש ישראל, ללא ברכתו של יהוה. 
אני מדבר את הדברים מפיי בתמימות לב, ואיני מדבר דבר שוא בשם יהוה אמת, אלוהים הוא אמת. 
כאשר אני לוקח מהארץ, אני לוקח רק את אשר אצטרך למלא את צרכיי ולמלא את רצונות בורא עולם, אלוהיי. 
אני מגיש דברי ברכה, ולא אקלל אלא אם זה רצונו של אמן העולם, אדריכל העולם. 
אני נח בשלומו של יהוה, איני שובר את שבועותיי ואיני נושא את השם שלום יהוה, אל השלום, לשוא. 
אני שואף להיטיב עם אלו שקודש ישראל מביא לנתיבי, מבלי לגרום לאיש לבכות אלא לשבח את קודש ישראל ולהעניק כבוד והדר לקודש ישראל. 
ניתנה לי ממשלה על כל הנשמות החיות שעל הארץ על ידי הרחמן, על כן אני מכבד את הבריאה, ולא אשתה את דמה. 
ודיין ישראל, השופט והמגן של ישראל, יודע כי ניתן לבטוח בי, וכי איני רוצח, ואיני חוטף, ואיני לוקח איש בכפייה. 
אני עובד את האדמה בשם אלהים שדי, למען לא אהיה לנטל על אחרים, ואני גנן הארץ. 
איני מרכיל, אלא שומר את עצת יהוה אדוני השבתות. 
לא אעדה עדות שקר, ולא אדבר לשון הרע, אלא אדבר בטוב על אחרים בשם היוצר האור. 
נמנע אני מהכעס, ואסור את חמתי, מהיר אני לשמוע ואיטי לדבר, למען אפיק את צדקתו של צור ישראל. 
יהוה רפאך, האל המרפא והמשיב, איני מביט באשת אחר למען לא אפתה, אלא בורח מפני המפתה כפי שעשה אבי, יוסף. 
לא אקח פילגשים אלא אחפץ באשת לבי, למען אהיה טהור בלב, ומבקש רק את אל ראי, האל הרואני, כל ימי חיי. 
אני שמח בשם בן אנוש, ותקוותי בבן אנוש, למען אשוחח עמו בנתיבי הצדקה אל עבר הבינה. 
אני פוסע קדימה באל עליון, לא נסמך על בני אדם ולא עוסק במלאכת בני אדם. 
נגוע אני ברחמי יהוה אל רחם, ומעיי מלאים רחמים כלפי בני האדם. 
שואף אני לתוכחה מאחי, ומקשיב לקולות המתוכחים אותי בשם גבורה. 
מבקש אני את ברית השלום, ומבקש את הרמוניית המלכות עם כל בני האדם, ובמיוחד עם ישראל של יהוה. 
מחפש אני את האמת בכל צורותיה, כי כל אמת היא מרוח הקודש. 
אוהב אני את יחד, כי יחיד אהב אותנו תחילה, ואני מבקש את אהבת אחד, כדי שאשתהה באהבה זו ואשפיע אותה כאור לעולם. 
איני מבקש את חרב כעסי, אלא את סלע יסוד, שהיא חרב של דין ושל רחמים. 
מבקש אני את טובת האחרים לפני טובתי, כדי שלא אהיה רוח זעם המעוררת מדון, אלא אהיה חרב בידי אמת. 
איני נושך ואיני מבקש לבלוע אחר, כדי שלא אכלה על ידי שנאה, אלא אעמוד בפני המים. 
סולח אני לאלו הפוגעים בי, כי פגעתי בחסד ונסלח לי; על כן, אני סולח כשם שנסלח לי. 
שואף אני לשמוע את הקול, ולעמוד בפני אלוהים כדי שאחוש בנשימת יהוה ואקשיב לקול. 
אני מבקש רחמים עבור אחרים, לא כדי להסתיר את חטאי אלא כדי להתוודות עליהם, למען אשגש בדעת ובחכמה. 
אני שואף לעשות טוב בכל הדברים בשם תפארת, ולא בעקבות רצוני שלי כדי שלא אצעד אל השמדה שלי. 
איני מקלל את אלה התולים עליי את תלונותיהם, אלא אעניק ברכות בכתר, כדי שאויביי ישגשגו כשם משגשגים אלו שאני אוהב. 
איני מגנה את נתיבי הברכות של נצח כלפי שכניי, אלא אבקש מהוד לברכם כשם שבירכני. 
אני מדבר רק על הטוב ששולח אל עולם לחצות את נתיבי, ומבקש מיהוה לברכם ולא לקללם. 
אני משבח את יה, האם והאב, שברכותיהם שנשפכו עליי ייראו ואחרים לא ישבחו אותי, וניתן כל הכבוד במקומו הראוי. 
אני משפיל עצמי לפני אבינו, ומעניק לו את כל התודות. 
איני לוקח מן המתים, אלא מכבד את אלוהים חיים, ואני נותן להם את המגיע להם, מבלי לחתוך את בשרי עבורם. 
אני מתוודה במילות פי כי התורה אינה שלמה בי, אלא שישועה באה רק בחסד יהוה, ומעשיה של אלולאום, השלמות האינסופית, ניתנים דרכנו למרות כל מה שנעשה. 
אני מרים את כוס הישועה, שניתנה לי לשתות על ידי אין סוף, מתוודה על האין שלי בעיני האינסוף על ידי ארבעים ושניים שמותיה של יהוה.

פרק 25

האמהות

הערה: תרגום זה ניתן לצורכי מידע בלבד. הוא לא נבדק ולא אומת בידי מתרגם מוסמך, ואין לראות בו תרגום רשמי. 
ויהי כי מלאך יהוה, קפסיאל, עמד לפני, ויפתח את פיו וידבר אלי לאמר: 
זנוק בן זנוך בן יוסף ובן לוי, אלמדך את הסימנים אשר חקקת על החרב ההיא אשר הקדשת להאדיר את יהוה: 
כי התפללת עליה, ביקשת מיהוה שיקדשה, למען תהיה קדושה; ונשאת אותה עמך וישנת עמה לצדך; 
ותצום, ולא אכלת בשר, ולא כל דבר הבא מנפש חיה, לא בשר, לא חלב, לא דגים, ולא דבש, ואכלת רק את המן אשר יהוה אלהיך נתן לך למחייתך; 
ורחצת בכל לילה, ולא נגעת בטמא, ורחצת את ידיך במלח פעם בבקר, פעם בצהריים, ופעם בערב; 
ותשמור את מחשבותיך טהורות, שכשבא אחי אריאל לפניך, מבקש את החרב ההיא, הגיש אותה אליך לאחר שהנחת אותה לרגליו. 
ואריאל הכריז עליה כקדושה; על כן היא קדושה, אלא אם תוחלל בשפיכות דמים. 
ואילו הסימנים הללו אשר שמת עליהם? האם ידעת אותם? 
¶ ופתחתי את פי, ואדבר אל המלאך ההוא לאמר: לא, אלא שהם כתובים בשמי הלילה, כי לימודי היו בלשון המצרים. 
¶ ומלאך ההוא, קפסיאל, פתח שוב את פיו וידבר אלי לאמר: 
אגלה לך עתה את שלושת הסמנים החקוקים על הנד, המסומנים בשלוש האבנים: 
ואלו הן שלוש האמהות, אלף, מם, ושין; 
ואלף היא נתיב החכמה, ומם היא נתיב התיווך האלוהי, ושין היא נתיב הגוף הקדוש; 
כי הגילוי ניתן בנשימת יהוה אל בני האדם, וזרם השפע האלוהי יורד מהשמיים למלא את הארץ, ובשרו של האדם הוא היכל יהוה, כי הנשימה שוכנת בתוכו. 
¶ ושלוש אלו הן האמהות כי הן בוראות, ובסמנים אלו נבראו יסודות המציאות הזו. 
ואכן, שלוש אלו הן יסודות השלם, שמור אותן בידך, 
כי בהן נמצא הסוד, ואלו המחזיקים בהן ניתנת להם השליטה על האש, המים והאוויר: 
הזכר שבהן והנקבה שבהן, כלומר הנתינה שלהן והקבלה שלהן. 
כי האמהות הן בוראות; על כן יש בהן זכריות ונקביות, והמתווך הגדול שהוא יהוה עומד ביניהן; 
כי בחזה האדם האוויר, ובמרכז האדם המים, ובראש האדם האש, 
ובלי הנשימה אין חיים, ובלי הדם אין חיים, ובלי הרוח אין חיים; על כן, ללא אלו, האמהות, אין חיים באדם. 
ושלוש האמהות הללו הן הארץ, כי היא ילדה את בני האדם; על כן, תן לה את הכבוד הראוי לה; 
ואכן, כבד את אמך הארץ, ואת אביך שבשמיים, כי אלו הם הבוראים, ואתה בריאתם. 
¶ כל סימני השמיים כתובים על האלף, היא האם הראשונה מלפני הבריאה הזו, היא מיהוה שכן היא דממת כל הדברים ונשימת כל הדברים. 
היא האם המחברת בין הבורא לבריאה, בין השמיים לארץ, היא הנשימה פנימה והנשימה חוצה וההפסקה שביניהן. 
היא האם שמרחפת מעל מי התהום לפני הבריאה, היא הנשימה הקדושה שנשפה חיים באנושות. 
היא מצוירת כנתיב לשמיים וכנתיב לארץ עם סולם המאחד ביניהם, הסולם הזה הוא הוואו, מטה הצדקה עצמו. 
האלף היא אחת כשם שיהוה הוא אחד. 
¶ בראשית, נשימת האלוהים נחה על המם, מי התהום, היא האם הראשונה של הבריאה שכן בה נחה הבינה וכל הבריאה יצאה ממנה. 
היא האם המחברת את בני האדם ליהוה באמצעות התורה ההיא, שכן בה רחמי הדעת והחכמה המביאים הן חיים והן תוהו. 
היא האם שהיא הרחם, המחזיקה בתוכה את סודות הבריאה הזו, שכן בה מי רחמים שירווה כל צמא. 
היא מצוירת כגלי הים, המונעות על ידי אם האוויר, היורדות אל הארץ כדי לתת לה את רחמי יהוה, מרימות את בני האדם, ומחברות בין השמיים לארץ. 
¶ האנושות נבראה על ידי האות שין, ונולדה מחדש על ידי זו שהיא האם הראשונה בבריאת הנשמה, כדי שיינתנו לבני האדם רצונם והנאתם, בינתם ורגשותיהם. 
היא האם המחברת את האנושות להאלוהים, המביאה את שבע דרגות הבריאה אל שלושת העידנים שלפני הבריאה. 
היא האם של העבד הסובל ושל המלך הכובש, כי כשם שהמשיח שיבוא במרכז הזמנים יסבול במותו כדי שהצדק יתקיים, כך הוא יחיה שוב, המלך שיכבוש את המוות. 
והיא מצוירת כשלושה עמודי אמונה: תפילה, ומעשי צדקה, ולימוד התורה, המחוברים בדרך הישרה שהיא ישראל. 
והיא נעשית על ידי האגודל הפרוש החוצה ומעלה, שתי האצבעות הראשונות ישרות יחדיו, ושתי האצבעות האחרונות ישרות יחדיו. 
¶ ואלו הן שלוש האימהות שהן שלוש בוראות הסמלים האלוהיים הכתובים בשמי הלילה. 
אש השין למעלה, מים של מם למטה, ונשימת האלף מחברת ביניהם, כדי שהאש תהיה על הארץ והמים בשמיים כדי שתוענק לאנושות חיי נצח. 
ושין נותנת לאנושות כוח לפעולה, ומם היא הרחם כדי שהאנושות תיוולד מחדש, ואלף היא נשימת הבריאה האלוהית כדי שהאנושות תהיה כהאלוהים. 
כל אלה שהובאו אל יהוה אלוהים למדו מאלו, אימותיהם, ואם לא יפקפקו, יהוה אלוהים יושיעם. 
כי עליך להיוולד מחדש, ולא רק פעם אחת, אלא בכל עולם שבו תעלה.

פרק 26

הכפולים

הערה: תרגום זה ניתן לצורכי מידע בלבד. הוא לא נבדק ולא אומת בידי מתרגם מוסמך, ואין לראות בו תרגום רשמי. 
ויהי ומלאך יהוה, קפסיאל, פתח שוב את פיו וידבר אלי לאמר: 
זנוק בן זנוך בן יוסף ובן לוי, אלמדך עתה על הסמלים אשר חקקת על אותה חרב אשר הקדשת להאדרת יהוה. 
ואגלה לך עתה על שבעת הסמלים החרוטים על הלהב, ואלה הם כפולים, כי שבעת הסמלים הללו חרוטים על שני צדדיו של אותו הלהב: 
ואלה הם השבעה בכפילותם, היינו כף, רש, בית, תיו, גימל, דלת, ופ. 
ובית היא נתיב הדעת האלוהית, וגימל היא נתיב המלוכה והמלכות האלוהית, ודלת היא נתיב הסודות הנסתרים, 
וכף היא נתיב הניצחון, ופ היא נתיב ההתגברות, ורש היא נתיב הטבע, ותיו היא נתיב האמת הנצחית. 
אך סמלים אלה כתובים על החרב כך: ניצחון, גבורה, דעת, אמת, מלוכה, סוד, וסיבולת. 
ואלה הם הכיוונים: כף, מעלה; רש, המערב; בית, הדרום; תיו, מקום המרכז, היינו קודש הקודשים בתוך היכלי יהוה; גימל, הצפון; דלת, המזרח; ופ, עומק; ואלו הן תנועות הלהב. 
¶ ומצד אחד, אלו הם יסודות האור או החיים: כ', סלע החיים; ר', זרעי השלום; ב', ימי החכמה; ת', עונות התפארת; ג', גידול האנושות; ד', פריון הקודש; ופ', גבורת הטהרה. 
ומצד שני, אלו הן ההפרדות אל החושך או המוות: כ', חולות המוות; ר', עקרות המלחמה; ב', אלימות הבורות; ת', שקר הביטול; ג', בגידת העוני; ד', עקרות התשוקה; ופ', עבדות האבדון. 
וכך היא חדותה של חרב פיים, כי דבר יהוה חי ומתקדם תמיד, חודר אל לב האנושות ומפריד בין הנשמה לרוח, 
כי יהוה אלוהים הוא אל עולם ומסוגל להבחין בכוונת לב האנושות, כי האנושות היא בריאת האלוהים. 
¶ וב' היא בכפילות על החרב, שכן היא בית הנשימה הקדושה; 
והיא הראשונה מבין השבעה במקומה בשלושים ושניים נתיבים, שכן היא זוגיות: 
כשם שמשה קיבל שני לוחות ספיר עם תורת יהוה, ואולם אותו הדבר נכתב על שני האבנים, כך היא ב'. 
ואכן, היא הפרדוקס של בריאה זו, והיא כתובה כמקום מבטח שדלתו פתוחה אל הלב, כדי שכולם יוכלו להיכנס אל קודש הקודשים של יהוה אלוהים. 
¶ וג' בכפילות על החרב כי היא חסד אל עולם; 
והיא הסמל אשר בפעולה, בתנועה לאסוף את המים, ולתת לכל אלה שאין להם. 
והיא השנייה משבעה במקומה על שלושים ושניים נתיבים כהיא הבחירה החופשית, לבני האדם לקבל או לדחות את מצוותיהם: 
כפי שישראל אמרו כאיש אחד: כל אשר יהוה דיבר נעשה, ובני ובנות יעקב דחו את מצוותיהם למען עגל הזהב אשר עלה מתוך האש. 
וכן, היא השלישית בבריאה זו, איחוד שני כוחות מנוגדים, והיא כתובה כרוכנת, ידיים פרושות לתת לנזקקים. 
¶ וד' בכפילות על החרב כי היא שער בורא עולם; 
ובני האדם משתחווים בענווה אל הבורא כדי שיבואו אל הבנת האלוהים. 
והיא השלישית משבעה במקומה על שלושים ושניים נתיבים כהיא ארבעת העולמות שבהם עוברים בני האדם, שער אחד בכל פעם, בעודם פוסעים בנתיבים: 
כי זוהי תפילת החרב: ברוך אתה, יהוה, אלוהינו, הפותח את שערי הרקיע ומעניק אור לכל הארץ וליצוריה בריבוי רחמיך. 
וכן, היא הרביעית בבריאה זו, האדם העני הזקוק ללחם; וכך היא מצוירת כקו הישר של הרקיע מלמעלה והדלת שמתחתו המוליכה אליו. 
¶ וכף היא כפולה על החרב כי היא הכף הפתוחה; 
ובגבורה ובסמכות מקבל האדם מאל ראי, והוא משרת את כל אלה אשר יהוה אלוהים מביא לפניה. 
והיא הרביעית משבע במקומה על שלושים ושני הנתיבים, כי היא הכיסוי או המגן של יהוה אלוהים: 
כי כפי שמשה לימדנו: ויבואו אל נח ונעמה אל התיבה, זוגים זוגים מכל בשר אשר בו נשמת חיים; ויהוה כיסם. 
ואכן, היא יד הבריאה הזו, היד המושטת המוכנה לקבל חסד; וכך היא מצוירת ככף היד, מקופלת כדי שיקבל את כל אשר לאב לתת. 
¶ ופה היא ככלי ובתוכה הניצוץ האלוהי, כי היא הפה הפתוח לדבר את דבר יהוה; 
ובדבר יהוה נבראו כל הדברים כדי שאדם יפתח את פיהם וידבר על טובות יהוה אמת. 
והיא החמישית משבע במקומה על שלושים ושני הנתיבים, כי היא הלשון המבטאת את סודות אלוהים שדי: 
כי צופר עמד לפני לעדן, מדבר עבור שנים עשר צדיקים, ואומר: כתוב את הדברים הללו על לבך, והמילים הכתובות על לשונך יהיו טהורות וקדושות לפני יהוה. 
ואכן, היא פה הבריאה הזו, הביטוי המעניק קול לבינה ולתבונה, וכך היא מצוירת, כפה פתוחה המעניקה קול. 
¶ וראש כראשית, כי בראש נמצאת החכמה; 
ובהשתחוות בענווה לפני אל עליון נמצאת התשובה, כי כל דברי יהוה אמת, וכל תורת אל עולם נצחית. 
והיא השישית מתוך השבעה במקומה על שלושים ושני נתיבים, כי היא ערה לצרכי הבשר ותשוקותיו, זועקת לרחמים אל האלוהים: 
כי אף אסנת אמך, חפצה לדעת את יהוה בבשר, 
ומלאך יהוה בא אליה, נתן לה את חלת הדבש לאכול ולשתות מכוס הנצח. 
ואכן, היא ראש הבריאה הזו, ומצוירת כך כדי שבני האדם יתעוררו לתשובה, כי עתה השעה להיערך למפגש עם יהוה. 
¶ ותב היא כחותם הברית, כי באות הברית נמצאים אמת ושלמות; 
ובנאמנותך לברית יהוה נמצאים שלושים ושני נתיבים, כי בברית יהוה נמצאת ההבטחה. 
והיא השביעית מתוך השבעה במקומה על שלושים ושני נתיבים, כי בה היא מלכות השמיים: 
כי בקודש הקודשים נשמר ארון העדות, ובתוכו נמצאת התורה, וכס הכפרה נח עליה; על כן, הנכנס מבטא את היוצא. 
ואכן, היא הראשית והסוף, שהיא שלמות הבריאה הזו, כי הבריאה הזו היא מעשי יהוה אלוהים, ואין סוף למעשיו; 
והיא מצוירת כחותם או אות, כדי שבני האדם ידעו שכל הדברים שנבראו על ידי אהיה אשר אהיה חתומים ביהוה בבריאה הזו. 
¶ ואלה השבעה בכפילות הכתובים על מגן שלמה, שהוא חותם שלמה, שהוא מפתח שלמה: 
כף, שיא הניצחון; רש, העוצמה למערב; בית, הדעת מדרום; 
תב, האמת שנמצאה במקום המרכז, אף קודש הקודשים בתוך היכלי יהוה; 
גימל, העצה שנלקחה מהצפון; דלת, הסוד שנתגלה למזרח; ופה, עומק ההתמדה; 
ואלו הן התנועות באיזון על ל"ב נתיבי השם יהוה, אשר ניתנו לו על ידי אחי, רזיאל, המשיחו כהן גדול וכוהנת גדולה, 
מלך ומלכה בישראל כאשר בחכמה ניתנה להם החרב, כפי שניתנה לך, חנוך. 
¶ אך כשם שהם כתובים בשמיים בשלום, בשלמות ובשגשוג, כך הם כתובים גם בתהום במצבם הבלתי טבעי. 
וכל אלו המובאים למצב הגשמי הם במרה של מרירות ובכבלי עוון, 
אך אלו המובאים לתיקון שבים למצבם הטבעי, ולא יעמדו עוד בניגוד לטבעם, 
כי הם מקבלים את שכרם ביהוה אלוהים, לאחר שנלמדו מאלו, בחזרות.

פרק 27

שנים עשר חלקי השמיים

הערה: תרגום זה ניתן לצורכי מידע בלבד. הוא לא נבדק ולא אומת בידי מתרגם מוסמך, ואין לראות בו תרגום רשמי. 
ויהי כי פתח מלאך יהוה, קפסיאל, את פיו שוב וידבר אלי לאמר: 
זנוק בן זנוך בן יוסף ובן לוי, אלמדך עתה את הסממנים אשר חקקת על אותה החרב אשר הקדשת להאדיר את יהוה. 
ואגלה לך עתה את שנים עשר הסממנים החרוטים על נדבך החרב; ואלה הם החודשים, כי שנים עשר סממנים אלה חרוטים בשמי הלילה: 
כי הנה, כל הדברים נתונים במחזורים, ומעלה מעלה עולים כל הדברים אל השם יהוה. 
¶ ואלה הם שנים עשר הסימנים: היי, הוואו, הזיין, החת, הטית, היוד, הלמד, הנון, הסמך, העין, הצדי, הקוף; 
וההיי היא נתיב טהרת האמונה, והוואו הוא נתיב הקידוש, והזיין הוא נתיב החכמה, והחת הוא נתיב האש האלוהית, 
והטית היא נתיב ההתגלות, והיוד הוא נתיב הסדר האלוהי, והלמד הוא נתיב הדין האלוהי, והנון הוא נתיב הברית, 
והסמך הוא נתיב האמת האלוהית, והעין היא נתיב חיי הנצח, והצדי הוא נתיב הלידה מחדש, והקוף הוא נתיב השירות. 
ואלה כתובים ברקיע הלילה, כי בהם חילק יהוה אלוהים את שנים עשר חלוקי השמיים, להודיע את החודשים ואת השנים, ולהודיע את הסיפורים כדי שהחוזים יראו. 
ובחכמה ברא אותם אהיה אשר אהיה יהוה אלוהים, 
למען ילמדו בני האדם להבדיל בין טוב לרע ובין רע לטוב, ובין טוב מהטוב ובין רע מהרע: 
כי אושר נצחי שמור לצדיקים, ורשעות אינה יכולה להיות צדקה, כי רשעות היא שיגעון ולכן לעולם לא תוכל להיות אושר, כי תשוקת הרשעים אינה מסופקת לעולם. 
אך בשנים עשר הסימנים הללו הוא הדרקון הנושך את זנבו, כי בצדקה בא בן אנוש לעולם הזה, להשלים את כל הצדקה; 
וכפי שהנחש הגדול ההוא, הלווייתן, יבלע את מימי התהום, בן אנוש הוא כדרקון שינשוף אש להגן על עמי הברית, ולהשמיד את הנחש ההוא בחמתו. 
¶ והאות ה', היא כתובה בכוכבים כאיש שזרועותיו פרושות, להתבונן באשר ברא בורא עולם, עם ידיים פתוחות לקבל את הנשימה, רוח הקודש. 
היא נראית כנתיב ישר בעל שלושה שלבים, כי משה אמר: יהיו אלו שנולדו בחודש הראשון ישרים ובעלי חמלה רבה, ויתנו בנדיבות לכל אלו הזקוקים לסיוע בהשם יהוה. 
ויראו בני האדם את התגלות יהוה בדעת ובחוכמה, למען ידעו כיצד לסייע לנזקקים, כשם שיהוה רפא רואה את צרכיהם; 
כי בה' נמצאת השכינה, הן נוכחות אלוהים בשמיים והן נשימת אלוהים על הארץ, כי בה נמצאת ההתגלות. 
והיא מצוירת כאדם רוכן, השואף להתבונן בהתגלות מנשימת יהוה, המחבר את בני האדם לבורא בענווה. 
¶ וואו, היא כתובה על הכוכבים כנתיב הישר וכקרס, כדי לאחד את אשר יחד יחיד אחד קרא ישראל, המחברת בין השמיים והארץ. 
היא נראית כנתיב הישר בצעד אחד, וכפי אשר אמר משה: יחיו אלו שנולדו בחודש השני חיים של מתינות, מלאי תשוקה וחסד שופע בתוכם. 
אכן, היא המסמר הקושר את השמיים אל הארץ, המחברת בין בני האדם והאלוהים, שכן היא השלמות והמלאות ותדקור את בן האדם כדי שיבוא התיקון. 
כי המסמר חייב לדקור אותו כדי שירומם, שכן קודש ישראל הוא הגשר בין ארבעת העולמות של אלוהים חיים, הדבר שבין המחשבה למעשה, ממש כסולם. 
והיא מצוירת כנתיב ההוא מהארץ לשמיים, שהוא אותו נתיב מהשמיים לארץ, כגשר בין בני האדם לבורא. 
¶ וזיין, היא כתובה במרומי הכוכבים כאדם העובד את האדמה, החופר את הגומץ לזרוע את הזרע, למען יאכל הוא וביתו מלחם החיים הנובט מתוך החכמה. 
והיא נראית כנדב חרב למעטים, וכמגרעת לאחרים, כי כדברי משה: אלה שנולדו בחודש השלישי, אל תסוג נדיבותם לעולם. 
כי בחכמה תהיה האנושות כאחד זה עם זה ועם הארץ, שכן כאשר תהיה הארץ אחת, אז השמים והארץ יהיו שוב כאחד, ובכך ישלימו את בריאתם. 
ויהי עמל האנושות למען החיים, כי זוהי החכמה: המוות אינו אלא צל המובס, כפי שחושך הלילה מובס בשחר בעת זריחת השמש. 
והיא מצוירת כדרך ישרה בעלת ראשית וסוף, שהיא חיי האנושות, מנשימת החיים הראשונה המביאה את החיים פנימה, ועד הנשימה האחרונה המוציאה את החיים מהגוף, והאור שישוב אל מקורו ממנו נשלח. 
¶ וחית, היא כתובה על הכוכבים כסוכות, מסך האוהל המפריד בין העולם העליון והעולם התחתון, כדי שבני האדם יוכנו תחילה בטרם יורם המסך. 
והיא נראית כסוכות, כי כך אמר משה: אלו הנולדים בחודש הרביעי, יהיו אצילים, פוסעים בדרך קדימה בעוד אחרים יראים; 
וכך לימד משה כי כאשר כל ילד בן שמונה ימים, יבורך ויודרך בתשובה, למען ימולו את לבם בבואם לגילם. 
ביום השמיני לבריאה נולדה הנשמה, שהוא כעת היום הראשון לבריאת הנשמה, האור מופרד מהחושך, ופתח נפתח בכלים של הלב. 
ובמילת הלב, הקליפות מוסרות, כדי שהאור אין סוף יזרח לרפא את הבריאה הזו, ומאחד את העולם העליון של השמיים ואת העולם התחתון של הארץ. 
והיא מצוירת כקודש הקודשים של השמיים וקודש הקודשים של הארץ המופרדים על ידי המסך, הגנה לארץ עד אשר תהיה מוכנה לברית נישואיה. 
¶ וט' היא רשומה בכוכבים ככלי המחזיק את אור אין סוף, המעניק לבני האדם את תשוקות לבם, 
וכאשר היא טהורה, האור יכול להאיר לרפא את הבריאה הזו, אך כאשר כליה טמאה, כך גם מעשי בני האדם הם תועבה לפני יהוה אלוהים, כי יהוה הוא יוצר האור. 
כי כך אמר משה: יגילו אלה שנולדו בחודש החמישי בדממתם, למען יהיו תמיד בעלי דעת; 
כי אביך יוסף ואמך אסנת ראו שיחד יחיד אחד נושא עמו את נשמת החיים, המעניק אור זה לכל מי שישתתף בו. 
והתשוקות הצדיקות של בני האדם נסתרות בגאוותם של אלה שאינם אוהבים את יהוה אלוהיהם, אך כאשר יאיר האור ההוא, כל דברי יהוה ישובו למקומם. 
והיא מצוירת ככלי חרס או קליעה, ובצומת הדרכים יתגלה נתיב החיים, אם יבחרו בני האדם באור או יבחרו בחשכה, כפי שחולק בתוכם. 
¶ ויו"ד, היא כתובה על הכוכבים כימין יהוה, כי בימין נעשים כל מעשי יהוה אלוהים, כי בימין ניתנו הגבורה והסמכות של אמן העולם. 
ובבימין השלוחה עשה משה את מעשי יהוה, כי כך אמר משה: שיהיו אלו שנולדו בחודש השישי ידועים בנדיבותם ובנכונותם לתת מעצמם. 
כי קול דבר אל משה, לאומר: הנח את מטך בימינך, כי קדוש הוא ליהוה, 
ובדבר הבורא החלה הבריאה, ובביו"ד הושלמו מעשי הבריאה על ידי האלוהים, כי מיה יצאו ההקרנות. 
ובאמונה מושלמים כל הדברים, כי ללא אמונה לא יוכל האדם לעשות דבר, אך באמונה וברצונות המאירים מתוך כלי נקי, כל אשר יבקש האדם מאת השם יהוה יינתן לו. 
והיא מצוירת כימין חזקה וזרוע שלוחה, כשם שיהוה אלוהים הוציא את אבותיכם ואמותיכם ממצרים וממעבדות החטא והמוות; על כן, אל תשכחו את אשר עשה יהוה אלוהים. 
¶ ולמד, היא כתובה בכוכבים כמטה הרועה, ללמד את ישראל את כל דברי עושה שלום, בעוד בני האדם יורדים ועולים בסולם, והולכים בשלושים ושניים נתיבים. 
למידה אמתית באה מהלב, כי בלב הם הכלים המחזיקים את האור אין סוף, כי כפי שאמר משה: ימצאו אלו שנולדו בחודש השביעי תמיד גבורה בחכמה, ולא בחלומות גבוהים של השטות. 
כפי שאמר משה: יהוה בחר את ישראל מעל כל העמים; על כן, מולו את ערלת לבבכם, אל תהיו עוד קשיי עורף; 
על כן, יהי לבך מדריךך בעודך נע בנשימת האלוהים, הלך בנתיבים ישרים ובריפוי; 
כי ללמוד על יוצר האור הוא לאהוב את בורא עולם, ויהוה אל רחום הוא שמו. 
והיא מצוירת כפי שהיא נראית בכוכבים, כמטה משה אשר הוביל את ישראל ממצרים ונתן לה את התורה כדי שיראו את פני יהוה ויחיו. 
¶ ונון, היא כתובה בכוכבים כאיש המשתחווה בהכנעה ליהוה יראה בצדקה, כי אלה הם יורשים משותפים בצדקה. 
והאיש הצדיק יעמול כפי שעמל אביכם יעקב כדי לזכות בידה של כלתו, 
כי כך אמר משה: יחזיקו אלה שנולדו בחודש השמיני בכבודם, ביושרם ובגבורתם, למען יהיו חופשיים מלשון הרע ומרכילות. 
שכן הכוכבים המרכיבים אותה עשויים להיראות כנחש העומד להכות, או כדג העומד להאכיל, או כזרע הצומח מן האדמה, כפי שעשויים להיות אלה שנולדו בחודש זה. 
על כן, היא מצוירת בפוטנציאל עניו לגאולה, למען תובא בדרכיו של עושה שלום. 
¶ וסמך, היא כתובה בכוכבים כסבך קוצים, כי הציפורים והחיות הקטנות מסתתרות בה למען הגנה. 
וכך אמר משה: יבקשו תמיד אלה שנולדו בחודש התשיעי להכיר את יהוה, במחשבות עמוקות ובידיים עוזרות. 
חבוי במעמקי הסנה הבוערת שראה משה הוא כל חיים נצחיים ובלתי נגמרים; 
בדומה לכך, חבוי בתוך סבך הקוצים על פני האדמה הוא כל סוג של חיים, נסתרים ונשמרים בבטחה, עם חיים העולים ויורדים בעץ זה. 
והיא מצוירת כסולם שבו יוכל האדם לרדת ולעלות בשלושים ושני הנתיבים של אמן העולם. 
¶ ועין, היא כתובה בכוכבים כקרן, כדי שכל המחפשים את הצדקה ישתו מכוס יהוה צדקנו, 
וינשפו בשופר יהוה אדוני השבתים, ויראו את אמת יהוה אמת. 
והצדיקים יראו את מעשי יהוה, כי כפי שאמר משה: אלו שנולדו בחודש העשירי יצעדו תמיד קדימה ביהוה, עם צמא שאינו נגמר לצדקה. 
לראות את יהוה פנים אל פנים הוא לדעת את רצון ודיין ישראל, עין האלוהים ממש. 
והיא מצוירת כעין הנצחית, האור אין סוף, הרואה הכל בידיעה ובחכמה. 
¶ וצדי, היא כתובה בכוכבים כחכה, השואבת את האדם ומובילה לפעולה. 
והתורה שואבת את ישראל, כי כפי שאמר משה: אלו שנולדו בחודש האחד-עשר תהיה להם ראייה חדה בתכנון, עם נוכחות רגועה; אך יהיו נלהבים ברוחם כדי שדרכי יהוה יהיו ברורות. 
כיוון שיש התנגדות בכל הדברים, בני האדם עשויים להימשך בדרכי שת או בדרכי קין, כי יש נתיב של אור ויש נתיב של חושך, 
ובנתיב האור ההוא יש חיים ואהבה, אך בנתיב החושך ההוא יש מוות ושאול, מצוקה ואבוי. 
וכפי שיהוה יראה מטיל את חוטו כדי למצוא את השוחים, האובדים בחושך ההוא, עם האור והאהבה של האור אין סוף, 
כך גם היריב מטיל את חכתו אל האור, כדי ללכוד את הנמצאים בו למטה אל אבוי וחושך. 
והיא מצוירת כחכה, או כחדת, כדי שבני האדם יילכדו בצדקת הרחמן. 
¶ וקוף, היא כתובה בכוכבים כשמש באופק, כי היא זורחת על הצדיקים ועל הרשעים כאחד. 
וכפי שהחושך תמיד נשבר עם השחר, יהוה רפחא תמיד יקום להושיע את ישראל, כאשר תעניו עצמה לפני יהוה; 
כי כך אמר משה: אלו שנולדו בחודש השני-עשר, השואבים השראה מהבריאה של יהוה, יהיו מהירים בהתחדשותם; 
וכך אמר משה: אלו שנולדו בחודש השליש-עשר יהיו עושי שלום, ואלו שניתנו להם הברכות לאחד את העם בשם יהוה אלוהים. 
יהיו אלו מוקפים בקדושה, בהתחלות חדשות, בתיקון כל הדברים; כי לכל הדברים חייבת להיות התחלה וסוף, שכן הבריאה היא כזאת. 
והיא מצוירת כמחט, כי סוף השנה הוא התחלה מחדש, ומעגל הבורא שאין לו התחלה ואין לו סוף הוא מעגל נצחי אחד. 
¶ ואלו כתובים בכוכבים מהיום הרביעי של הבריאה ועד סופה.

פרק 28

כל דור

הערה: תרגום זה ניתן לצורכי מידע בלבד. הוא לא נבדק ולא אומת בידי מתרגם מוסמך, ואין לראות בו תרגום רשמי. 
ויהי כי סיים קפסיאל את דבריו אלי; 
ופלאתי ברוח הדברים, כי היו מעבר לכל אשר ידעתי. 
¶ ויהי כי ראה אותי כזאת, ופתח קפסיאל את פיו שוב אלי לאומרו: אל תפלא כי אספר לך את הדברים האלה, 
כי אין זה מבני האדם להחזיק בידיעה שלמה של כל הדברים, אך כל הדברים ניתנים לבני האדם למען יזכו בחלק מהם. 
כפי שאותות ומופתים אלה נודדים בשמי הלילה, התפללו כי כל דור יקבל את חלקו בתורה אשר יהוה אמת ייתן להם. 
ואתה, זנוק, קיבלת מהם, כי ניתנה לך החרב למען ייכתבו הדברים האלה כדי שידעם העולם. 
ואף אם דורות רבים יתעלמו מהם ויסתירו אותם, לא ייסתרו הם לנצח; 
כי באחרית הימים, הדברים אשר תכתוב יינתנו שוב לבני האדם, 
למען יישמרו הבטחותיו של יהוה רפחיה במלוא הזמנים. 
ויהי כי כתבתי את כל אשר ניתן לי, בוטח כי היה זה למען תכלית אדירה ביהוה.

פרק 29

בראשית

הערה: תרגום זה ניתן לצורכי מידע בלבד. הוא לא נבדק ולא אומת בידי מתרגם מוסמך, ואין לראות בו תרגום רשמי. 
ויהי כי נותרתי לבדי במערה ההיא למשך זמן מה, ושם העמקתי בכתבים אלו בעודי הגה ומתפלל; 
כי רציתי לצאת ולעלות ממערה זו, אך לא ידעתי לאן ללכת, או אם היה עוד שיהוה יראה יחפוץ שאכתוב, או מה עליי לעשות בכתבים אלו. 
ויהי בבוקר אחד, כשסיימתי לשבור את צומי, מלאך יהוה עמד לפניי, ויפתח את פיו וידבר אלי לאמור: 
זנוק בן זנוך, בן יוסף ובן לוי, אלמדך את רזי תורת יהוה, שניתנה לך מפי משה, רע יהוה; 
הידעת את תורת משה? 
¶ ופתחתי את פי להשיבו לאמור: כן, אך תורה זו ניתנה לי מפי לאוזן מנעוריי, ואני הגה אותה בכל יום למען אזכורה. 
¶ וידבר המלאך שוב, לאמר: האם אתה מבין: בראשית? 
ואני דיברתי אל המלאך, לאמר: כן, בראשית ברא יהוה, באמצעות השם, האלוהים, ואת השמיים ואת הארץ; וכל זאת עשה יהוה הן בדעת והן בחוכמה. 
¶ וידבר המלאך אלי שוב, שאלני: ומה לגבי האלוהים? 
¶ ואני פתחתי את פי שוב, ודיברתי, לאמר: בארץ מובן שהאלוהים הם אלוהי כל הארצות, וליהוה נתנו ארצות ישראל כחלקו, אך אין זה כך: 
כי כל הארץ היא הדום, ואלוהי בני האדם באו, שנבראו על ידי בני האדם; ואלה לקחו לעצמם חלק ממה ששייך ליהוה, 
כי ברא יהוה את הארץ להיות אחת, מראה של השמיים, ולא כדי שתחולק ותיגזל לגאוותם ותאוות בצעם של בני האדם. 
כי כאשר בני האדם הם אחד, יש די והותר כדי לכלכל את כל החיים בשפע, אך תאוות בצעו של האדם היא זו היוצרת עוני ואכזריות, השודדת מהארץ את הצדק והרחמים. 
¶ וידבר המלאך שוב לאמר: טוב ונכון כל אשר אמרת. 
ואספר לך עוד, ותכתוב זאת, כי אני צפקאל, ואגלה לך סוד. 
אהב יה את היחיד, וביחד באחדותם נכחה רוח הקודש; וזוהי אחדות יהוה. 
וביה, ברא יהוה את האלוהים, ובאלוהים הזה עיצב והפיץ את האלוהים; 
כי כל הקיים, אף יהוה, הם בעלי בינה, ויהוה הוא הבינה העליונה: 
ויהוה הוא אחד מנצח לנצח; אכן, לא היה זמן שבו יהוה לא היה אלוהים. 
אכן, לא היה זמן שבו נברא יהוה, כי יהוה הוא אני הוא, הבורא, ויהוה הוא אחד. 
אור נצח זה, האור אין סוף, הוא מיה, ובאמצעות הה' הוא ניתן, הוליד דרך היחיד, אל תוך הבריאה הזו. 
זהו האור והחיים של העולם הזה; לולא היה כך, דבר לא היה, או במילים אחרות, ללא אור זה, הכל היה חדל מלהיות: 
וכל מה שיכול היה להיות היה הים הגדול של המים, או ים של בינות, נח בנוכחות המים, 
כי בינות הן נצחיות ולא ניתן לשנותן או להשמידן מנצח לנצח, אלא רק להוסיף עליהן, וזוהי הבריאה. 
¶ וזה האור, האור אין סוף, יורד כהשתלשלות של יהוה אלוהים, וזהו האלוהים אשר ברא את כל הדברים כאן על הארץ בבריאה זו בשם יהוה; 
על כן, נבראו בני האדם בצלם אלוהים, שנועדו להעביר את אור הבריאה דרך שלושים ושני נתיבים כדי להשלים את הבריאה הזו. 
¶ אך יהוה הניח לבני האדם לשמור על בחירתם, וזאת כדי שבני האדם יהפכו מבלתי-משחיתים למשחיתים, והשלושים ושניים נתיבים הפכו לטמאים. 
זוהי הכוונה כאשר לימד משה את ישראל שקוצים ודרדרים יצמחו ושאדם יאכל לחם בעמל אפו; 
כי הכלים הללו המחזיקים את האור בשלושים ושני נתיבים הפכו לאפלים ויש לטהרם. 
¶ וזוהי הכוונה לצעוד בשלושים ושני הנתיבים, לשמור על כל כלי טהור בנתיב כדי לאפשר לאור ההוא להאיר ולרפאות את הבריאה הזו. 
וההשתלשלויות הללו נובעות מאהבת האל ונראות באהבת בני האדם ליהוה בעוד בני האדם מטפלים בבריאה זו.

פרק 30

כל דור

הערה: תרגום זה ניתן לצורכי מידע בלבד. הוא לא נבדק ולא אומת בידי מתרגם מוסמך, ואין לראות בו תרגום רשמי. 
ויהי כי הגיתי במילים אלו, ומלאך אחר של יהוה, רזיאל שהוא רפאל, עמד לפניי, ויפתח את פיו וידבר אלי לאמר: 
¶ אלה הקדושים והטהורים, להם ישתף אמן העולם את חוכמתו הסודית, כלומר רק אלה יתקבלו לפני יהוה. 
רק בגילוי דעת אב הבריאה ובחוכמת השכינה יוכל האדם לקבל את רחמי שלום יהוה ואת גבורת ודייאן ישראל ולשאת אותם. 
ולאלה ייפתחו חותמות וסודות הקודש ישראל יינתנו בשלום ובבינה. 
¶ כל הלומדים את שמות יהוה, לדעת ולהבין אותם, ידעו את השם יהוה; 
על כן, למדו את השמות, לדעת אותם בחוכמה כדי שתהיו ענווים ותבכו בשמחה בעת קבלתם. 
¶ כל הבאים אל הרחמן בלב נשבר וברוח נכנעת, אלה הם טהורי הלב, והם יראו את השלום יהוה ויעמדו לפניו. 
¶ והנה, זו המשמעות להיות טהור לב, ולרפא את הלב, כי יהוה רפוא הוא אלוהי הרפואה. 
וחסדו של יהוה צדקנו עמוק יותר מהבאר העמוקה מכולן, ומשלום יהוה יבואו המים החיים. 
¶ ואור אלוהים שדי מאיר יותר מהכוכב המאיר מכולם, המעניק חסד כדי שהאובדים ימצאו את דרכם בחשכה, ונבונים הם אלו שיעקבו אחרי הכוכב ההוא עד אשר ימצאו אותו. 
על כן, חגור את כוחך בהשם יהוה, למען יכון כוחו של יהוה יראה לעולמי עולמים, 
המועבר אליך מדור לדור, למען ישמחו צאצאיך בהתפרשותם מדור לדור. 
¶ ודברי התורה האלו שניתנו לך על ידי משה הם כאותיות חרושות בזהב, הנובעות מאותו מעיין של גילוי הדעת והחוכמה בטהרתם. 
אך מה לגבי הכוהנת הגדולה והנביאה ציפורה? אשת משה, רעת בורא עולם? 
אך שמה יהיה רק כשרחשה וכשמועה, לא תשורר ותישכח עד אשר תבשיל הארץ ותהיה מוכנה לקציר. 
¶ ואז עמדתי ונדהמתי מכל אשר נאמר לי, ובלבי תהיתי בתשוקה גדולה לדעת. 
¶ ומלאך יהוה, רזיאל, שמע את דברי לבי, ופתח את פיו, וידבר אלי לאמור: 
פתח את פיך, זנוק בן זנוק, בן לוי ובן יוסף, ודבר את סודות יהוה אמת. 
¶ ויהי כי פתחתי את פי לדבר, ואף על פי שזו הייתה לשוני, לא היו אלו דבריי, אלא הקול דיבר דרכי, לאומרו: 
בימי קץ, המשיח יפנה שנית להשיב את עמו; 
על כן, יתגלה הוא להם בגבורה ובתהילה רבה, להשמדת אויביהם, ביום ההוא אשר יאמינו בו. 
¶ ולא ישמיד איש המאמין בו, אך אלה אשר לא יאמינו בו יושמדו, הן באש, ובסערה, וברעידות ארץ, ובשפיכות דמים, ובמגפות, וברעב. 
ואלה ידעו כי יהוה הוא אין סוף, קדש ישראל. 
¶ ויהיה כי בימי מלכות זמרי תשוב נשמתי אל אב הבריאה, ושמונה מאות ושמונים שנה מיום מותי, בשנה ההיא ייוולד המשיח. 
וייקרא שמו שר שלום, יהושוע, ואלה הלומדים ממנו יקראו לו אדוני ורבי, או מורה. 
¶ וכפי שמשה הוביל את ישראל ממצרים, המשיח יוביל את מצרים מעבדות החטא; 
ואף על פי שניסיונותיהם יהיו גדולים, לא יהיו אלה ימי הקץ, כי עוד יהיו דברים שיבואו; 
ובמלוא הזמנים יישלח דבר שלום יהוה אל כל אלו אשר ירצו לקבלו, 
¶ ואלו השומעים והנותנים לרחמן לב נשבר ורוח שחוקה, אלו יקבלו בינה מלאה ביהוה אדוני השבתות. 
אך אלו אשר ישמעו את הדבר, וידעו כי הוא אמת בלחשיה של רוח הקודש, אך יירקו אותו, ישליכו אותו, וילחמו נגד נביאים ונביאות של אל ראי, אוי להם! 
אלו אשר יעצמו עיניהם, וידחו את הנביאים והנביאות של יהוה, תוכלו לנסות לכסות את עוונותיכם, אך אל ראי יודע אותם. 
אך אם תשוב בכל עת, בכל רגע, בתשובה מחטאיך, עושה שלום יקבל אותך, ויגן עליך, והשכינה תיתן לך מנוחה בחיקה: אמן. 
¶ ויהי אחרי כן, שנפלתי ארצה ונחתי לזמן מה, מלא ברוח הקודש, והמלאכים שהו שם עמי לזמן מה.

פרק 31

לדעת ולעשות

הערה: תרגום זה ניתן לצורכי מידע בלבד. הוא לא נבדק ולא אומת בידי מתרגם מוסמך, ואין לראות בו תרגום רשמי. 
ויהי אחרי כן, ורזיאל פתח שוב את פיו, וידבר אלי לאמר: 
דבריך אשר ביטאת עלו, כמעיין הנובע ממקור כל הדעת והחכמה, וניצלת בזכות החסד ועוז אמונתך בצור ישראל. 
דבריך היו יקרים מפנינים, כי הם דיברו על תפארתו וצדקתו של יהוה צדקנו. 
אין לבני האדם למדוד את ערך הסודות אשר אתה כותב, כי הם דברי חיים עצמם, ומאי יקר יותר מהחיים? 
¶ כל האמת היא מהאלוהים, כפי שניתנה על ידי יוצר האור. 
חכמים מחפשים את האור הזה, האור אין סוף; הוא כאש הבוערת מבפנים, לזכך את בני האדם, ובאמצעותם את כל הבריאה, ואילולא כן, הכל היה הבל. 
והאור הזה, האור אין סוף, נובע מפירות עץ החיים ממש, ובני האדם זוכים לטעמו ככל שיהיו ראויים. 
אך הישמר, כי עם החיים בא המוות, ועם החיים הנצחיים בא המוות הנצחי ושלשלאות שאול. 
בהוד ובפליאה רעמים של יהוה אמת מושגים החיים, מושגת התפארת, ומכונן כיסא עשה שלום על הארץ כפי שהוא בשמיים. 
¶ גאולה היא ההתרעה מפני המוות, אך לא הפחד ממנו; בינת החיים מושגת על ידי התגלות הדעת והחכמה; 
כוחו של הרחמן ניתן לבני האדם על ידי היראה והפליאה הרעמתיות של יהוה אל רחם, 
אש כבודו של אל עליון היא כוחו של בן אנוש, בלימוד בחכמה ובדעת נמצאים הרחמים, כפי שהקשתים נראים בעננים. 
חיים אלו שניתנו לבני האדם לא ניתנו כדי לחפור את בור המוות, אלא כדי לזרוע את הזרע בצדקה כדי שעדן תיוולד מחדש, ושהחיים יימצאו בגן פעם נוספת. 
¶ יהוה צדקנו ממלא את הארץ בכבוד, ממש כשבשמיים, האם תראה זאת? 
נאמן העולם הציב חמישה משבעת העמודים, ואתה, זנוק, חי בעמוד החמישי. 
שבעה עמודים יעלו כמעיינות, וייפלו לכבוד השרים וההמון, ומדוע? 
כי האש הבוערת לנצח אינה יכולה לבער עבור כל אדם, אלא עבור בן האדם בלבד. 
¶ וכאשר יניחו השרי וההמונים באלפיהם עצמם כבולי עץ על האש, תכבה היא, כי תשוקותיהם בוערות לשווא. 
הוא יהוה יראה, השם יהוה לבדו אשר יכול לכפר על בני האדם, 
כי יש רק משיח אחד, כריסטוס אחד, הולד אחד, נבדל אחד, ורחמן אחד אשר יביא חיים למדבריות. 
וכאשר ינסו השרי וההמונים לקבל על עצמם את הגבורה הזו ואת התפארת הזו, הם חופרים בור לעצמם, כי אין איש שיכול ללבות את להבי חיי הנצח מלבד אל עולם. 
¶ ותפארת כיסא אבא הבריאה היא כקוורץ של האורים, והקשתים בעננים עומדים לשמור על הבריאה הזו, 
אך בני האדם אינם רואים אותם, כי הם עיוורים לאמת של יהוה אמת. 
¶ ואכן, בני האדם מכסים את עיניהם ביראת אמת המוות ושל שאול, 
ויוצר האור מגן עליהם בהנחתו ערפל סביבם, כדי שיהיו עיוורים עד שיהיו מוכנים לראות את האמת; 
כי האור ההוא נוכח תמיד, אך הם אינם רואים אותו, כי עיניהם עצומות והאור הגנוז נראה רק על ידי אלה המחפשים אותו, למען לא יוטעו, ואלהם אין דבר נסתר. 
¶ ואלו שאינם באור, כאשר מנסים לעשות מעשי צדקה כמותם של העומדים באור, הם עושים את המעשים, אך תוצאותיהם אינן מועילות; 
וזאת משום שהסודות העמוקים ביותר נסתרים מהם על ידי מסך של ערפל המסתיר את האור מעיניהם כדי שלא יראו אותו. 
גילויי הדעת והחכמה מתבהרים רק עבור אלו העומדים באור ההוא ואינם מוסתרים בחשיכת גאוותם. 
¶ ודע זאת: אין בעולם הזה דבר שאינו נתפס, שכן יהוה רפחה תופס את כל הדברים. 
כל מעשיהם ותשוקותיהם של בני האדם ידועים להשם גבורה; 
על כן, כל מה שניתן לדעת הוא ידוע, וכל המעשים שנעשים, גם כוונותיהם ידועות לאלוהים חיים. 
על כן, זנוק, לא רק שעליך לעשות, אלא שעליך לדעת לעשות גם כן, ובכך אתה ידוע על פי מעשייך ועל פי מה שראוי שיהיו.

פרק 32

אדם

הערה: תרגום זה ניתן לצורכי מידע בלבד. הוא לא נבדק ולא אומת בידי מתרגם מוסמך, ואין לראות בו תרגום רשמי. 
ועתה, אספר לך על אשר היה בטרם ראשית, כי בטרם ראשית היה אהמן העולם. 
האלוהים התקבצו לפני כיסא יה וכיסא יהוה, ושם אהיה אשר אהיה אמר: את מי אשלח ראשון? 
¶ והדומה לאל, מיכאל, אמר: שלחני. 
¶ והאגו אמר: שלחני! 
¶ ועושה שלום שלח את הראשון, והוא הפך לאדם ואשתו לחוה; ואלה הם חיי האנושות. 
אך השני כעס וגורש; על כן הפך האגו ליריב האנושות, השואף רק לקחת לעצמו. 
¶ וזהו חיים ומוות, חיים להעניק ומוות לקחת, כי באדם מוצאת האנושות חיים, ובחיים אלה ובתוכם אור היוצר האור. 
וכאשר קראו אדם וחוה מהספר אשר דיברתי אליהם, למדו מהאותיות ומהמילים, וכך ידעו את האמת מהשקר ברוח הדברים. 
והדעת והחכמה הללו באו אליהם מההתגלות של האור אין סוף, שבאמצעותה תוכל האנושות להבחין בין טוב לרע, וזאת משום שאכלו מפרי אותו עץ. 
ובקדושה, קיימו אדם וחוה את הפולחנים והמצוות כדי שכל האנושות תדע את אהיה אשר אהיה. 
¶ וכתבו את דברי הספר על אבן ספיר, ותורת יהוה שניתנה לאדם ולחוה היא זו: 
תמול את לבך; עשה זאת למען תחיה את התורה ותדע את יהוה. 
¶ ולתורה זו ישנן שלוש מעלות: יראת הפחד היא המעלה הראשונה, יראת התחינה היא המעלה השנייה, ויראת האהבה היא המעלה השלישית. 
והמעלה הראשונה היא יראת הדין, והמעלה השנייה היא המצוות, חובת האדם, והמעלה השלישית היא לידת הנשמה, השיבה אל האמת. 
ושלוש המעלות הן מעלה אחת בלבד, כי במעלה הראשונה נולדה הנשמה, ובמעלה השלישית הוסר הדין, על כן מי שיש לו מעלה אחת יש לו את שלוש המעלות. 
ובתחילה מציית האדם מתוך יראה, ולאחר מכן מתוך רצון לשכר; אך בסוף, כמי שמונע על ידי הרוח, ובכך גדל האדם בחסד וברחמי יהוה. 
ובמעלה הראשונה, הערפל מורם; ובמעלה השנייה, האור הגנוז נראה; ובמעלה השלישית, עמוקי סודות יהוה אמת נגלים. 
¶ על כל תורה כתובים שבעים ושניים שמות של יהוה. 
עוד יתורגמו מלוחות הנחושת ככל שתתקדם עבודת השם...

...

עוד יתורגמו מלוחות הנחושת ככל שתתקדם עבודת השם...