הערה: תרגום זה ניתן לצורכי מידע בלבד. הוא לא נבדק ולא אומת בידי מתרגם מוסמך, ואין לראות בו תרגום רשמי.
1
הוֹ אֵם קְדוּשָׁה! מֵעוֹלָם לֹא הָיָה מָקוֹם שֶׁלֹא נוֹדַע לָךְ!
2
מֵעוֹלָם לֹא הָיָה מִי שֶׁחָפַץ בְּרַחֲמִים, וְאַתְּ לֹא רִחַמְתְּ עָלָיו!
3
מִי הֵמָּה אֲשֶׁר לֹא בִּקְשׁוּ אֶת רַחֲמַיִךְ? הַאִם יִמְנַע מִיְהוּדָה מָגֵנֵךְ וְהַגָנָתֵךְ?
4
מִי הֵמָּה אֲשֶׁר לֹא מָצְאוּ נֶחָמָה בָּךְ? בַּשְּׁכִינָה?
5
מִי הֵמָּה אֲשֶׁר לֹא מָצְאוּ עֶזְרָה בְּחֵיקֵךְ? אוֹ נֶחָמָה בְּרַחֲמַיִךְ?
6
וּמִי הִיא יִשְׂרָאֵל, שֶׁתִּמְנַע מִמֶּנָּהּ עֶזְרָתֵךְ וּנֶחָמָתֵךְ, שֶׁיִּשָּׁבֵר בְּנֵךְ וְיִפָּזֵר בְּרוּחוֹת נָכְרִיּוֹת?
7
יְהוָה, אֲנָא מִתְפַּלֵּל אֵלֶיךָ! תֵּן לִי אֶת תִּקְוָתְךָ, כִּי הִיא לֹא לַשָּׁוָא!
8
הוֹ אֵם קְדוּשָׁה, תְּנִי לִי אֶת עֶזְרָתֵךְ וּנֶחָמָתֵךְ, כִּי שְׁלוֹמֵךְ הוּא שָׁלוֹם נִצְחִי!
9
הוֹ אֱלֹהִים, מְחֵה אֶת דִּמְעוֹתַי אֵלֶּלֶה, לְמַעַן יִנְחַם לִבִּי; רַחֵם עַל כָּל הַשּׁוֹכְנִים עַל הֲדֹם יְהוָה, וְרַחֵם עַל יִשְׂרָאֵל!
10
כִּי נֶחָם לִבִּי לִכְרוֹעַ עַל הֲדֹמֶךָ, לְמַצּוֹא חֵן בְּעֵינֶיךָ.
11
תְּשׁוּקָתִי, יְהוָה, הִיא רַק לָבוֹא אֶל שְׁכִינָתְךָ, לִרְאוֹת אֶת הָאֵם הַיָּפָה הַהִיא, מַלְכַּת הַשָּׁמַיִם,
12
לִרְקֹד בְּפַרְדֵּיהָ, וְלֶאֱסֹף אֶת פֵּרוֹת גִּנַּתָּהּ, וּלְהִתְעַנַּג עַל פִּרְחֵי שָׂדֶיהָ!
13
הוֹ אֵם שֶׂה הַקּוֹרְבָּן! כַּלַּת הַשָּׁמַיִם! כְּכָל שֶׁיְהוָה הוּא אֲבִיהָ שֶׁל יִשְׂרָאֵל, כָּךְ גַּם אַתְּ הִיא אִמָּהּ.
14
כמה אני כמה לעמוד לפני שכינתך, להשכין את פצעיי בכוח המרפא של מימיך הזורמים!
15
הו מעיין מרפא! הו מקור חסד! את בית שלום לנפשי.
16
את אבן החן היקרה ביותר של השמיים, אם יהוה, ובתולה טהורה מכל טהרה!
17
הו אם אלוהית, כמה את בוכיה על בתך, ציון! כמה את נאנקית עליה, אך לא לשווא!
18
כי היא תשוב אל יהוה, בוכיה בייסריה, שפלה בתבוסותיה;
19
אך יהוה יהיה למהולל, כן, יהוה לא יובס לעולם.
20
יהוה, אני קורא לך באבלי, כי יודע אני זאת: בשמך ניצלתי.
21
את, ציון, תבזי בי, ותשאירי אותי נשכח; אך יהוה יזכור.
22
אויבי יהוה ימעדו למכאוב נצחי, אך יהוה אף להם יעשה דרך! ובזאת תזכר ישראל לעולמים.
23
כי בזכות זרע אברהם, ויצחק, ויעקב; ובזרע יהודה, ופרץ, וחצרון;
24
ובזרע רם, ואמינדב, ונחשון; ובזרע שלמון, ובועז, ועובד,
25
ובזרע ישי, ודוד, ושלמה, תבוא הישועה.
26
כי דווקא בזרע שלמה נחלקו ישראל שוב, אך בזרע דוד יחוללו ישראל לשלמות; כך אמר יהוה, כן יהיה, אמן ואמן!
27
וביום ההוא תחוש ישראל חבלי לידה, כאישה בייסוריה, כי בן יבוא להושיע את ישראל מן המוות.
28
תחבל ישראל ללדת בן, ותלד ילד בן, וחבליה יביאו ששון עולם.
29
בנה, הו כמה גדול יהיה! יועץ בעל גבורה, איש בעל כוח לשלוט ברוח ובים;
30
אך ישראל נושאת ברחמה את זרע המוות, ותסבול מהבור שבאימתה.
31
ויזעזעו יסודות חומות ההיכל, כספינה אדירה המוטחת על פני המים.
32
עננים יחשכו, כענני סערות הים, ויושבי האיים יברחו באימה:
33
אך כבמבול הגדול, לא ימלטו משאגת המים או משממת הארצות.
34
חכמי יהודה, חכמתם תבלבל, אובדים בתהום בעת ייפתחו חלונות השמיים,
34
אך בשל יהירותם, יינעלו חלונות אלה מפניהם.