הערה: תרגום זה ניתן לצורכי מידע בלבד. הוא לא נבדק ולא אומת בידי מתרגם מוסמך, ואין לראות בו תרגום רשמי.
1
וַיְהִי כִּי זֵנוק, מָלֵא בְּרוּחַ-יְהוָה, פָּתַח אֶת-שְׂפָתָיו וַיֹּאמֶר:
2
נִתְּנוּ לָנוּ דִּבְרֵי מֹשֶׁה, הֵם תּוֹרַת-יְהוָה בַּיָּד הַחֲזָקָה הַהִיא;
3
וְהַחָכְמָה הַזֹּאת נִמְסְרָה בְּעַבְדֵי יְהוָה, הֵם הַנְּבִיאִים, לְמַעַן יִהְיֶה לָנוּ דְּבָרוֹ:
4
לְמַעַן נְבַקֵּשׁ אֶת-יְהוָה בְּכָל-לְבָבֵנוּ וּבְכָל-נַפְשֵׁנוּ; לֶאֱהֹב אֶת-כָּל אֲשֶׁר נָתַן לָנוּ יְהוָה, וְלִשְׂנֹא אֶת-כָּל אֲשֶׁר שָׂנֵא יְהוָה;
5
כִּי יוֹדְעִים אָנוּ כִּי מֹשֶׁה לִמְּדָנוּ לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת אֶת-כָּל אֲשֶׁר צִוָּנוּ אֱלֹהֵינוּ יְהוָה;
6
לָכֵן, עָלֵינוּ לִהְיוֹת כִּבְנֵי אָבִינוּ יוֹסֵף, מְנַשֶּׁה וְאֶפְרַיִם, וְלֹא נָסוּר יָמִינָה וְלֹא שְׂמֹאלָה.
7
כֵּן, וּמֹשֶׁה לִמְּדָנוּ לָלֶכֶת בְּכָל-דְּרָכֵי יְהוָה אֱלֹהֵינוּ אֲשֶׁר צִוָּנוּ, לְמַעַן נִחְיֶה וְיִהְיֶה לָנוּ טוֹב;
8
¶ וְאִם נַעֲשֶׂה זֹאת, הֵן נָתַן לָנוּ מֹשֶׁה אֶת-דְּבַר-יְהוָה לֵאמֹר:
9
לָכֵן, תַּעֲשׂוּ אֶת-חֻקַּי וְתִשְׁמְרוּ אֶת-מִשְׁפָּטַי וְתַעֲשׂוּם; וְשָׁכַנְתֶּם בָּאָרֶץ בִּבְטָחָה.
10
וְהִנֵּה, אַתֶּם רֹאִים אֶת-הַטּוֹבִים שֶׁבָּהֶם בֵּרַךְ יְהוָה אֶת-עַמּוֹ;
11
כֵּן, וְחַסְדּוֹ לֹא בֵּרַךְ אֶת-לְבַבְכֶם לְמַעַן תִּתְּנוּ כְּפִי שֶׁבּוּרַכְתֶּם אוֹ כְּפִי שֶׁנִּתַּן לָכֶם;
12
לָכֵן, יֵשׁ עַוְלָה רַבָּה, וְהָעֲשִׁירִים שׁוֹמְרִים לְעַצְמָם, וְהָעֲנִיִּים נִדְחַקִּים וְנִזְנְחִים.
13
¶ אַךְ הֲלֹא נָתַן לָנוּ מֹשֶׁה אֶת-דְּבַר-יְהוָה בְּאָמְרוֹ לָנוּ:
14
תְּשׁוּקָתְךָ תִּהְיֶה לְמַעַן עַצְמֶךּ, פֶּן תִּשַּׁחֵת, וְיִהְיֶה יַד שְׁכֵנֶיךָ נֶגֶדְךָ, וְצַעֲקַת הָעֲנִיִּים תַּעֲלֶה אֶל-יְהוָה נֶגֶדְךָ.
15
וְעַד הַיּוֹם הַזֶּה הָעֲנִיִּים צוֹעֲקִים אֶל-יְהוָה, מְבַקְּשִׁים יְשׁוּעָה מֵרָעָב וּמִצָּמָה, וְהַקְלָה לְעוֹנְיָם.
16
¶ וְהִנֵּה מֹשֶׁה אָמַר: לֹא תַעֲוֵה מִשְׁפַּט עַנָּיְךָ בְּדִינוֹ; כִּי תַּאכִּיל וְתַלְבִּישׁ אֶת הָעֲנִיִּים בְּקִרְבְּךָ, לְמַעַן יִהְיוּ עַמִּי חָופְשִׁיִּים וְצָרְכֵימוֹ יִמָּלְאוּ.
17
וְהַאִם אֵין עָנִי בְּקִרְבֵּנוּ? אֹמַר אֲנִי אֵלֶיךָ: לֹא; כִּי הָעֲנִיִּים מִתְרוֹצְצִים בַּבְּחִישָׁה אַחֲרֵי מַחְיָה, וּבְפַחַד פֶּן יִתְעַמְּרוּ בָּהֶם וְלֹא עָשׂוּ פֶּשַׁע.
18
¶ וּמֹשֶׁה אָמַר: כִּי כְּשֶׁתִּשְׁמַע אֶל בְּרִיתִי תְּבֹרַךְ, וְתַצְלִיחַ בָּאָרֶץ אֲשֶׁר אֶתֵּן לָךְ;
19
וְכַאֲשֶׁר לֹא תִהְיֶה נֶאֱמָן, אָז יִשָּׁפֵךְ חֲרוֹן אַפִּי עָלֶיךָ.
20
וּרְאוּ כִּי הָיִינוּ עַם מְבֹרָךְ, אַךְ הַאִם שָׁמַרְנוּ אֶת מִצְוֹתֵינוּ? אֹמַר אֲנִי אֵלֶיךָ שׁוּב: לֹא; לָכֵן, אֵין לָכֶם הַבְטָחָה.
21
¶ וְעוֹד אָמַר מֹשֶׁה אֵלֵינוּ: וְאִם יִרַשׁ אָחִיךָ אוֹ אֲחֹתֶךָ וְיִדַּלּוּ בְּקִרְבְּךָ, וְעָזַרְתָּ לָהֶם;
22
גַּם אִם הֵם גֵּר אוֹ תּוֹשָׁב, לְמַעַן יִחְיוּ עִמְּךָ.
23
לֹא תִּקַּח מֵהֶם נֶשֶׁךְ אוֹ תַרְבִּית; כִּי יְרַא אֶת אֱלֹהֶיךָ, לְמַעַן יִחְיֶה אָחִיךָ אוֹ אֲחֹתֶךָ עִמְּךָ.
24
לֹא תִּתֵּן לָהֶם אֶת כַּסְפְּךָ בְּנֶשֶׁךְ, וְלֹא תַּלְוֶה מַאֲכָלְךָ אוֹ צָדוֹתֶיךָ בִּתְרָבִית.
25
וְעַתָּה הֲתִרְצוּ לְגָרְשֵׁנִי מִבֵּינֵיכֶם בִּגְלַל דְּבָרַי אֵלֶּה? וְיָדַעְתִּי כִּי בִּקַּשְׁתֶּם לְהַשְׁמִידֵנִי, אַךְ יהוה הִצִּילַנִי מִיְּדֵיכֶם.
26
וְעַדַּיִן אֲנִי אֶחָד מִכֶּם, כִּי אֲנִי מִזֶּרַע יוֹסֵף מֵעִם אִמִּי, וְאָבִי לֵוִי וְכֹהֵן לָעַם הַזֶּה.
27
¶ וראו כי השלכתי את דברי הארץ, ואני יודע כי תחשבוני למטורף,
28
כי באתי לפניכם בשק ובאפר, בגין השעבוד והמצוקה אשר גרמתם לאחיכם ולאחיותיכם לסבול לפני יהוה;
29
ואני אומר לכל השומעים את קולי: יהוה הוא השופט את כל הדברים בצדקה;
30
על כן, אל תהיו איטיים עוד לשמוע את זעקות האלמנות והיתומים, ואל תגרשו עוד את העניים מביניכם;
31
אלא רוממו אותם כפי שיהוה רומם אתכם; כן, עשו זאת ותלכו בשלמות לפני עיני יהוה.
32
כי באהבתכם את בני האדם ובנות האדם לא תסטו מן האמת, אלא תלכו בשלמות בנתיב יהוה אלוהינו.
33
¶ כי יהוה אמר לי: תפתח את ידך לרווחה לאחיך ולאחיותיך, לענייך ולנזקריך בארצותיך.
34
לכן, אם לא תקשיבו למעשיי, הקשיבו נא לדברי משה, רעו של יהוה; כי הוא דיבר אמת לאבותינו ולאימותינו, למען נדע.
35
אל תשפיקו את מתנתכם אל הכהן, ואני אומר זאת בידיעתכם כי אבי הוא כהן ביניכם,
36
אל תחכו לבני אהרון שיתנו את מעשרותיכם לעניים, או לכהנים שיברכו את העניים במעשרותיכם ובמנחותיכם; אלא תנו לעניים שביניכם בנדבון לבכם!
37
¶ ואני אומר לכם היום: שכאשר נכנסו אבותינו ואמהותינו לברית ההיא, גם אנו נכנסנו בה בדםם אשר בנו;
38
לכן, כל אשר הבטיח יהוה לברך אותם בו, כך יברך אותנו, וכל אשר הבטיח יהוה לקלל אותם בו, כך יקלל אותנו.
39
וכל ישראל נכנסו לברית ההיא; לכן, כל אשר חטאו יוודו את חטئتיהם:
40
כי כשם שהתרחקנו מהאמת ההיא, כך יהיה המשפט שיינתן לנו.
41
אך יהוה ממשיך להמטיר את ברכתו על רבים בקרבנו, ומדוע הוא מברך את אלה? כדי שיעניקו את מתנותיהם לאחרים.
42
¶ כן, ואנו רואים שיהוה המטיר את חסדו ורחמיו, מברך אותנו בטובים שבעולם;
43
לכן, מי ייתן ויהוה יאיר את לבנו כדי שנראה את פני חסדו אשר ניתן לנו!
44
¶ אך יהוה שלח אותי ביניכם לומר: ארורים תהיו בגלל רשעותיכם, ואם לא תשובו בתשובה, משפטו יבוא ביניכם!
45
כי חשיכת מעשיכם גדולה בעיניו, ובאותם רחמים שנתתם, כך תקבלו;
46
לכן, כל השוללים רחמים מאחיהם ומאחיותיהם, רחמי יהוה יישללו מהם.
47
¶ וכשאתם שומעים את קול הברית בלבבכם, אומר: מי ייתן ויהיה לי שלום! דעו כי חשיכת לבבכם היא שעוררה את חמתו.
48
וכל אשר שמרו את הברית יאמרו: אמן על חורבןכם, כי עקשנות ישראל תהיה משפטה!
49
¶ אך דעו גם כי יהוה הוא רחמים, וכי הוא מטהר אותנו מחטאינו:
50
ומעלה זו ישלח יהוה את בנו, למען תבוא הגאולה דרכו;
51
כי ראיתי את גאולת ישראל; והיא תהיה מהירה בצדקת יהוה.
52
על כן, דעו כי כל אשר בנה יהוה אלוהים, הוא גם ישחית, וכל אשר ישחית יהוה, הוא יבנה אותו שוב.
53
¶ כי יהוה נתן לנו את השבתות ואת המועדים, ואלו נתן לנו כאותות כי יבוא אלינו בבשר.
54
וכשבוא בן האדם, הוא שוב יוציא את ישראל משעבודה, אך זה יהיה משעבוד חטאיה.
55
ויהיה כדבר למשה על הפסח, כי מה יידרש מבן האדם מלבד שיילקח מקרב עמו?
56
אך ישראל תראה כי משפט לא יסור וכי רחמים לא יישחתו, וכי אור רחמיו יעמוד לעולמי עולמים כדי לספק את דרישות המשפט;
57
ובזה תדעו כי יהיה בכי מר וחורבן רב בטרם יבוא הקץ.
58
¶ ואני יודע כיבדברים אלו אתם חומדים את דמי, אך הוא לא ישפך עדיין, כי יהוה נתן לי עוד דברים לומר.
59
ואני יודע כי לא תשמעו ולא תקשיבו לדבריי; על כן איני נותן אותם עבורכם,
60
אלא כדי שיישמרו להישמע על ידי זרענו, אפילו אפרים ומנשה, אלה אשר יקראו הרחק עד לאיי הים,
61
והם יקראו את מעשיי וידעו כי אליהם אני מדבר.
62
וגם אלה אשר הם מישראל באחרית הימים, כי דברים אלה יבואו כאזהרה וכל מי שרוח אלוהים מנחה לשמוע אותם.
63
¶ על כן אומר אני אליכם: כתבו את דבריי כדי שתשתמשו בהם כאות נגדי היום, וכדי שזרענו יוכל לקרוא אותם כאור בחושך בימיהם.
64
כי דברי יהוה אינם ידועים לפועלי חושך, אף שהמורשת של בני ובנות אדם היא שידעו בין טוב לרע.
65
¶ אך מה עשו בני האדם עם מתנה זו מלבד לתת רע תמורת טוב ורע תמורת רע?
66
והאם אלו הן דרכיו של יהוה, אלוהינו?
67
אומר אני לכם לא, כי משה נתן לנו את דבר יהוה, האומר: ואהבת לרעך כמוך.
68
ומשה אמר לנו עוד: אם גר יגור עמכם בארצכם, לא תענו אותו;
69
כי הגר השכון עמכם יהיה לכם כבן יליד ביניכם,
70
ואהבת אותו כמוך; כי גר היית בארץ מצרים; ואני יהוה אלוהיך.
71
על כן, אשאל אתכם: מי אם כן הוא רעך?
72
¶ ושוב אמר משה לאבותינו: ואם גר ישכון בקרבכם וירצה לשמור את הפסח,
73
כחוק הפסח וכדרכו, כך יעשו;
74
חוק אחד יהיה לכם, הן לגר והן ליליד הארץ.
75
על כן אומר אני לכם היום: רעכם והגר, אחד הם ביהוה,
76
כי פסח אחד הוא, ועל כן ישועה אחת הן לגר והן ליליד הארץ.
77
על כן, הישמרו מגאווה בדברים אלה, כי כל הבריאה היא כאיש אחד לפני יהוה.
78
¶ וכאשר יבוא בן האדם, יבוא אל עמו תחילה, ואחר כך ישלח את ישראל ללמד את העולם.
79
ומדוע יעשה כן? כי אהבת יהוה גדולה לבריאתו זו, ואת כל בני האדם יברך באמצעות עבדו, ישראל:
80
על כן, בזה, בסוף הימים, יביאנו יהוה אל בריאתו החדשה;
81
כי יודע יהוה את עקשנות עמו, והוא ירחם עלינו ויסייענו בחסדו.
82
¶ אך קרב היום שבו גם אנו נראה את משפטו ונתחנן לרחמיו, כפי שהעניים בקרבכם מתחננים לרחמיכם.
83
האם תשמעו אם כן לתחנוניהם, כדי שיהוה ישמע את זעקותיכם בעת צרכם?
84
ואולי תאמר: אך יהוה יברך אותו, כי יהוה אלוהינו בירכני כך!
85
¶ אך אני אומר לכם: אינכם יודעים את החסד ואת הברכה של יהוה; כי כל אשר נתן שייך ליהוה, אל תחשבו כי זה מכוחכם,
86
אלא דעו כי יהוה נותן בנדיבות לאלו אשר הוא מברך, כדי שיברכו את אלו שיהוה שולח אליהם:
87
על כן, אני אומר לכם שוב, כפי שאמר משה: ואהבת לרעך כמוך;
88
לכן, כל אשר בירך אתכם יהוה, נתן כדי שתברכו את רעיכם.
89
¶ ושוב, אני אומר לכל השומעים את דבריי: הקשיבו כעת לדבר אשר נשף יהוה אלי.
90
וזה יהיה האות: אף אם תבקשו לקחת את חיי, לא תשיגו אותם,
91
אלא יהוה ימסור אותי לידיכם עד מותי אם זהו רצון אל עליון, לאחר שדברו נאמר דרך עבדו.
92
כי דבריי חייבים להיות ידועים וראויים שייכתבו,
93
כדי שמי שיילקחו לאיי הים ייהיו מוזהרים, וידעו לדחות את איש השקרים ולהאמין לדברי מורי יהוה.