הערה: תרגום זה ניתן לצורכי מידע בלבד. הוא לא נבדק ולא אומת בידי מתרגם מוסמך, ואין לראות בו תרגום רשמי.
1
ויהי שברק שאל אותי על מלחמות עם ישראל, כי ישראל ויהודה אינם אחד, ויאמר:
2
האם זהו הקץ? וכיצד יהיה שבא הקץ?
3
¶ ויהי ששחכתי לפני יהוה אלוהים בתפילה, וכשפתחתי את עיניי, הייתי בחזון.
4
¶ ובאחרית הימים ראיתי צבא גדול שהפיל מעצמה זרה, כדי שיוכרז שלום בכל הארץ;
5
כי באחרית הימים, אחרי שיבוא היחד יחיד אחד, כי היחד הוא משיח העולם עצמו, מלא חסד ואמת לעולמי עולמים;
6
וראיתי כי אחרי שהיחד בא, נאסר על הלוויים להקריב דם, אלא אם כן יהיה זה למען הבשר להאכיל את העניים;
7
כי היחד, שהוא משיח העולם, יהיה זבח הדם האחרון, וברית אברהם תזכר שוב, זו של הלב הנשבר והרוח הנשפכת.
8
¶ וראיתי שכששבר אותו צבא אדיר את כבלי מדכאיהם, הם זעקו אל העם, ואמרו:
9
לכו לדרככם! שובו אל בתיכם! ואנו נהיה הגנתכם; על כן, אל תיראו!
10
וראיתי שהעם הלכו לדרכם, והסתמכו על עוצמתו של אותו צבא אדיר שעמד בשם יהוה אלוהים, ולא דאגו.
11
¶ וראיתי בחזוני כי קרה שהצבאות סגרו את המקדשים ולא הרשו לעם להיכנס, כפי שהלוויים כיום אינם מרשים לבני ישראל להיכנס.
12
אך הנה! ראיתי כי בגלל אותו זבח גדול ונצחי של היחד, קרא יהוה את כל ישראל אל ביתו, ושם ברכם יהוה;
13
ואולם אותו צבא לא הרשה לעם להיכנס למקדשי יהוה, אף על פי שהם עם ישראל;
14
ואכן, ורק את אלו שהיו נאמנים לאותו צבא גדול הרשו להם לעבור בשערים.
15
¶ אך אני הייתי בחזון; על כן, לא יכלו למנוע ממני להיכנס למקדשיהם, וראיתי, ואני יודע.
16
והנה, ראיתי ששם באותם מקדשים, הקריבו את דם העגלים, והעזים, והאילים, ועופי השמיים ליהוה, והעם לא ידע זאת.
17
¶ ויהוה אלוהים לא רצה; על כן, קרא יהוה לחוזיו, לנביאיו ולנביאותיו.
18
¶ ודברו אלו אל העם, לאמר: ראו כעת, הו עם ישראל!
19
צבאות גיבורים אלו מגינים על גבולותינו ביד חזקה ואדירה, אך הם אינם עובדים את יהוה, אלוהינו.
20
ויהוה זעק אלינו, לאמר: היכן הם נותנים צדקה לעניים? היכן הם מבקשים לאחד את ישראלי, אמר יהוה?
21
בדרך זו הם דוחים את קורבני, ודם היחד יחיד אחד נשפך לשווא,
22
כי אלו מקריבים את דם בהמות השדה ועופות השמיים, ובכך נושאים את שמי לשווא, אמר יהוה.
23
¶ האם לא אמרתי: וזבחיכם ועולותיכם יבטלו, כי לא אקבל איש מזבחיכם ומעולותיכם;
24
כי אם תקריבו לי קורבן לב נשבר ורוח נשברה; כי הנה, בי תבוא הגאולה, ובי השלימה תורת משה;
25
על כן, כל ההולך בתשובה, לבוא אלי כילד קטן, אותם אקבל; כי שלכאלו היא מלכות יה.
26
הנה, למענם מסרתי את נפשי והשבתי אותה; על כן, שובו ובואו אלי, כל קצוות הארץ, ותיושעו.
27
¶ ואשאל, לאמר: מה זה?
28
¶ וראיתי את מלאך יהוה לפני, והראני את יחד יחיד אחד;
29
כי כאשר יפסע על הארץ הזו, יאכיל את העניים, וירפא את החולים, ויקים את המתים,
30
ועוד דברים רבים יעשה בבואו לארץ הזו, כה רבים שאיני יכול לכתוב את כולם.
31
¶ וראיתיו, את יחד יחיד אחד; ואנשים באו לקחתו, ושאולתי שוב, לאמר: מה זה?
32
¶ ומלאך יהוה ענני, לאמר: הנה, אלוהי אברהם, ואלוהי יצחק, ואלוהי יעקב, מסלם את עצמו כבן אדם לידי רשעים.
33
וראיתי והנה כי איש זה נלקח להיות מורם.
34
¶ וראיתי כי יהוה אלוהים יפקוד בוודאי את כל בית ישראל ביום ההוא,
35
חלקם בקולו בגלל צדקתם, לשמחתם הגדולה ולישועתם, ואחרים ברעמים ובברקים של כוחו.
36
כן, ובסערה, ובאש, ובעשן, ואד חושך, ובפתיחת הארץ, ובהרים שיורמו מעלה.
37
¶ ואלה אשר בירושלים, יוכו על ידי כל העמים;
38
וזאת משום שצלבו את אלוהי ישראל והסיטו את לבם, דוחים אותות ומופתים, ואת הגבורה והכבוד של אלוהי ישראל;
39
¶ וכעת, משום שהסיטו את לבם ובזו את קדוש ישראל, ינדדו בבשר ויבדו, ויהיו לשריקה וללעג, ויהיו שנואים בקרב כל הגויים.
40
ואולם, כשיבוא היום שבו לא יסיטו עוד את לבם נגד קדוש ישראל, אז יזכור יהוה את הבריתות אשר כרת עם אבותיהם;
41
אכן, וכל הארץ תראה את ישועת יהוה, וכל גוי, שבט, לשון ועם יתברכו.
42
¶ על כן, אני יודע כי המשיח, אותו יחד יחיד אחד, יבוא בקרב בני האדם,
43
כדי לשאת על עצמו את פשעי עמו, וכי יכפר על חטאי העולם; כי ראיתי זאת.
44
ושאלתי בלבבי, לאמרי: מה יהיה אם כן עם עם יהודה ועמה, האם יהוה אלוהינו ישכח את בריתו עמה?
45
¶ ומלאך יהוה דבר אלי, לאומרו: מי הוא העבד הגדול יותר, אלה המשרתים את אדונם למען שכרם, או אלה העושים את הנדרש מהם כי הן מצוותיהם?
46
במילים אחרות: מי הוא העבד הגדול יותר, אלה המשרתים את אדונם למען השכר, או העבד המשרת כדי שיעשה הדבר בצדק?
47
הנה, אני אומר לכם: אלה העושים את הנדרש מהם למען הברית, לא יקבלו אלא את שכר הברית,
48
אך אלה המקימים את מצוותיהם משום שמלכות השמיים נולדה בתוכם, אליהם יבוא השכר האמיתי:
49
כי כבוד השמיים באמת שייך להם, ואיש לא יוכל לקחת מהם את בכורתם,
50
וגדולה תהיה נחלתם, כי יינתן להם כל אשר ליה יהוה.
51
¶ על כן, אל תדאגו, כי יהוה ישגיח תמיד על ישראלו.
52
אף על פי שהעולם יבזה אותם, אך יהוה אלוהים לא ישכח את ישראלו, והעולם יראה את האהבה שיש ליהוה לעמו.