הערה: תרגום זה ניתן לצורכי מידע בלבד. הוא לא נבדק ולא אומת בידי מתרגם מוסמך, ואין לראות בו תרגום רשמי.
1
ויהי כי פסק זנוך מדיבורו, ואלה אשר נבלמו, כאילו נשמר סביבו על ידי מלאכי יהוה, יכלו לעמוד שוב.
2
וכך היה כי לקחוהו, ויפול לפני שופטיו, ונגזר עליו למות בסקילה;
3
כי השופטים ביקשו לחנקו, שכן הואשם בנבואה שקרית;
4
כי אמר כי מלכות זמרי מלך ישראל תהיה קצרה, אך בשל כוח דבריו, איש לא העז לשלוח לו יד.
5
וכך אמר השופט כי עסק באוב בשיחו עם מלאכי יהוה אלוהינו.
6
¶ ויהי כי לקחו את האיש הזה, זנוך, מחוץ לעיר, ושם השליך הכהן את האבן הראשונה.
7
ויהי כי כשהיכהו האבן, פצעהו; אך עוד לפני שנפלה האבן לארץ, החשיכו השמיים, והכהן הוכה במכת ברק ומת.
8
וכך היה כי באו להניח עליו אבן כבדה; כן, אבן שהייתה גבוהה פי שניים מקומתו.
9
¶ ויהי לפני שיוכלו להניח את האבן ההיא עליו, נשא זנוק את עיניו אל הסערה ויאמר:
10
כועס אתה, יהוה, על העם הזה, כי אינם מבינים את רחמיך אשר חננת אותם בהם בגלל בנך.
11
והנה, זהו שורשה ממש של התורה, כל מילה וכל אות ממנה מצביעות אל אותו קורבן גדול ואחרון;
12
ואותו קורבן גדול ואחרון יהיה בן אלוהים, כן, אינסופי ונצחי; וכך יביא יהוה ישועה לכל המאמינים בהשם.
13
וכך יהיה, כי הרחמים יספיקו את דרישות הצדק; לכן, כל אלו שיצעדו בתשובה, בקורבן האחרון הזה, ייושעו באמונתם, כי זוהי מתנת חינם!
14
על כן, אני אומר לכם היום: זעקו ליהוה למען רחמים; כי יהוה גבור להושיע!
15
וכדי לעשות זאת, עליכם להתחיל להשפיל את עצמכם, ולהתמיד בתפילה ליהוה;
16
לכן, זעקו ליהוה בעודכם בשדותיכם, כן, זעקו על כל עדריכם וצאניכם.
17
וזעקו ליהוה בביתכם; כן, על כל בני ביתכם, בבקרים, בצהריים ובערבים.
18
וזעקו ליהוה אלוהינו, אף נגד כוחם של אויבינו; כן, זעקו ליהוה נגד היריב, אותו שהוא אויב כל הצדקה.
19
וזעקו ליהוה על יבולי שדותיכם, למען תשגשגו בארצות; זעקו על צאני שדותיכם, למען ירבו.
20
ואני אומר לכם: אין זה הכל; על כן, שפכו את נשמתכם תחת חופתכם, ובלשכתכם הסודית, ובמדבר.
21
וכשאינכם יכולים לזעוק ליהוה, יהיה לבכם מלא, נמשך בתפילה ליהוה ללא הרף למען שלומכם וגם למען שלום שכניכם.
22
ועתה, הנה, אני אומר לכם: אל תחשבו כי זהו כל אשר עליכם לעשות,
23
כי אחרי אשר התפללתם את כל הדברים הללו, אם תסובבו את הדלים והעירומים, ולא תפקדו את החולים והמייסורים, ולא תיתנו ממה שברך אתכם בו יהוה, לתת לכל העומדים בצורך;
24
אני אומר לכם כעת: כי אם לא תעשו את הדברים הללו, הנה, תפילותיכם הן לשווא ואינן תועילות לכם כלום;
25
וזאת משום שאתם כחסרי האלוהים השוללים את האמת;
26
לכן, אם לא תזכרו להיות בעלי צדקה, אזי סטיתם מהדרך הישרה, ומכיוון שאינה בעלת ערך, תירמסו תחת רגלי בני האדם.
27
וביום אשר יכובש המוות, אני אומר לכם: כי באותו היום, יראו איי הים את העם מתאבלים, כי כל אלה שאין בהם חרטה ואין בהם רחמים יושמדו.
28
הארץ תבקע ותחזור ותתאחד, ורוחות יבואו ויסירו ערים; כן, ואש תבלה אותן, והעם ישקע אל הימים.
29
¶ ואחרי אשר אמר זאת, קרה שהשליכו העם את האבן עליו, ולא יכול היה לדבר עוד;
30
וכך היה שאיש זה, זנוק, נביא ליהוה, נתן את נשמתו.
31
כן, וקרה שדבריו נגעו בלבבותיהם של חלק מבני האדם שם, ואנו כתבנו את דבריו.
32
וכך היה שנפגשנו יחדיו בסתר, כדי שגם אנו לא נומת, כשם שזנוק, נביא ליהוה, הומת.
33
¶ ויקרה שכתבנו את דבריו למזכרת לנו.
34
וכך קרה שהתחלנו להתפלל, כפי שזנוק הזכיר לנו,
35
ונתנו מרכושנו לנזקקים, ואף לאלו שלא היו זקוקים אך ביקשו מאיתנו,
36
וזאת עשינו כדי שלא נדון על ידי יהוה אלוהינו, אלא שניזכר על ידו.
37
¶ ויקרה שהתחלנו לחפש בהרים את המערה שעליה דיבר, מחפשים את רשומות זנוק.
38
ויקרה שהיה בינינו אדם אחד, ברק בן למן, אשר שמע את קול זנוק במדבר, וליבו נבקע;
39
על כן האמין לכל הדברים שדיבר הנביא, וסיפר זאת לאביו, והם מונו בידו של זנוק, הן ברק והן אביו, למן.
40
וכך קרה שלמן נבחר להנהיג את שומעי הדבר, כי כך נקראנו אנו אשר הקשבנו לזנוק, נביא יהוה.
41
וכך קרה שהוא חלם חלום שבו מלאך הנהיגו לנתיב מסוים שם מצא את מערת זנוק;
42
ויקרה שאיש זה, ברק, הנהיג אותנו למערה ההיא, ושם מצאנו את אוצרות יהוה, דהיינו דבר יהוה כפי שניתן דרך זנוק, נביא יהוה.