הערה: תרגום זה ניתן לצורכי מידע בלבד. הוא לא נבדק ולא אומת בידי מתרגם מוסמך, ואין לראות בו תרגום רשמי.
1
ויהי כי אחרי עשר שנות נדודים — ושנים אלו היו שנות לימוד רב, ותפילה רבה, ותחנונים רבים ליהוה אלוהיי —
2
כי אני, זנוק, הועברתי מהארץ ונלקחתי אל מערה, שבה למדתי את דרכי יהוה על ידי מלאכי יהוה.
3
¶ ויהי ביום ההוא, לאחר אשר אכלתי ממן יהוה, שפניתי בתפילה של הודיה ואמרתי:
4
הו יהוה, בורא הארץ, השמיים למעלה והתהום למטה;
5
המושל בתהום, מלך השמיים, רצונך מושל בכל הארץ;
6
השלום יהיה כלי מלחמתך, כי אתה מוכתר בכל תהילה וחלקת את תהילתך עם ישראל בתורתך, אם רק נשמע לדברך בה;
7
הבאת אותי אל פניך, וביקשת ללמדני במלאכיך, כשם שלימדת את הוריי, אדם וחווה; כל התהילה לך: אמן ואמן.
8
¶ ויהי אחרי כן, והמלאך אשר שמו חניאל קרא לי, ויאמר אלי:
9
הנה, אשוב בעוד עשרה ימים; ויהיה כי בעודך ממתין לשובתי, תהרהר בכל יום, ותאכל רק מן המן אשר תאסוף מן הקרקע מחוץ למערה זו, ותשתה רק את המים מן הסלע ההוא.
10
וכך תעשה: תהרהר פניך לצפון בארבעת הימים הראשונים, ואחר כך פניך למזרח למשך שלושה ימים, ואחר כך פניך למערב למשך יום אחד, ואחר כך פניך לדרום למשך יומיים; ובסוף, אשוב.
11
וכך היה כי הרהרתי פניי לצפון בארבעת הימים הראשונים, ואחר כך פניי למזרח למשך שלושה ימים, ואחר כך פניי למערב למשך יום אחד, ואחר כך פניי לדרום למשך יומיים, מאכלתי רק מן המן מאדמת סביב המערה, ושתיתי רק מים שזרמו בחופשיות מן הסלע בעשרה ימים אלה.
12
ובכל יום הרהרתי על השנה אשר התאימה לכל יום, ועל כל הדברים אשר למדתי.
13
¶ ויהי בערב היום העשירי, והמלאך חניאל שב, ועימו באו עוד אחד ואחד נוסף.
14
ויהי כי שאלני חניאל על הרהוריי, והאם פניי היו לצפון בארבעת הימים הראשונים, ואחר כך למזרח למשך שלושה ימים, ואחר כך למערב למשך יום אחד, ואחר כך לדרום למשך יומיים.
15
וכך היה, וכך הודעתי לו.
16
¶ ויהי כי יצא המלאך השני, ויאמר:
17
אני רזיאל אשר בא אל הורינו הראשונים, אדם וחווה, ללמדם את תורתם ואת מצוותיהם;
18
ואני רפאל אשר ערבב את המים למען ישמשו לרפואה;
19
ואני מלכיצדק אשר בירך את אביך ואת אמך, אברם וסריי, ובידי נתן להם יהוה שמות חדשים, אברהם ושרה.
20
והינני, כי אני בבשר, שכן נלקחתי כפי שנלקח חנוך, כי הלכתי עם יהוה, ונלקחתי;
21
על כן, צוויתי לברכך, ולהסמיכך במפתחותיהם של חנוך ושל אברהם,
22
כדי שכל אשר תחתום על הארץ יהיה חתום בשמיים, וכל אשר תשחרר על הארץ יהיה משוחרר בשמיים.
23
¶ והנני אומר לך כעת: החזקים יפלו ארצה, והגיבורים יהיו לעפר, על כן הו אדם, איפה כוחך?
24
כי מרכבת יהוה רוכבת בין העננים, ויהוה מביט ממעלה להכות ולהכרית את האויב.
25
¶ ומי הוא זה אשר ישתדל לאתגר את כיסא מלכותו של אל עליון? מי, בגאוותו, יבקש להרים את כיסאו מעל הכוכבים?
26
המוות מבקש לשפוט את בריאת אלוהים, אף את אותה בריאה שנבראה בדבר יהוה, ויד האלוהים,
27
¶ אך המוות יכובש, המוות יפול לפני שם יהוה וישיב את כל אשר לקח,
28
כי החיים ינצחו והיא תנצח בשם יהוה אלוהים, כי הוא אל עולם.
29
¶ ועתה אגלה לך כיצד לנצח את המוות: בכבוד ליהוה תבנה את היכלו,
30
וזה לא יהיה היכל מעץ, ולא מכסף, ולא מזהב; ולא ייבנה מבדי פשתן, ולא משולחנות עם לחם לאכילה, ולא מדברים יקרים למען לכבד או לתת תהילה ליהוה.
31
כי אם יהיה זה היכל שלא נבנה בידי בני אדם, אלא נבנה מהחיים עצמם, כדי שלא יוכל למות.
32
כי עורך יהיה לבוש היכל יהוה, ודם, וזיעה, ודמעות יהיו נסכיו, ואש תשוקותיך תהיה גחליו.
33
¶ מה אם כן יהיה הקרבן? הו בן אדם, לא יהיה סבל בהיכל זה, אלא שמחת השירות,
34
כי כאשר תרים ידך לעזור לזולת מתוך זו, בריאת יהוה, ייעשה הדבר בלב נשבר, וברוח שחוקה כקרבן.
35
¶ ורק על ידי עבודת הבריאה הזאת יירצה יהוה, כי הלא תורת משה, אשר ניתנה לישראל בידו של יהוה עצמו, אומרת:
36
ואהבת לרעך כמוך, אני יהוה אלהיך.
37
ומי הוא רעך? הם האוהבים אותך? אומר אני לך: כן;
38
והם השונאים אותך? אומר אני לך: כן.
39
ואין זה הכל, כי גם הם אשר אינם מכירים אותך:
40
ורעך הוא העגל אשר נפל אל הבור, ורעך הוא השה אשר נפל אל הבאר, ורעך הוא השור אשר נפל אל הפח;
41
ורעך הוא העץ אשר הוכרע בגרז ונשאר להירקב, ורעך הוא הפרח שנקטף מהשדה ונזרק, ורעך הוא הפרי שנלקט ולא נאכל.
42
¶ על כן אומר אני לך: אל תאהב רק את אשר ניתן להעמידו לתועלתך, כי אם אהוב את כל בריאת יהוה אלוהים,
43
עשה זאת ותהיה שלם, כיהוה אלוהים, אשר מרכבתו רוכבת ברוחות הצפון;
44
כי הגשמים השלוחים מאת האלוהים משקים את שדות הטובים ואת שדות הרשעים, למען יתברכו כולם;
45
על כן, אל תשפוט, הו אדם, כי אם ברך את כל הנזקקים ותן את הכבוד ליהוה אלהיך.