פרק 8

אדרת הצדקה


הערה: תרגום זה ניתן לצורכי מידע בלבד. הוא לא נבדק ולא אומת בידי מתרגם מוסמך, ואין לראות בו תרגום רשמי.

1

ויהי כי יצא אלי המלאך חניאל, לאומרי: ביום ההוא אשר אני וצפורה הלכנו אל הר האלוהים, דבר אלינו יהוה, לאומרי:

2

תודיעו זאת לגברים ונשים צדיקים, טהורים ונאמנים, אשר לבבם מאוחד, ובפיהם אין מרמה;

3

אשר לא ישקרו בלשונם, ולא ירמו בשפתיהם; אשר לא יחטפו בידיהם ולא יתאוו בעיניהם;

4

המרחקים מן הטומאה ומן הנידה, המקדשים את עצמם, ועושים כל אשר אני, יהוה אלוהיהם, מצווה אותם.

5

ואמרו להם כי לא יטמאו את עצמם במתים, ולא ישכבו במקומות המתים, למען לא יטמאו ברוחות שינה.

6

¶ ויהי כי פקדה אותי מגפה, כי היכן נמצאים כאלו?

7

ועתה אני רואה כי אחד כמותו עומד לפניי כעת; על כן, היום הסר את גלימתך ותחקוק עליה את החותם, ובמרכזה תשים את הסימנים והסמלים.

8

וכל אשר לימדך רזיאל הוא משמעות החותם, והוא חותם בין יהוה אלוהיך לבינך; כי אותו חותם הוא עצם הקרנות של יהוה.

9

ומהי אם כן הקרנה זו? היא השפעת רוח הקודש, נשימתו ממש של אלוהים.

10

¶ כאשר ברא יהוה אלוהים את העולם הזה, נשף אל עליון לתוכו הן דין והן רחמים,

11

כי בהיותו כל יכול, ידע יהוה כי יהיו הן טוב והן רע, שכן חייב להיות ניגוד בכל הדברים:

12

לולא היה כך, לא היו יכולים להיות חיים ולא מוות, קדושה ולא רשע, שחיתות ולא נצח.

13

¶ ואני רואה שאתה, זנוק, הן פעלת והן נפעלת;

14

לכן, אתה יודע את טעם המרירות של החטא והמוות, ואת הטעם המתוק של עץ החיים הצומח בלבך.

15

על כן, דע גם כי יהוה אלוהים העניק לבני האדם את בחירתם, לפעול בעצמם;

16

לכן, יהוה אלוהים נתן לך לבחור, כשם שנתן יהוה לאביך, אדם, ולאמך, חוה, לבחור בעצמכם בין טוב לרע.

17

וכך היא בחירת בני האדם, וגינויו של העולם:

18

בני האדם קיימים והיו לפני ראשית הבריאה הזו, וכשניתן האור, המוות חייב לבוא על אלו שאינם מקבלים את האור ההוא.

19

¶ וכעת, אומר לך שדמות העץ ההוא תיחקק על גלימת הצדקה, עם שני סמלים המייצגים את העץ כפי שהוא נראה במבט למעלה אל השמיים, וכפי שהוא נראה במבט למטה אל הארץ.

20

¶ וכעת, אני רואה שיש לך את עשבי הרוקח שהפכו למשחה הקדושה ההיא, כפי שצווים היו משה וציפורה;

21

לכן, תשתמש בה כדי למשוח את גלימתך, כדי להקדישה ליהוה, ותצום בשבעת הימים הללו,

22

¶ ולא תאכל בשר, ולא כל דבר הבא מנפש חיה, לא בשר, לא חלב, לא ביצים, לא דגים ולא דבש;

23

אכן, אך תאכל את בשר הצמחים ולא תגע בדבר טמא.

24

¶ ותרחץ בכל לילה, ותנטל את ידיך במלח שלוש פעמים ביום; פעם בבוקר, פעם בצהריים, ופעם בערב, בטרם תרחץ.

25

ותשמור על טהרת מחשבותיך, ותדבר שלום עם כל מי שיחלוף בדרכך, ואני אשוב אליך בעיתו ואדריך אותך עוד.

26

¶ ויהי כי צמתי, כפי שהונחיתי, והגיתי בתורה מדי יום,

27

וכך למדתי מהדברים שנמסרו מפיה לאוזן, ומכתבי התורה על שמי הלילה.

28

ובלימוד התורה ההיא, שנתן לנו יהוה אלוהינו, ברחמיו הגדולים, ובשפיעת אהבתו הגדולה עלינו, ראיתי כי אהיה אשר אהיה דיבר, ועל כן הכל הוא.

29

לפיכך, אהיה אשר אהיה, הבורא, הוא המשפיע, ואנו הבריאה היא המקבלה:

30

וזו היא ירידתו של יהוה אלוהים,

31

ובחסדו ניתן לבני האדם הכוח הן לקבל מטובו של יהוה, והן להעניק רחמים לבריאה בשמו, למען לא נשא את שם יהוה לשוא.

32

¶ ויהי אחרי ימים רבים, וחניאל שב ובא אלי, וישאל על גלימתי;

33

ואני הצעתי להניח את גלימתי בידו, אך חניאל וידבר אלי לאמור: לא, כי קדושה היא; על כן הנח אותה שם לפני.

34

על כן הסרתי אותה מעלי, והנחתי אותה לפניו.

35

וילימדני את שימושה, וישלחני אל הכפר, כדי אל הכהן אלך, להקריב קרבן אשר אתן להאכיל את העניים והדלים.

36

¶ ויהי כי פניתי צפונה, אל הכפר אשר ראיתי בדרך, ואני תהיתי: מה אתן לקרבן ליהוה?

37

ואני פרשתי את אוהלי במדבר בדרך.

38

¶ ויהי בעודי הולך בדרך, ומצאתי איל צעיר לכוד בדרך, כי סלעים נפלו עליו.

39

וראיתי ואבחין כי אף על פי שנפלו הסלעים על השעיר, ראיתי כי עצמותיו לא נשברו, וכי ראוי הוא לקרבן;

40

על כן קשרתי אותו ולקחתי אותו, האיל אשר נתן לי יהוה לקרבן, וקראתי למקום ההוא בית חיל יהוה.