הערה: תרגום זה ניתן לצורכי מידע בלבד. הוא לא נבדק ולא אומת בידי מתרגם מוסמך, ואין לראות בו תרגום רשמי.
1
וַיְהִי שֶׁחַנִּיאֵל פָּתַח אֶת הַחוֹתָם הַחֲמִישִׁי, וָאֶרְאֶה אֶת כָּל הַנְּשָׁמוֹת אֲשֶׁר נִשְׁחֲטוּ וְאֵלּוּ שֶׁעוֹד יִשָּׁחֲטוּ לְמַעַן יִשְׂרָאֵל, וּלְמַעַן הָעֵדוּת אֲשֶׁר הֶחֱזִיקוּ בָּהּ.
2
וַיְהִי שֶׁצָּעֲקוּ בְּקוֹל רָם לֵאמֹר: עַד מָתַי תִּשְׁפְּטוּ בְּעָוֶל, וּתְקַבְּלוּ אֶת הָעַם הָרָשָׁע הַזֶּה?
3
הַגִּינוּ עַל הָעֲנִיִּים וְעַל הַיְתוֹמִים; עֲשׂוּ מִשְׁפָּט לַמְּעוּנִים וְלַנֶּזְקָקִים; כֵּן, חַלְּצוּ אֶת הָעֲנִיִּים וְאֶת הַנֶּזְקָקִים וְהַצִּילוּ אוֹתָם מִיַּד הָרְשָׁעִים!
4
וַיְהִי שֶׁבְּגָדִים לְבָנִים נִתְּנוּ לְכָל אֶחָד מֵהֶם; וְנֶאֱמַר לָהֶם כִּי אֹרֶךְ רוּחָם יְגֻמַּל.
5
הֵן, וְכִי יָנוּחוּ עוֹד לְזְמַן קָצָר, כִּי עַתָּה הוּא הַיּוֹם הַמְּבֹרָךְ שֶׁבּוֹ הַתּוֹרָה נִתְּנָה לִבְנֵי הָאָדָם.
6
ויהי כי תקע חניאל בשופרו, וראיתי כביכול כוכב נופל מן השמיים אל הארץ, ומפתח התהום נתן לו.
7
ויהי כי פתח חניאל את התהום; ויעלה עשן מן התהום, כעשן כבשן גדול; והשמש והאוויר הוחשכו מעשן התהום.
8
ומתוך העשן יצאו עשר מכות על הארץ, וניתן להם כוח להזיק לבני האדם אשר ימנעו את ישראל מאלוהיה.
9
וצוו כי לא יזיקו בעשב הארץ, ולא בכל דבר ירוק, ולא בכל עץ;
10
אלא רק לאותם בני אדם אשר אין חותם יהוה על מצחם, ואכן אלה שלא שמרו את הפסח, אלו שאין דם השה על פתחיהם.
11
ויהי בימים ההם כי בקשו בני האדם את המוות ולא מצאוהו, כי אף על פי שחפצו למות, נמלט המוות מהם; וכך שוחרר אבדון על הארץ.
12
ויהי כי שפך חניאל את כליתו על כסו של לויתן; וממלכתו התמלאה בחשכה;
13
ואלה נשכו בלשונותיהם מרוב הכאב, וגדפו את אלוהי השמיים בגלל כאבם ופצעיהם, ולא חזרו בתשובה מעליליהם, אלא קיללו את תורת יהוה.
14
ויהי קול רם כרעם הנשמע ויאמר אל הארץ: יודע אני את מעשייך, היזהרי, וחזקי את אשר נותר, כי לא מצאתי את מעשייך שלמים;
15
קבלו נא את התורה, והחזיקו בה חזק, והלכו בתשובה לפני יהוה, והינה, עוד יש לבוא.