פרק 9

סֵדֶר שִׁשִּׁי

זנוס רואה את החזיון הרוחני של התקופה השישית, זו של ישוע המשיח ואשתו מרים המגדלית, תחת השגחתו של צדקיאל המלאך השר, אשר הוא יוחנן המטביל.


הערה: תרגום זה ניתן לצורכי מידע בלבד. הוא לא נבדק ולא אומת בידי מתרגם מוסמך, ואין לראות בו תרגום רשמי.

1

וַיְהִי כִּי שָׁמַעְתִּי שׁוּב קוֹל רָם מִשָּׁמַיִם, רָם כְּקוֹל רַעַם וְנִשָּׁמַע כְּקוֹל שׁוֹפָר, אֹמֵר: הִנֵּה בָּאָה הַיְשׁוּעָה, וְהַגְּבוּרָה, וּמַלְכוּת אֱלֹהֵינוּ, וְעֹצְמַת מְשִׁיחוֹ, הַמָּשִׁיחַ הַמָּשִׁיחַ;

2

כִּי הַשָּׂטָן, הַמַּלְשִׁין עַל בְּנֵי הָאָדָם, יוּשְׁלַךְ מִמְּרוֹמָיו, וְהַלִּוְיָתָן יְכֻבַּשׁ בְּדַם הַשֶּׂה;

3

לָכֵן גִּילוּ, שָׁמַיִם וְיוֹשְׁבֵי שָׁמַיִם, וְכָל הָאָרֶץ שֶׁמִּתַּחַת!

4

וַיְהִי וּמַלְאַךְ יהוה וַיֹּאמֶר אֵלַי: "בּוֹא וּרְאֵה!"

5

וָאֵרֶא כְּמַעְיֵן עֵץ בַּעַל יוֹפִי נִשְׂגָּב, וְהָעֵץ וּפִרְיו הָיוּ בְּטוּהַר עִילָאִית;

6

וְעַל הַנְּתִיב הַמּוֹבִיל אֶל הָעֵץ, רָאִיתִי כְּמַעְיֵן עֲרָפֶל גָּדוֹל, וְנַחַל שֶׁל מַיִם טְמֵאִים, וּבְצַדּוֹ הַשֵּׁנִי שֶׁל הַמַּיִם הֵיכָל גָּדוֹל שֶׁהוּקְדַּשׁ לִלִּוְיָתָן.

7

וַיְהִי וּמַלְאַךְ יהוה וַיֹּאמֶר אֵלַי: "בּוֹא וּרְאֵה!"

8

וָאָשׁוּב וָאַבִּיט אֶל הָעֵץ, אַךְ הִיא נֶעֶלְמָה מִפָּנַי, וּבִמְקוֹמָהּ רָאִיתִי שׁוּב אֶת הַשְּׁכִינָה.

9

וָאֵרֶא כְּאִלּוּ הַשָּׁמַיִם נִפְתְּחוּ; וַיֵּרֶד מַלְאַךְ יהוה וַיַּעֲמֹד לְפָנַי, וַיֹּאמֶר: "הִנֵּה, הָאִשָּׁה שֶׁאַתָּה רוֹאֶה, הִיא אֵם יהוה, כְּדֶרֶךְ הַבָּשָׂר."

10

וָאֵרֶא כְּאִלּוּ הַשְּׁכִינָה נוֹשֵׂאת יֶלֶד בִּזְרוֹעוֹתֶיהָ.

11

וַיֹּאמֶר הַמַּלְאָךְ אֵלַי: "הִנֵּה שֶׂה יהוה, וָאַכֵּן, אֲבִי הַנֶּצַח!"

12

הִנֵּה, אַהֲבַת יהוה הַשּׁוֹכֶנֶת בִּלְבָבוֹת בְּנֵי הָאָדָם!

13

וַיְהִי וָאֵרֶא כְּמַעְיֵן שִׁבּוֹט בַּרְזֶל הַמּוֹבִיל אֶל מְקוֹר מַיִם חַיִּים וְאֶל עֵץ הַחַיִּים, אוֹתוֹ הָעֵץ הַלָּבָן הַחַי בְּתוֹךְ בֵּית יהוה, קֹדֶשׁ ליהוה;

14

וַיְהִי וּמַלְאַךְ יהוה וַיֹּאמֶר אֵלַי: "עֵץ הַחַיִּים הִיא הַשְּׁכִינָה הַנּוֹשֵׂאת אֶת פִּרְיֵי יהוה; וְהַמַּיִם, רַחֲמָיו."

15

ויהי כי ראיתי והבטתי אל הנביא אשר יכין את הדרך לפניו, מטבל אותו בטבילה;

16

ולאחר אשר נטהר, נפתחו השמיים, ורוח הקודש ירדה עליו מהשמים ממעלה.

17

ויהי ומלאך יהוה דבר אלי לאמור: בוא וראה!

18

וראיתי כעין שה אלוהים, כי נלקח בידי העם; הן, אלוהים עולם נשפט על ידי העולם; והוא הורם ונסחט למען חטאיה.

19

ויהי אחרי אשר נשחט, ראיתי את המוני הארץ, כי נאספו יחדיו להילחם נגד השה ונגד אלה הקדיש אשר קרא לשרתו;

20

וראיתי כעין המוני הארץ נאספים יחדיו, כעין באותו היכל הגדול המוקדש ללוייתן.

21

ויהי ומלאך יהוה בא אלי לאמור: עובדי הלוייתן נאספו כאן להילחם נגד השה ונגד קדישיו.

22

ויהי וראיתי כעין היכל הלוייתן, אשר הוא גאוות העולם; והוא נפל בגאוותו, ונפילתו הייתה גדולה מאוד.

23

ויהי ומלאך יהוה דבר אלי לאמור: הנה מעיין המים הטמאים, ומעמקיו, אלו הם תהומת שאול;

24

וערפילי החשיכה הם פיתויי לילית, המעוורים את העיניים, ומקשיחים את לבבות בני האדם, מסיחים אותם כדי שיאבדו ויכלהו;

25

והיכל הלוייתן מלא בדמיונות שווא, ובגאוות בני האדם.

26

ותהום גדולה ונוראה מפרידה את צדקת יהוה, אשר הוא השה שניתן כקורבן מלפני ראשית העולם, מעתה ועד עולם;

27

וכך תהיה השמדת כל הגוים, השבטים, הלשונות והעמים, אשר יילחמו נגד השה ונגד קדישיו של יהוה!

28

ויהי כי דבר אלי מלאך יהוה לאמרו: "בוא וראה!"

29

וראיתי כביכול גויים וממלכות רבות, לפי סדר בני האדם,

30

וידבר אלי שנית מלאך יהוה לאמרו: "אלה הם הגויים וממלכות הנוכרים."

31

ויהי כי ראיתי כביכול את חולות הים, ואת הלווייתן העולה מן הים, שבעה ראשים לו ועשרה קרניים, ועל קרניו עשרה כתרים, ועל ראשיו שמות גדופה;

32

ויהי כי הוביל את בני האדם לשבי, ואכן כולם הלכו לשבי;

33

ונקמה היה שמו, לאמרו: "המהרהג בחרב, בחרב יומת!"

34

אך ישראל ילמדו סבלנות ואמונה, כי רבים ראיתי שנפצעו בחרב ושרדו, וזאת בזכות המשיח, המשיח שיבוא.

35

ויהי כי ראיתי כביכול את אלו ההולכים בתשובה, והקדיש אשר אינו מוחלל עוד בנשים, או במילים אחרות, העוברים על תורת יהוה; כי אלה הם בתולים.

36

וראיתי כביכול, שכל אלו שיבואו אחרי השה לאן שילך, אלו נגאלו מקרב בני האדם, כביכורים לאלוהים מהשה.

37

ויהי כי לא נמצאה מרמה בפיים; ואכן, הם ללא פגם לפני כיסא אלוהים.

38

וראותי זאת, את רחמי יהוה, אזעק ואמר: "הפנית את משפטיך, בגלל בנך!"

39

וַיְדַבֶּר אֵלַי הַשֶּׂה לֵאמֹר: הִנֵּה, פֶּתַח פָּתוּחַ שַׂמְתִּי לְפָנֶיךָ, וְאֵין אִישׁ יָכוֹל לִסְגֹּר אוֹתוֹ.

40

כִּי גַּם אִם כּוֹחֲךָ מְעַט, שָׁמַרְתָּ אֶת דְּבָרַי, וְלֹא הִכְחַשְׁתָּ אֶת שְׁמִי.

41

וּמִשּׁוּם שֶׁשָּׁמַרְתָּ אֶת דְּבַר סַּבְלָנוּתִי, גַּם אֲנִי אֶשְׁמָרְךָ מִשָּׁעַת הַנִּסָּיוֹן, אֲשֶׁר תָּבֹא עַל כָּל הָעוֹלָם, לְנַסּוֹת אֶת יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ.

42

ויהיה כי יפתח זדקיאל את החותם השישי, תהיה רעידה גדולה בארץ; והשמש תהיה שחורה כמעמקי באר עמוקה, והירח יהיה כדם.

43

וכוכבי השמיים יפלו ארצה, כעץ תאנה המשליכה את תאנייה לפני עתם כאשר היא ננערת ברוח עזה.

44

והשמיים יסוגו כמגילה המגוללת; וכל ההרים והאיים בלב ים יזוזו ממקומם.

45

ויהי אחרי הדברים האלה, ואראה ארבעה מלאכים עומדים בארבע כנפות הארץ, האוחזים בארבע רוחות הארץ, למען לא תנשב רוח על הארץ, ולא על הים, ולא על כל עץ.

46

ואראה את המלאך מורוני עולה ממזרח, וחותם אלוהים חיים בידו.

47

ויהי כי יקרא בקול גדול אל ארבעת המלאכים, שהם ארבעת החיות העומדות בארבע כנפות הארץ, ויאמר: אל תפגעו בארץ, ולא בים, ולא בעצים, עד אשר נחתום את עבדי אלוהינו על מצחם.

48

ואראה כי יחתמו מאה ארבעים וארבעה אלפים מכל שבטי בני ישראל.

49

משבט יהודה יחתמו שנים עשר אלפים, משבט ראובן יחתמו שנים עשר אלפים, משבט גד יחתמו שנים עשר אלפים.

50

משבט אשר יחתמו שנים עשר אלפים, משבט נפתלי יחתמו שנים עשר אלפים, משבט מנשה יחתמו שנים עשר אלפים.

51

משבט שמעון יחתמו שנים עשר אלפים, משבט לוי יחתמו שנים עשר אלפים, משבט יששכר יחתמו שנים עשר אלפים.

52

משבט זבולון יחתמו שנים עשר אלפים, משבט יוסף יחתמו שנים עשר אלפים, ומשבט בנימין יחתמו שנים עשר אלפים.

53

וַיְהִי כִּי תָקַע צַדְקִיאֵל בְּשׁוֹפָרוֹ, וָאֶשְׁמַע קוֹל מֵאַרְבַּעַת קַרְנוֹת מִזְבַּח הַזָּהָב אֲשֶׁר לִפְנֵי אֱלֹהִים, אֹמֵר אֶל צַדְקִיאֵל: שַׁחֲרֵר אֶת אַרְבַּעַת הַמַּלְאָכִים הַכְּבוּלִים בְּנָהַר פְּרָת הַגָּדוֹל.

54

וְהָיָה כִּי יְשׁוּחָרוּ אַרְבַּעַת הַמַּלְאָכִים, אֲשֶׁר הוּכְנוּ לְשָׁעָה, וּלְיוֹם, וּלְחֹדֶשׁ, וּלְשָׁנָה, לְמַעַן יַהֲמִיתוּ שְׁלִישׁ מִבְּנֵי הָאָדָם;

55

וּמִסְפַּר צְבָא הַפָּרָשִׁים הָיָה רַב מִדַּי מִכְּדִי שֶׁאוּכַל לִסְפֹּר, וְלֹא יָכֹלְתִּי לִמְנוֹתָם.

56

וְהָיָה כִּי בָּהֶם יִהָּרֵג שְׁלִישׁ מִבְּנֵי הָאָדָם, בָּאֵשׁ, וּבָעָשָׁן, וּבַגּופְרִית, אֲשֶׁר תֵּצֵא מִפִּיהֶם;

57

וְכֹחָם בְּפִיהֶם, וְעַל לְשׁוֹנוֹתֵיהֶם, וּבִזְנָבוֹתֵיהֶם; כִּי זְנָבוֹתֵיהֶם כִּנְחָשִׁים הַמַּצְלִיפִים, וְרָשֵׁיהֶם עִם שִּׁינַּיִם חַדּוֹת, וּבָאֵלֶּה הֵם פּוֹגְעִים.

58

וַיְהִי כִּי שְׁאָר בְּנֵי הָאָדָם אֲשֶׁר לֹא נִהָרְגוּ בַּמַּגֵּפוֹת הַזֹּאת, לֹא חָזְרוּ בִּתְשׁוּבָה מִמַּעֲשֵׂי יְדֵיהֶם, לְמַעַן לֹא יַעַבְדוּ שֵׁדִים, וּפְסִילֵי זָהָב, וְכֶסֶף, וּנְחֹשֶׁת, וָאֶבֶן, וָעֵץ, אֲשֶׁר לֹא יוּכְלוּ לִרְאוֹת, וְלֹא לִשְׁמֹעַ, וְלֹא לָלֶכֶת;

59

וְלֹא חָזְרוּ בִּתְשׁוּבָה מֵרְצִיחוֹתֵיהֶם, וּמִמַּעֲשֵׂי כְּהֻנָּם, וּמִזִּנּוּתָם, וּמִגְּנֵבוֹתֵיהֶם.

60

וַיְהִי כִּי שָׁפַךְ זַדְקִיאֵל אֶת-בִּקְבּוֹקוֹ עַל-הַנְּהָרוֹת הַגְּדוֹלִים, וּמֵימֵיהֶם יָבְשׁוּ.

61

וָאֵרֶא כְּאִלּוּ שְׁלֹשׁ רוּחוֹת טְמֵאוֹת קופצות מִפִּי הַלִּוְיָתָן וּמִפִּי קַיִן.

62

וְרוּחוֹת אֲבַדּוֹן אֵלֶּה הִתְהַלְּכוּ וְעָשׂוּ אוֹת וּמוֹפְתִים כּוֹזְבִים לִמְלָכֵי הָאָרֶץ וּלְכָל הָעוֹלָם.

63

כִּי יַאֲספוּ לַמִּלְחָמָה נֶגֶד אֱלֹהִים שַׁדַּי, וַיּקבצוּ אֵלֶּה יַחְדָּו כְּדֵי לִשְׁלוֹט בְּכָל הַסָּחָר וְהַמִּסְחָר עַל פְּנֵי הָאָרֶץ.

64

כִּי הֵמָּה הֵם אֲשֶׁר יִמְסְרוּ אֶת-שֶׂה יְהוָה לְהִקְרִיב עַל-הָעֵץ, וּבִבְלִי דעת יַצְלִיפוּ בּוֹ וְיִלְעֲגוּ לוֹ לְמַעֲן הַלִּוְיָתָן.

65

אַךְ לֹא יַהַרְגוּהוּ, כִּי הוּא יְהוָה, וְהוּא אֲדוֹן הַחַיִּים וְהַמָּוֶת.

66

וּבְטֶרֶם יֵרָאֶה בַּמַּעְלָה, יִרְפּא חוֹלִים, וְאֶת-הָעִוְוֵרִים יָשִׁיב לִרְאוֹת, וְאַף אֶת-הַמֵּתִים יָקִים.

67

אַךְ בָּעֵת אֲשֶׁר יִבְחַר, יִמְסֹר אֶת-נַפְשׁוֹ בְּשִׂמְחָה לְמַעַן נִחְיֶה, וּבַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יָשִׁיב אֶת-חַיָּיו, כִּי מַפְתְּחוֹת הַשַּׁחַת לוֹ.

68

וַיְהִי, וְיָבֹא הַיּוֹם אֲשֶׁר מַלְכֵי הָאָרֶץ, וְהָאַנְשִׁים הַגְּדוֹלִים, וְהָעֲשִׁירִים, וְכָל עֶבֶד וְכָל בֶּן חוֹרִין יִסְתַּתְּרוּ בַּמְּעָרוֹת וּבִסְלָעֵי הֶהָרִים.

69

וְהֵמָּה יֹאמְרוּ לַהֲרִים וְלַסְּלָעִים: נִפְלוּ עָלֵינוּ, וְהַסְתִּירוּ אוֹתָנוּ מִפְּנֵי יוֹשֵׁב עַל-הַכִּסֵּא, וּמִחֲרוֹן אַף הַשֶּׂה.

70

וְכֵן יֹאמְרוּ: יוֹם חֲרוֹנוֹ הַגָּדוֹל בָּא לָבֹא; וּמִי יוּכַל לַעֲמֹד?

71

ויהוה אלוהים יפקוד בוודאי את כל בית ישראל ביום ההוא;

72

חלקם בקולו, בשל צדקתם, לשמחתם הגדולה ולישועתם;

73

ואחרים, ברעמי וברקי גבורתו; בסערה, באש, ובעשן, ובענן של חושך, ובבקיעת הארץ, ובהרים אשר יורמו.

74

וכל אלה ודאי יבואו, וסלעי הארץ יבקעו;

75

ובשל אנחותיה של הארץ, רבים ממלכי איי הים יושפעו על ידי רוח הקודש, לצעוק: אלוהי הטבע סובל.

76

ואלה בירושלים יושפלו על ידי כל העמים כי צלבו את יהוה, והסיטו את לבם, דוחים אותות, ומופתים, וגבורה וכבוד יהוה;

77

ובגלל שהסיטו את לבם ובזו את קדוש ישראל, הם ישוטטו בבשר, ויבדו, ויהיו לשריקה ולמשל, וישנאו בין כל הגויים;

78

עם זאת, כאשר יבוא היום אשר לא יסיטו עוד את לבם נגד קדוש ישראל, אז יזכור את הבריתים אשר כרת עם אבותיהם;

79

כן, אז יזכור את איי הים; כן, ואת כל העם אשר הם מבית ישראל, אקבץ, אמר יהוה, מארבע כנפות הארץ;

80

כן, וכל הארץ תראה את ישועת יהוה; כל גוי, שבט, לשון, ועם, יתברכו.