הערה: תרגום זה ניתן לצורכי מידע בלבד. הוא לא נבדק ולא אומת בידי מתרגם מוסמך, ואין לראות בו תרגום רשמי.
1
ועתה יהודה, אני, נְעוּם, הדורש, דיברתי אליכם שוב ושוב, אך יודע אני כי לא תקשיבו לדבריי:
2
כדברים אשר כבר דיבר אליכם זְנוֹק: יְהוָה חרון אפים, כי ישראל לא יקבלו את רחמי הבן;
3
ואת האיש הזה, בן כהן לַיְהוָה ונביא לַיְהוָה, איימתם במות, ולמען מה?
4
הא תהרגו אותו בעודו מתחנן למען חיי ישראל? ואף למען חיי יהודה עצמה?
5
הא אינכם יודעים כי אינו מדבר נגדכם, אלא לטובת יְהוָה וברוח רצון יְהוָה, כשם שאתם שומעים אותי מדבר כעת?
6
הא אינכם מבינים כי האיש הזה, זְנוֹק, הומלך בידי המלאך רפאל? על כך העיד, ומעשיו עדות לו!
7
על כן, נאמר על ידי ההולכים אחריו כי הוא מורה הצדק, שכן לו ניתנה הכהונה הגדולה:
8
ואומר אני אליכם עוד: כי אני תלמידו של אותו זְנוֹק ממש; והומלך בידו להיות מורה המגדלה;
9
לכן, אם תרצו להורגו, הא יהיה נכון להורגני גם אותי? אך יודע אני כי לא תעשו זאת, כי הקול דיבר אלי:
10
על כן, שמעוני היום, הו ישראל; כן, שמעו את דברי אל עולם, כשם ששמעתם אותם במימי קדם מפי הנביאות:
11
הן, מצפורה ומרים, ומרחב, ומדבורה,
12
ומאביגיל, ומנואדיה, ומבועלה, ואף מחולדה אשר העידה על ספר התורה;
13
הן, מכולן ועוד, הא אינכם זוכרים? כמה מהר שכחתם את אמותיכם, הו ישראל!
14
וּבְעַוֹנֹתָם שָׁכְחוּ בְּנֵי אָדָם וְחַוָּה אֶת הָאוֹתִיּוֹת, אֲשֶׁר לֻמְּדוּ הוֹרֵיהֶם עַל יְדֵי רְזִיאֵל.
15
כִּי בְּיוֹם בְּרִיאַת הָעוֹלָם, נִכְתְּבוּ הָאוֹתִיּוֹת עַל רְקִיעַ הַלַּיִל.
16
וַיהוה נָתַן לִבְנוֹת יִשְׂרָאֵל אֶת מִצְוֹתֵיהֶן בְּתוֹכָן אִמּוֹתֵינוּ, מִרְיָם וְצִפּוֹרָה—
17
לִלְמֹד אֶת הָאוֹתִיּוֹת; כֵּן, לִלְמֹד לִקְרֹא בִּשְׁמֵי הַלַּיִל.
18
אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם עַתָּה, הוֹ יִשְׂרָאֵל: לַמְּדוּ אֶת בְּנֵיְכֶם וּבְנוֹתֵיכֶם לִקְרֹא, וְלֹא יִכְבֹּשׁ צָבָא אֶת יִשְׂרָאֵל לְעוֹלָם בֶּאֱמֶת!
19
הָאוֹתִיּוֹת הָיוּ עִם יִשְׂרָאֵל מֵרֵאשִׁית, וְגַם אִם יִשְׁתַּנּוּ צּוּרוֹתֵיהֶן, כִּי לְהַכִּירָן הוּא לְהַכִּיר אֶת יהוה אֱלֹהֵינוּ;
20
לָכֵן, אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם בַּיּוֹם הַזֶּה: לְהַכִּיר אֶת הָאוֹתִיּוֹת הוּא לְהַכִּיר אֶת סוֹדוֹת יהוה;
21
כֵּן, לַמְּדוּ אֶת הָאוֹתִיּוֹת לִבְנֵיכֶם, וְיֵדְעוּ אֶת תּוֹרַת הַסּוֹד.
22
הַתּוֹרָה נִגְלָה לְכָל דּוֹר, לְאוֹהֲבֶיהָ; כִּי קוֹלָהּ כְּקוֹל דְּמָמָה דַּקָּה, וּמִסְרָהּ נִתֵּן רַק לְמִי שֶׁמַּגִּישִׁים לָהּ אַהֲבָה.
23
הִיא מַסְתִּירָה אֶת פָּנֶיהָ בְּמָסָוֶה, כִּי יָפְיָהּ אֵין כְּמוֹהוּ; כִּי הִיא פֶּרָעִית, וְאֵין מִי שֶׁיָּכוֹל לְהַחֲזִיק בָּהּ;
24
אַךְ הִיא אוֹהֶבֶת אֶת יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁיהוה אוֹהֵב אֶת יִשְׂרָאֵל, וְלֹא תַעֲזָבֵנוּ, וְלֹא תִזְנַח אֶת יְהוּדָה;
25
כֵּן, הִיא תְּלַמְּדֵנוּ אֶת כָּל יְדֵעָתָה אִם רַק נבקשָׁהּ; אוֹרָהּ יָאִיר אֶת הַדֶּרֶךְ הוֹ יִשְׂרָאֵל, אִם תִפְקְחוּ עֵינֵיכֶם לִרְאוֹתָהּ.
26
וְאֵיךְ תִּרְאוּ אֶת אֲשֶׁר לֹא תֶּאֱהָבוּ? לֶאֱהָבָהּ הוּא לְהַכִּירָהּ, וּלְהַכִּירָהּ, הוֹ יִשְׂרָאֵל, עֲלֵיכֶם לְהַכִּיר אֶת הָאוֹתִיּוֹת.
27
אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם שׁוּב: אִם לֹא תִלְמְדוּ אֶת אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה, הִיא תִּשָּׁאֵר נִסְתָּרָה מִכֶּם, לַמְרוֹת אַהֲבָתָהּ אֲלֵיכֶם;
28
לָכֵן, הוֹ יִשְׂרָאֵל, בַּקְּשׁוּ לִלְמֹד אֶת הָאוֹתִיּוֹת וְנִשְׁמוּ אֶת הַתּוֹרָה בַּעֲמֹקוּת, אוֹהֲבִים אוֹתָהּ בְּלִבְּכֶם, וְהִיא תֹּאחֵז בְּיָדְכֶם וְתוֹבִיל אֶתְכֶם שׁוּב הַבַּיְתָה אֶל יהוה.