הערה: תרגום זה ניתן לצורכי מידע בלבד. הוא לא נבדק ולא אומת בידי מתרגם מוסמך, ואין לראות בו תרגום רשמי.
1
ויהי כי מלאך יהוה, אריאל, הניח לפניי טבעת כסף ועל פניה קראתי את החרוט:
2
¶ בברית שבין בני האדם, שמר יהוה:
3
בחרב ובברית נגלה הבריאה.
4
גדולים הם הלוקחים את הברית לשמרה.
5
הבורא והבריאה אחד הם בברית ובפולחן.
6
חנון יהוה לכל האוהבים אותו וזוכרים אותו.
7
רחום לכל האוהבים אותו ושומרי תורתו.
8
אלה הלוקחים על עצמם את חרב יהוה, ידעם יהוה.
9
הנצחי אינו שוכח לעולם אלא זוכר תמיד.
10
חסד יהוה מברך את חרבו יותר מכל השאר.
11
שכינתו מרחיקה כל מוקש או כל רע.
12
כי גאולתנו ביהוה.
13
ויהוה הוא אלוהינו.
14
יהוה הוא משיבנו.
15
יהוה הוא סלענו.
16
יברכך יהוה וישמרך.
17
יאר יהוה פניו אליך ויחננך.
18
ישא יהוה פניו אליך ויתן לך את שלומו.
19
¶ ויהי כי לקחתי את רצועת הכסף וגלגלתי אותה על זרועי, כדי שאלבש אותה ואתברך בנוכחות יהוה אלוהיי.
20
ויהי כי וידבר אלי אריאל לאמר: אלו הלוקחים על עצמם את החרב, כפי שעשו משה וציפורה, יזכו להגנה כזו;
21
אך דע כי אלו הן המילים החרוטות על נשמתך, וללבוש אותן על בשריך אינו אלא הד של בריתו הפנימית, כפי שהם כל הסימנים והאותות, הפולחנים וההגנות.
22
וזכור היום הזה כי כל זה נעשה כפי שחפצת לעמוד בנוכחות יהוה ולשמור את הבריתות והפולחנים של אבותיך ואימותיך.
23
ויהי כי וידבר אלי שוב אוריאל לאמר: זנוק בן זנוך בן לוי ובן יוסף; מהי חובתך במקום זה?
24
ועניתי לו לאמר: זוהי בריתי להשאיר את השער הפנימי פתוח, כדי שכל החפצים לדעת את יהוה ידעו, לחיים או לסכנתם.
25
¶ ויהי כי נתן לי אריאל חרב, ובאמצעותה הוא שוב דיבר אלי, לאומר:
26
זהו כלי תפקידך, שכן היא מסמלת את החרב שניתנה לבני האדם מיהוה אלוהים דרך משה, רע יהוה, וציפורה, כוהנת ראשית של אל עליון.
27
שמורה אותה בעמדתך, ואל תשפוך בה דם לעולם; כי אף שיבוא היום שבו עם יהוה ימכרו את גלימותיהם כדי לקנות חרב, רק שתיים יידרשו,
28
שכן סוד החרב הוא לחשבם צדיקים לפני יהוה, אף שיראו אותם כפושעים לפני העולם;
29
על כן, אל תתן לחרב בריתך לשפוך דם, פן תטמא את חרב נשמתך ותסיר ממנה את כהונתה, והיא תחדל להגן עליך.
30
ועתה, האם יש לך אמונה מספיקה לכך?
31
ואני עניתי לו, לאומרי: כן, אתה יודע שיש לי, ואאלך אל המוות כאיש חופשי לפני יהוה.
32
¶ ויהי כי המשיך אוריאל לדבר אלי, לאמרו: תמשיך בשליחותך, ותכתוב את כל אשר דיברתי אליך,
33
ותוציא את כל הסימנים והאותות אשר ניתנו לך, למען כל אשר יקראו את דבריך אלה יכירו אותם;
34
כי כל הנכנסים לכהונת יהוה יכירו זה את זה על ידי הסימנים והאותות שניתנו להם, ואלו יינתנו איש לרעהו למען יכירו.
35
והם ילמדו את סדרי התפילה, אך סדר התפילה האמיתי יהיה עבור הכהן הגדול והכהנת הגדולה,
36
כפי שהיה בימי אדם וחווה, וחנוך ואדאני וידנה וידריש, ונח ונאמה, ומלכיצדק ויסקה ופויאה, משה ותרביס וקשת, ואדוניה וצפורה.
37
והם השכינו את השמיים, כתר, דעת וחוכמה, אל הארץ, דרך כל אחד מימי הבריאה, חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד ויסוד, אל יום השבת שהוא מלכות;
38
ובסדר התפילה האמיתי, הכהן הגדול והכהנת הגדולה מושכים אף הם את השמיים אל הארץ, את הכתר אל המלכות,
39
לדעת ולהודיע את רצון יהוה, למען ייעשה בכל הדברים, שרצון יהוה אלוהים ייעשה על הארץ כבשמיים.
40
והדברים הנאמרים הם כך: פה לאל, אלוהים, שמע נא את דברי פי!
41
וכאשר הכהן הגדול והכהנת הגדולה מדברים כאיש אחד, לפני יהוה, הם נשמעים ממרומים, והם הופכים כעין אורים ותומים.
42
וכך נשמרים העדרים, והאלמנות והיתומים ניזונים, למען צרכי הנזקקים יסופקו: כן יהיה, אמן ואמן.