הערה: תרגום זה ניתן לצורכי מידע בלבד. הוא לא נבדק ולא אומת בידי מתרגם מוסמך, ואין לראות בו תרגום רשמי.
1
וַיְהִי כִּי תָמַם הַחֲזוֹן, וַיָּבֹא אֵלַי שׁוּב מַלְאַךְ יהוה לֵאמֹר: פְּתַח פִּיךָ וְדַבֵּר אֶת-דְּבַר יהוה, לְמַעַן תִּקְרָא אֶל-הַגּוֹי הַזֶּה.
2
וַיְהִי כִּי אֲנִי, זֶנוֹס, פַּתַחְתִּי אֶת-פִּי וַאֲחִלְתִּי לְנבוא, לֵאמֹר: הַקְשִׁיבוּ, הוֹי בֵּית יִשְׂרָאֵל, וּשִׁמְעוּ אֶת-דִּבְרַי, נָבִיא ליהוה!
3
כִּי הִנֵּה, כֹּה אָמַר יהוה: אֲדַמְּךָ, הוֹי בֵּית יִשְׂרָאֵל, לְעֵץ זַיִת מְעֻבָּד, אֲשֶׁר אִישׁ לָקַח וְטִפַּח בְּכַרְמוֹ; וַיִּגְדַּל, וַיַּזְקִין, וַיָּחֵל לְהִבְלֹות.
4
וַיְהִי כִּי יָצָא בַּעַל הַכָּרֶם, וַיַּרְא כִּי עֵץ הַזַּיִת שֶׁלּוֹ הָחֵל לְהִבְלֹות; וַיֹּאמֶר: אֶגְזֹם אוֹתוֹ, וְאֶחְפֹּר סְבִיבָיו, וְאֲטַפְּחֵוּ, לְמַעַן יָצִיאוּ לוּ עֲנָפִים צְעִירִים וְרַכִּים, וְלֹא יִכְּלֶה.
5
וַיְהִי כִּי גָּזָם אוֹתוֹ, וְחָפַר סְבִיבָיו, וְטִפְּחֵוּ, כְּדִבְרָיו.
6
וַיְהִי כִּי אַחַר יָמִים רַבִּים, הָחֵל לְהוֹצִיא מְעַט, עֲנָפִים צְעִירִים וְרַכִּים; וּרְאֵה, רֹאשׁוֹ הָחֵל לִכְלֹות.
7
וַיְהִי כִּי רָאָה זֹאת בַּעַל הַכָּרֶם, וַיֹּאמֶר אֶל-עַבְדּוֹ: צַעַר לִי כִּי אֲאַבֵּד אֶת-הָעֵץ הַזֶּה; לָכֵן, לֵךְ וְקָטֹף עֲנָפִים מֵעֵץ זַיִת פֶּרַאי, וְהָבֵא אוֹתָם הִנֵּה אֵלַי;
8
וּנַסִּיר אֶת-הָעֲנָפִים הָרָאשִׁים אֲשֶׁר הָחֵלוּ לְנובֵל, וְנַשְׁלִיכֵם אֶל-הָאֵשׁ, לְמַעַן יִבָּעֲרוּ.
9
וּרְאֵה, אֹמֵר בַּעַל הַכָּרֶם, אֲנִי מַסִּיר רַבִּים מֵעֲנָפִים צְעִירִים וְרַכִּים אֵלֶּה, וְאַרְכִּיבֵם לְאָן אֶחְפֹּץ;
10
וְלֹא יִהְיֶה חָשׁוּב אִם כֵּן יִהְיֶה, כִּי שֹׁרֶשׁ הָעֵץ הַזֶּה יִכְלֶה, אֲנִי עשׂוּי לִשְׁמֹר אֶת-פִּרְיוֹ לְעַצְמִי; לָכֵן, אֶקַּח אֶת-הָעֲנָפִים הַצְּעִירִים וְהָרַכִּים, וְאַרְכִּיבֵם לְאָן אֶחְפֹּץ.
11
קַח אֶת-עֲנָפֵי עֵץ הַזַּיִת הַפֶּרַאי, וְהַרְכִּיבֵם בִּמְקוֹמָם; וְאֵלֶּה אֲשֶׁר קָטַפְתִּי, אֲשַׁלִּיכֵם אֶל-הָאֵשׁ וְאֶבְעֲרֵם, לְמַעַן לֹא יַכְבִּידוּ אֶת-אַדְמַת כַּרְמִי.
12
וַיְהִי כִּי עָשָׂה עֶבֶד בַּעַל הַכָּרֶם כְּדִבְרֵי בַּעַל הַכָּרֶם, וְהִרְכִּיב אֶת-עֲנָפֵי עֵץ הַזַּיִת הַפֶּרַאי.
13
וּבַעַל הַכָּרֶם הִגְרִים כִּי יִחְפֹּר סְבִיבָיו, וְיִגְזֹם, וְיְטַפֵּחַ, לֵאמֹר אֶל-עַבְדּוֹ: צַעַר לִי כִּי אֲאַבֵּד אֶת-הָעֵץ הַזֶּה;
14
לָכֵן, לְמַעַן אוּלַי אֶשְׁמֹר אֶת-שָׁרָשָׁיו לְמַעַן לֹא יִכְלּוּ, לְמַעַן אֶשְׁמֹר אוֹתָם לְעַצְמִי, עָשִׂיתִי אֶת-הַדָּבָר הַזֶּה;
15
לָכֵן, לֵךְ לְדַרְכֶּךָ; שְׁמֹר אֶת-הָעֵץ, וְטַפֵּחֵוּ, כְּדִבְרַי.
16
וְאֵלֶּה אֶנְּתִין בַּחֵלֶק הָרָחוֹק בְּכַרְמִי, לְאָן אֶחְפֹּץ, וְלֹא יִהְיֶה חָשׁוּב לְךָ;
17
וְזֹאת אֲנִי עוֹשֶׂה, לְמַעַן אֶשְׁמֹר לְעַצְמִי אֶת-עֲנָפֵי הָעֵץ הַטִּבְעִיִּים; וְגַם, לְמַעַן אֶצְבֹּר מִפִּרְיוֹ, לַעֲתִיד לָבוא, לְעַצְמִי, כִּי צַעַר לִי כִּי אֲאַבֵּד אֶת-הָעֵץ הַזֶּה, וְאֶת-פִּרְיוֹ.
18
וַיְהִי כִּי הָלַךְ בַּעַל הַכָּרֶם לְדַרְכּוֹ, וַיַּסְתֵּר אֶת-הָעֲנָפִים הַטִּבְעִיִּים שֶׁל עֵץ הַזַּיִת הַמְּעֻבָּד בַּחֲלָקִים הָרְחוֹקִים שֶׁל הַכָּרֶם; כּמה בְּאֶחָד, וּכמה בַּשֵּׁנִי, כְּרְצוֹנוֹ וּלְמַשְׂחֵק לִבּוֹ.
19
וַיְהִי שֶׁאַחֲרֵי זְמַן רַב, וַיֹּאמֶר בַּעַל הַכָּרֶם אֶל עַבְדּוֹ: בּוֹא, נֵרֵד אֶל הַכָּרֶם, לְמַעַן נַעֲמֹל בַּכָּרֶם.
20
וַיְהִי שֶׁבַּעַל הַכָּרֶם וְגַם הָעֶבֶד יָרְדוּ אֶל הַכָּרֶם לַעֲמֹל.
21
וַיְהִי שֶׁהָעֶבֶד אָמַר אֶל אֲדֹנָיו: הִנֵּה, רְאֵה כָּאן; הִנֵּה הָעֵץ.
22
וַיְהִי שֶׁבַּעַל הַכָּרֶם הִבִּיט וּרְאָה אֶת הָעֵץ, שֶׁבּוֹ הוּרְכְּבוּ עֲנָפֵי זַיִת בָּרִים; וְהוּא נִבְטָה וְהֵחֵל לְהַנִּיב פְּרִי.
23
וַיַּבְחֵן כִּי טוֹב הוּא; וּפִרְיו הָיָה כְּפֵרִי הַטִּבְעִי.
24
וַיֹּאמֶר אֶל הָעֶבֶד: הִנֵּה, עֲנָפֵי הָעֵץ הַבָּר אָחזוּ בִּלְחוּת שׁוֹרְשׁוֹ, עַד אֲשֶׁר הַשּׁוֹרֶשׁ הֵנִיב כֹּחַ רַב;
25
וּבִגְלַל כֹּחוֹ הָרַב שֶׁל הַשּׁוֹרֶשׁ, הֵנִיבוּ הָעֲנָפִים הַבָּרִים פְּרִי מְבוֹיֵּת.
26
לוּ לֹא הוּרְכְּבוּ עֲנָפִים אֵלֶּה, הָיָה הָעֵץ נֶאֱבָד.
27
וְעַתָּה, הִנֵּה, אֲנִי אֶאֱסֹף פְּרִי רַב, שֶׁהֵנִיב הָעֵץ; וְאֶאֱסֹף אֶת פִּרְיו, לְעוֹנָה, לְעַצְמִי.
28
וַיְהִי שֶׁבַּעַל הַכָּרֶם אָמַר אֶל הָעֶבֶד: בּוֹא, נֵלֵךְ אֶל קְצֵה הַכָּרֶם הַתַּחְתּוֹן, וּנְבַדֵּק אִם גַּם הָעֲנָפִים הַטִּבְעִיִּים שֶׁל הָעֵץ הֵנִיבוּ פְּרִי רַב, לְמַעַן אֶאֱסֹף מִפִּרְיו, לְעוֹנָה, לְעַצְמִי.
29
וַיְהִי שֶׁהֵם הָלְכוּ אֶל הַמָּקוֹם בוֹ הִסְתִּיר בַּעַל הַכָּרֶם אֶת הָעֲנָפִים הַטִּבְעִיִּים שֶׁל הָעֵץ, וַיֹּאמֶר אֶל הָעֶבֶד: הִנֵּה אֵלֶּה.
30
וַיַּבְחֵן אֶת הָרִאשׁוֹן, וּרְאָה כִּי הֵנִיב פְּרִי רַב; וּרְאָה גַּם כִּי הוּא טוֹב.
31
וַיֹּאמֶר אֶל הָעֶבֶד: קַח מִפִּרְיו, וֶאֱסוֹף אוֹתוֹ, לְעוֹנָה, כְּדֵי שֶׁאִּשְׁמֹר אוֹתוֹ לְעַצְמִי.
32
כִּי הִנֵּה, זְמַן רַב טִיפַּחְתִּי אוֹתוֹ, וְהוּא הֵנִיב פְּרִי רַב.
33
וַיְהִי כִּי יֹאמֶר הָעֶבֶד אֶל אֲדֹנָיו: אֵיךְ בָּאתָ הֵנָּה לִשְׁתּוֹל אֶת הָעֵץ הַזֶּה, אוֹ אֶת הָעָנָף הַזֶּה שֶׁל הָעֵץ? כִּי הִנֵּה, זֶהוּ הַמָּקוֹם הַדַּל בְּכָל אַדְמַת כַּרְמְךָ.
34
וַיֹּאמֶר לוֹ בַּעַל הַכֶּרֶם: אַל תַּעֵץ לִי! יָדַעְתִּי כִּי זוֹהִי אַדְמָה דַּלָּה; עַל כֵּן אָמַרְתִּי לְךָ, כִּי טִיפַחְתִּי אוֹתָהּ זְמַן רַב; וְהִנְּךָ רֹאָה כִּי הִנִּיבָה פְּרִי רַב.
35
וַיְהִי כִּי יֹאמֶר בַּעַל הַכֶּרֶם אֶל עַבְדּוֹ: הַבֵּט הֵנָּה: הִנֵּה נָטַעְתִּי גַּם עָנָף אַחֵר שֶׁל הָעֵץ; וְאַתָּה יוֹדֵעַ כִּי מָקוֹם זֶה בָּאַדְמָה הָיָה דַּל יוֹתֵר מֵהָרִאשׁוֹן,
36
אַךְ הִנֵּה הָעֵץ: טִיפַחְתִּי אוֹתוֹ זְמַן רַב, וְהוּא הִנִּיב פְּרִי רַב; לָכֵן, אֲסוֹף אוֹתוֹ, וּשְׁמֹרוֹ לֶעָנוֹת, לְמַעַן אֶשְׁמֹר אוֹתוֹ לְעַצְמִי.
37
וַיְהִי כִּי יֹאמֶר שׁוּב בַּעַל הַכֶּרֶם אֶל עַבְדּוֹ: הַבֵּט הֵנָּה, וְהִנֵּה עָנָף אַחֵר גַּם כֵּן, אֲשֶׁר נָטַעְתִּי; הִנֵּה גַּם אוֹתוֹ טִיפַחְתִּי, וְהוּא הִנִּיב פְּרִי.
38
וַיֹּאמֶר אֶל הָעֶבֶד: הַבֵּט הֵנָּה, וְהִנֵּה הָאַחֲרוֹן; כֵּן, הִנֵּה: זֶה נָטַעְתִּי בְּמָקוֹם טוֹב בָּאַדְמָה, וְטִיפַחְתִּי אוֹתוֹ זְמַן רַב, וְרַק חֵלֶק מֵהָעֵץ הִנִּיב פְּרִי מְבֻיָּת; וְהַחֵלֶק הָאַחֵר שֶׁל הָעֵץ הִנִּיב פְּרִי פֶּרַאי: הִנֵּה, טִיפַחְתִּי אֶת הָעֵץ הַזֶּה כְּמוֹ אֶת הָאַחֵרִים.
39
וַיְהִי כִּי יֹאמֶר בַּעַל הַכֶּרֶם אֶל הָעֶבֶד: קְטוף אֶת הָעֲנָפִים אֲשֶׁר לֹא הִנִּיבוּ פְּרִי טוֹב, וְהַשְׁלֵכֵם אֶל הָאֵשׁ.
40
אַךְ הִנֵּה, יֹאמֶר לוֹ הָעֶבֶד: נְגַזְּמֵהוּ, וְנַחְפֹּר סְבִיבּוֹ, וּנְטַפְּחֵהוּ עוֹד כַּמַּעַט, שְׁמָה אוּלַי יִתֵּן פְּרִי טוֹב לְךָ, לְמַעַן תוּכַל לִשְׁמֹר אוֹתוֹ לֶעָנוֹת.
41
וַיְהִי כִּי בַּעַל הַכֶּרֶם, וְעֶבֶד בַּעַל הַכֶּרֶם, טִיפְחוּ אֶת כָּל פְּרֵי הַכֶּרֶם.
42
וַיְהִי כִּי זְמַן רַב חָלַף, וַיֹּאמֶר בַּעַל הַכֶּרֶם אֶל עַבְדּוֹ: בּוֹאוּ, נֵרֶד אֶל הַכֶּרֶם, לְמַעַן נַעֲמֹל שׁוּב בַּכֶּרֶם.
43
הֵן, הַזְּמַן קָרֵב, וְהַקֵּץ בָּא בִּמְהֵרָה; עַל כֵּן, עָלַי לֶאֱסֹף פֵּרוֹת לְעַצְמִי לִזְמַנִּים.
44
וַיְהִי כִּי יָרְדוּ בַּעַל הַכָּרֶם וְהָעֶבֶד אֶל הַכָּרֶם; וַיַּגִּיעוּ אֶל הָעֵץ שֶׁאֲנָפָיו הַטִּבְעִיִּים נִגְדְּעוּ, וַאֲנָפֵי הַבָּר נִשְׁתָּלוּ בּוֹ; וְהִנֵּה, מִינֵי פֵּרוֹת רַבִּים הִכְבִּידוּ אֶת הָעֵץ.
45
וַיְהִי כִּי טָעַם בַּעַל הַכָּרֶם מִן הַפֵּרוֹת, כָּל סוּג עַל פִּי מִסְפָּרוֹ.
46
וַיֹּאמֶר בַּעַל הַכָּרֶם: הִנֵּה, זְמַן אַרֵּךְ טִפַּחְנוּ אֶת הָעֵץ הַזֶּה, וְאָסַפְתִּי לְעַצְמִי לִזְמַנִּים פֵּרוֹת רַבִּים.
47
אַךְ הִנֵּה, הַפַּעַם נָשָׂא פֵּרוֹת רַבִּים, וְאֵין מֵהֶם דָּבָר שֶׁהוּא טוֹב.
48
וְהִנֵּה, כָּל סוּגֵי פֵּרוֹת רָעִים הֵם; וְאֵין בָּהֶם תּוֹעֶלֶת עֲבוּרִי, עַל אַף כָּל עֲמָלֵנוּ: וְעַתָּה, צָעַר לִבִּי שֶׁאֲאַבֵּד אֶת הָעֵץ הַזֶּה.
49
וַיֹּאמֶר בַּעַל הַכָּרֶם אֶל הָעֶבֶד: מָה נַעֲשֶׂה אֶל הָעֵץ, לְמַעַן אֲשַׁמֵּר שׁוּב פֵּרוֹת טוֹבִים לְעַצְמִי?
50
וַיֹּאמֶר הָעֶבֶד אֶל אֲדוֹנָיו: הִנֵּה, בִּגְלַל שֶׁהַשְׁתַּלְתָּ אֶת עֲנָפֵי זַיִת הַבָּר, הֵם הֶהֱזִינוּ אֶת הַשָּׁרָשִׁים, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ חַיִּים וְלֹא יִכְלוּ; עַל כֵּן, רְאֵה כִּי הֵם עוֹד טוֹבִים.
51
וַיְהִי כִּי יֹאמֶר בַּעַל הַכָּרֶם אֶל עַבְדּוֹ: הָעֵץ לֹא יוֹעִיל לִי, וְשָׁרָשָׁיו לֹא יוֹעִילוּ לִי, כָּל עוֹד הוּא מֵבִיא פֵּרוֹת רָעִים.
52
אַךְ יוֹדֵעַ אֲנִי כִּי הַשָּׁרָשִׁים טוֹבִים; וּלְמַעַן רְצוֹנִי שָׁמַרְתִּים; וּבִזְכוּת כֹּחָם הָרַב, הֵם הוֹצִיאוּ עַד כֹּה מֵעֲנָפֵי הַבָּר פֵּרוֹת טוֹבִים.
53
אַךְ הִנֵּה, עֲנָפֵי הַבָּר גָּדְלוּ, וְכִסּוּ אֶת שָׁרָשָׁיו; וּבִגְלַל שֶׁעֲנָפֵי הַבָּר גָּבְרוּ עַל שָׁרָשָׁיו, הוּא הוֹצִיא פֵּרוֹת רָעִים רַבִּים.
54
וּבִגְלַל שֶׁהוֹצִיא פֵּרוֹת רָעִים רַבִּים כָּל כָּךְ, רְאֵה כִּי הוּא מַתְחִיל לְדַבֵּל; וּבֶהֵרָה יִהְיֶה בָּשֵׁל, לְמַעַן יַשְׁלִיכוהוּ אֶל הָאֵשׁ, אֶלָּא אִם נַעֲשֶׂה דָּבָר לְמַעַן נְשַׁמְּרוּ.
55
וַיְהִי כִּי יֹאמֶר בַּעַל הַכָּרֶם אֶל עַבְדּוֹ: נֵרֶד אֶל מַעֲמַקֵּי הַכָּרֶם וּנִרְאֶה אִם גַּם עֲנָפֵי הַטֶּבַע הוֹצִיאוּ פֵּרוֹת רָעִים.
56
וַיְהִי כִּי יָרְדוּ אֶל מַעֲמַקֵּי הַכָּרֶם.
57
וַיְהִי כִּי רָאוּ כִּי גַּם פֵּירוֹת עֲנָפֵי הַטֶּבַע נִשְׁחֲתוּ; כֵּן הָרִאשׁוֹן, וְהַשֵּׁנִי, וְגַם הָאַחֲרוֹן; וְכֻלָּם נִשְׁחֲתוּ.
58
וּפֵירוֹת הַבָּר שֶׁל הָאַחֲרוֹן, גָּבְרוּ עַל חֵלֶק הָעֵץ שֶׁהוֹצִיא פֵּרוֹת טוֹבִים, עַד שֶׁהָעָנָף נִבֵּל וַיָּמָת.
59
וַיְהִי כִּי בָּכָה בַּעַל הַכָּרֶם, וַיֹּאמֶר אֶל הָעֶבֶד: מָה עוֹד יָכֹלְתִּי לַעֲשׂוֹת לְמַעַן כַּרְמִי?
60
הִנֵּה, יָדַעְתִּי שֶׁכָּל פֵּירוֹת הַכָּרֶם, חוץ מֵאֵלֶּה, נִשְׁחֲתוּ, וְעַתָּה, גַּם אֵלֶּה שֶׁפַּעַם הוֹצִיאוּ פֵּרוֹת טוֹבִים, נִשְׁחֲתוּ גַּם הֵם.
61
וְעַתָּה, כָּל עֲצֵי כַּרְמִי אֵינָם מוּעִילִים לְדָבָר, אֶלָּא לְהִכָּרֵת וּלְהִשְׁלָח אֶל הָאֵשׁ!
62
וְהִנֵּה, זֶה הָאַחֲרוֹן, שֶׁעֲנָפוֹ יָבֵשׁ, אֹתוֹ נָטַעתִּי בְּמָקוֹם טוֹב בָּאֲדָמָה; כֵּן, בַּמָּקוֹם שֶׁהָיָה נִבְחָר בְּעֵינַי, מֵעַל לְכָל שְׁאָר חַלְקֵי אֶרֶץ כְּרָמִי.
63
וּרְאֵה כִּי גַּם אֶת כָּל הַמַּעִיק עַל מָקוֹם זֶה בָּאֲדָמָה כָּרַתִּי, לְמַעַן אֶשָּׁא אֶת הָעֵץ הַזֶּה בִּמְקוֹמוֹ.
64
וּרְאֵה כִּי חֵלֶק מִמֶּנּוּ הֵנִיב פְּרִי טוֹב; וְחֵלֶק מִמֶּנּוּ הֵנִיב פְּרִי פֶּרַאי.
65
וּמִשֶּׁלֹּא קָטַפְתִּי אֶת עֲנָפָיו וְלֹא הִשְׁלַחְתִּים לָאֵשׁ, הִנֵּה גָּבְרוּ עַל הָעָנָף הַטּוֹב, עַד שֶׁיָּבֵשׁ.
66
וְעַתָּה הִנֵּה, לַמְרוֹת כָּל הַשִּׁמְרָה וְהַטִּיפּוּל שֶׁהִקְדַּשְׁנוּ לִכְרָמִי, הָעֵצִים שֶׁבּוֹ נִשְׁחַתוּ, עַד שֶׁאֵינָם מֵבִיאים פְּרִי טוֹב.
67
וְאֵלֶּה קִוִּיתִי לְשָׁמְרָם, לֶאגֹּר מִפֵּרוֹ לַעֲתִים שֶׁבָּהֶם אֶצְטָרֵךְ לְעַצְמִי.
68
אַךְ הִנֵּה, הָיָה כְּעֵץ זַיִת פֶּרַאי; וְאֵין בָּם תּוֹעֶלֶת, כִּי רַק לְהֵיכָרֵת וּלְהִשְׁלָח לָאֵשׁ, וְעַצְבִי שֶׁאֶבַּדֵם.
69
אַךְ מָה עוֹד יָכֹלְתִּי לַעֲשׂוֹת בִּכְרָמִי? הַעִכַּבְתִּי אֶת יָדִי, עַד שֶׁלֹּא טִיפַּלְתִּי בּוֹ?
70
לֹא; טִיפַּלְתִּי בּוֹ, וְחָפַרְתִּי אוֹתוֹ, וְגִזַּמְתִּי אוֹתוֹ, וְדִמַּנְתִּי אוֹתוֹ; וּפֵרַשְׂתִּי אֶת יָדִי כִּמְעַט כָּל יוֹם; וְהַקֵּץ קָרֵב.
71
וְעַצְבִי שֶׁאֶכְרֹת אֶת כָּל עֲצֵי כְּרָמִי, וְאַשְּׁלִיכֵם לָאֵשׁ לְמַעַן יִשָּׂרְפוּ.
72
מִי הוּא שֶׁהִשְׁחית אֶת כְּרָמִי?
73
וַיְהִי כִּי יֹאמַר הָעֶבֶד אֶל אֲדֹנָיו: הֲלוֹא זֹאת הִיא גְּבָהוּת כְּרָמֶךָ? הֲלוֹא עֲנָפָיו גָּבְרוּ עַל הַשּׁוֹרָשִׁים, שֶׁהֵם טוֹבִים? וּמִשֶּׁהָעֲנָפִים גָּבְרוּ עַל שׁוֹרָשֵׁיהֶם?
74
כִּי הִנֵּה, צָמְחוּ מַהֵר מֵעוֹצְמַת שׁוֹרָשֵׁיהֶם, וְלָקְחוּ אֶת הָעוֹצְמָה לְעַצְמָם; הִנֵּה, אֹמֵר אֲנִי, הַאֵין זוֹ הַסִּבָּה שֶׁעֲצֵי כְּרָמְךָ נִשְׁחַתוּ?
75
ויהי כי אמר אדון הכרם אל העבד: נלך ונכרות את עצי הכרם, ונשליכם אל האש, כדי שלא יכבידו את אדמת כרמי.
76
כי עשיתי הכל, ואשר עוד יכולתי לעשות עבור כרמי?
77
והנה העבד אומר אל אדון הכרם: חנון אותו עוד מעט.
78
ויאמר האדון: כן, אחנונו עוד מעט; כי צער לי שאאבד את עצי כרמי; על כן, ניקח מענפי אלו שנטעתי בקצוות התחתונים של כרמי,
79
ונרכיבם אל העץ ממנו באו, וננתק מהעץ את הענפים שפירותיהם המרירים ביותר, ונרכיב במקומם את הענפים הטבעיים של העץ.
80
ואת זה אעשה, כדי שלא יאבד העץ, ואולי אשמור לעצמי את שורשיו, למען תכליתי.
81
והנה, שורשי הענפים הטבעיים של העץ אשר נטעתי בכל מקום אשר חפצתי, עודם חיים;
82
על כן, כדי שאשמור גם אותם למען תכליתי, אקח מענפי העץ הזה, וארכיבם אליהם.
83
כן, ארכיב אליהם את הענפים של עץ-אם שלהם, כדי שאשמור את השורשים גם לעצמי, וכאשר יהיו חזקים מספיק, אולי יניבו לי פרי טוב, ואז יהיה לי כבוד בפרי כרמי.
84
ויהי כי לקחו מהעץ הטבעי אשר הפך לפראי, והרכיבו אל העצים הטבעיים שגם הם הפכו לפראיים; וכן לקחו מהעצים הטבעיים אשר הפכו לפראיים והרכיבו אל עץ-אם שלהם.
85
ויאמר אדון הכרם אל העבד: אל תנתקו את הענפים הפראיים מהעצים, חוץ מאלו המרירים ביותר; ובהם תרכיבו, כפי אשר אמרתי.
86
ונזין שוב את עצי הכרם, ונזמר את ענפיהם; וננתק מהעצים את הענפים הבשילים אשר חייבים לאבד, ונשליכם אל האש.
87
ואת זה אני עושה, כדי שמא השורשים יחזקו בגלל טובם; ובגלל שינוי הענפים, כדי שהטוב יגבר על הרע;
88
ומפני ששמרתי את הענפים הטבעיים ואת שורשיהם; ומפני שהרכבתי שוב את הענפים הטבעיים אל עץ-אם שלהם;
89
ושמרתי את שורשי עץ-אם שלהם, כדי שמא עצי כרמי יניבו שוב פרי טוב; וכדי ששוב תהיה לי שמחה בפרי כרמי;
90
ואולי אשמח מאד, כי שמרתי את השורשים ואת הענפים של בכור הפירות.
91
לכן, לכו וקראו למשרתים, כדי שנעמול בחריצות ובכל כוחנו בכרם, כדי שנכין את הדרך, כדי שאביא שוב את הפרי הטבעי, והפרי הטבעי הזה הוא טוב, והוא היקר ביותר מכל הפירות האחרים.
92
לכן, נלכה ונעמול בכל כוחנו, בפעם האחרונה הזו: כי הנה, הקץ קרב; וזו הפעם האחרונה שבה אגזום את כרמי.
93
לפיכך הרכיבו את הענפים: התחילו מהאחרונים, כדי שיהיו ראשונים, והראשונים יהיו אחרונים, וחפרו סביב העצים, הן הזקנים והן הצעירים, הראשונים והאחרונים, והאחרונים והראשונים, כדי שכולם יזונו שוב בפעם האחרונה.
94
לכן, חפרו סביבם, גזמו אותם, ודמנו אותם פעם נוספת, בפעם האחרונה, כי הקץ קרב; ואם יקרה שההרכבות האחרונות הללו יגדלו ויניבו את הפרי הטבעי, אז הכינו עבורם את הדרך כדי שיוכלו לגדול.
95
וכאשר יתחילו לגדול, תסלקו את הענפים המביאים פרי מר, בהתאם לעוצמתו של הטוב ולגודלו.
96
ואל תסלקו את הרע מתוכם בבת אחת, פן שורשיו יהיו חזקים מדי עבור ההרכבה, וההרכבה תגווע, ואני אאבד את עצי כרמי, כי צער לי שאאבד את עצי כרמי.
97
לכן, תסלקו את הרע ככל שהטוב יגדל, כדי שהשורש והצמרת יהיו שווים בעוצמתם, עד שהטוב יגבר על הרע, והרע ייכרת ויושלך לאש, כדי שלא יעכב את אדמת כרמי.
98
וכך אסלק את הרע מתוך כרמי, ואת ענפי העץ הטבעי ארכיב שוב אל העץ הטבעי; ואת ענפי העץ הטבעי ארכיב אל הענפים הטבעיים של העץ.
99
וכך אקבצם שוב, כדי שיביאו את הפרי הטבעי: והם יהיו אחד.
100
והרע יושלך; כן, אפילו מכל ארץ כרמי: כי הנה, רק פעם זו אגזום את כרמי.
101
ויהי, שבעל הכרם שלח את משרתו; והמשרת הלך ועשה כפי שציווהו בעל הכרם והביא משרתים אחרים; והם היו מעטים.
102
ובעל הכרם אומר להם: לכו, ועמלו בכרם בכל כוחכם; כי הנה, זו הפעם האחרונה שבה אזין את כרמי.
103
כי הקץ קרב, והעונה באה במהרה; ואם תעמלו בכל כוחותיכם עמי, תמצאו שמחה בפרי שאאגור לעצמי, לקראת הזמן שיבוא במהרה.
104
ויהי, שהמשרתים הלכו לשם ועמלו בכל כוחם; ובעל הכרם עמל גם הוא עמם: והם צייתו למצוות בעל הכרם, בכל הדברים.
105
וַיָּחֵל הַפְּרִי הַטִּבְעִי לַחְזֹר אֶל הַכֶּרֶם, וְהָעֲנָפִים הַטִּבְעִיִּים הֵחֵלוּ לגדול ולשגשג מאד, וְהָעֲנָפִים הַפְּרָאִים נִשְׁלְפוּ וְהוּשְׁלְכוּ מִמֶּנּוּ.
106
וַיִּשְׁמְרוּ עַל הַשֹּׁרֶשׁ וְעַל הַצְּמַרְתָּהּ שָׁוִים, כְּפִי חָזְקָם.
107
וְכֵן עָמְלוּ בְּחָרִיצוּת רַבָּה, כְּפִי מִצְוֹתָיו שֶׁל אֲדוֹן הַכֶּרֶם, עַד אֲשֶׁר הוּשְׁלַךְ הָרָע מִהַכֶּרֶם, וְהָאָדוֹן שָׁמַר לְעַצְמוֹ, עַד שֶׁחָזַר בָּהֶם הַפְּרִי הַטִּבְעִי.
108
וַיִּהְיוּ כְּגוּף אֶחָד; וְהַפֵּרוֹת הָיוּ שָׁוִים; וַאֲדוֹן הַכֶּרֶם שָׁמַר לוֹ אֶת הַפְּרִי הַטִּבְעִי, אֲשֶׁר הָיָה יָקָר לוֹ מְאֹד מֵרֵאשִׁית.
109
וַיְהִי כִּי רָאָה אֲדוֹן הַכֶּרֶם כִּי פִּרְיוֹ טוֹב, וְכִי כְּרָמוֹ אֵינוֹ מוּשְׁחָת עוֹד, וַיִּקְרָא אֶל מְשַׁמְשָׁיו וַיֹּאמֶר לָהֶם: הִנֵּה, לַפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה טִיפַּחְנוּ אֶת כְּרָמִי.
110
וְהִנְּךָ רֹאֶה כִּי עָשִׂיתִי כְּרצוני; וְשָׁמַרְתִּי אֶת הַפְּרִי הַטִּבְעִי, כִּי הוּא טוֹב, כְּמוֹ שֶׁהָיָה בַּתְּחִלָּה; וּבָרוּךְ אַתָּה.
111
כִּי בִּגְלַל שֶׁהָיִיתֶם חָרוּצִים בַּעֲמִילַתְכֶם אִתִּי בִּכְרָמִי, וְשָׁמַרְתֶּם אֶת מִצְוֹתַי, וַהֲשִׁבְתֶּם לִי שׁוּב אֶת הַפְּרִי הַטִּבְעִי, עַד שֶׁכְּרָמִי אֵינוֹ מוּשְׁחָת עוֹד, וְהָרָע הוּשְׁלַךְ.
112
וְהִנֵּה, תִּשְׂמְחוּ עִמִּי, בִּגְלַל פִּרְיוֹ שֶׁל כְּרָמִי.
113
כִּי הִנֵּה, לְזְמַן אָרוֹךְ אֶאגֹּר לְעַצְמִי מִפִּרְיוֹ שֶׁל כְּרָמִי, לִפְנֵי הָעֹונָה אֲשֶׁר תָּבֹא בִּמְהֵרָה; וּלְפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה טִיפַּחְתִּי אֶת כְּרָמִי, וְגִזַּמְתִּי אוֹתוֹ, וְחָפַרְתִּי סְבִיבּוֹ, וְדִמַּנְתִּי אוֹתוֹ.
114
לָכֵן אֶאגֹּר לְעַצְמִי מֵהַפְּרִי, לְזְמַן אָרוֹךְ, כְּפִי אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי.
115
וּבְבוא הַזְּמַן שֶׁבּוֹ יָשׁוּב פְּרִי רַע אֶל כְּרָמִי, אָז אֶגְרֹם לַטּוֹבִים וְלָרָעִים לְהֵאָסֵף.
116
וְאֶת הַטּוֹבִים אֶשְׁמֹר לְעַצְמִי; וְאֶת הָרָעִים אֲשַׁלֵּךְ אֶל מְקוֹמָם.
117
וְאָז תָּבוא הָעֹונָה וְהַסּוֹף; וְאֶגְרֹם לִכְּרָמִי לְהֵיבָּעֵר בָּאֵשׁ.
118
וּבַיּוֹם שֶׁבּוֹ יָשִׂים יְהוֹה אֶת יָדוֹ שׁוּב לַפַּעַם שְׁנִיָּה לְהָשִׁיב אֶת עַמּוֹ, הוּא הַיּוֹם, כֵּן, הַפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה, שֶׁבָּהּ קְדוֹשֵׁי יְהוֹה יָצְאוּ בְּעֹצְמָתוֹ, לְטַפֵּחַ וּלְגַזֹּם אֶת כְּרָמוֹ; וְאַחֲרֵי כֵּן, הַסּוֹף יָבֹא בִּמְהֵרָה.
119
וּמָה בְּרוּכִים הֵם אֲשֶׁר עָמְלוּ בְּחָרִיצוּת בִּכְּרָמוֹ; וּמָה אָרוּרִים הֵם אֲשֶׁר יֻשְׁלְכוּ אֶל מְקוֹמָם, וְהָעוֹלָם יִשָּׂרֵף בָּאֵשׁ.